בקיץ, נתניהו הבטיח לשמולי 10 אלף חדרים - ומה קרה מאז?

במסיבת העיתונאים ההיסטרית להצגת "פתרונות הדיור", שכינס ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-26 ביולי, שבועיים לאחר פרוץ המחאה, כשלצדו שר השיכון אריאל אטיאס ושר האוצר יובל שטייניץ, הודיע נתניהו על שינויים ע-נ-ק-יי-ם. ככל שעובר הזמן מתבררים עוד ועוד פרטים על מידת הבהלה של נתניהו ושריו מול גל המחאה, ובעיקר החשש שלהם מהגוף המאורגן היחידי בלב המחאה - התאחדות הסטודנטים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, ישב יום ולילה על הטלפונים לבקרה ומזעור נזקים.

נתניהו הכריז באותה מסיבת עיתונאים על פרויקט מיידי לבניית 10,000 יח"ד במעונות סטודנטים חדשים. מחיר הקרקע יהיה אפס, הצהיר ראש הממשלה, במכרזים בהם ההתמודדות תהיה על שכר הדירה הזול ביותר לסטודנט. נתניהו הבטיח באותה הזדמנות גם שיפור התחבורה לסטודנטים.

שטייניץ החרה החזיק אחריו בעניין קרקע חינם, והדגיש שמדובר בפתרון ל-20 אלף סטודנטים, עם שכר דירה מפוקח. שטייניץ, כמו שטייניץ, הגזים. אטיאס, שסטודנטים אינם קהל הבוחרים שלו, הבטיח לשחרר עבורם קרקעות המיועדות למבני ציבור (קרקעות חומות).

החלטה מזורזת במועצה

משמעות ההבטחה לסטודנטים היא בעצם הכפלת מספר חדרי המעונות לסטודנטים, מכ-10,000 חדרים היום, ל-20 אלף חדרי מעונות. מזכיר התאחדות הסטודנטים הארצית, איציק שמולי, זכה במהירות הבזק, כמעט בלי להתאמץ, להישג משמעותי לכאורה, עם מילת כבוד של ראש הממשלה ושרי האוצר והשיכון. הוא לא ידע אז, שהוא כזה חזק ושכל כך פוחדים ממנו בממשלה.

שר השיכון אטיאס הזדרז והעביר במועצת מקרקעי ישראל, הגוף האחראי על מדיניות הקרקע ועל מינהל מקרקעי ישראל, החלטה מספר 1241 להקצאת קרקע למטרת מעונות סטודנטים להקמת 10,000 יח"ד. בהחלטת המועצה אושרר העיקרון שהוצהר במסיבת העיתונאים, דהיינו קרקע במחיר אפס ותחרות על שכ"ד נמוך. מוסדות המחזיקים קרקע מינהל שבה ייעשה שימוש למעונות, נאמר בהחלטה, יהיו פטורים מתשלום למינהל עבור הקרקע, וכן יהיו רשאים להסב ייעוד קרקעות אחרות שברשותם לטובת בניית מעונות סטודנטים.

בהחלטת המועצה נאמר, שכל המהלכים הללו, כולל גיבוש פרוגרמה, סטנדרט הבנייה, קביעת מחירי שכר הדירה והפיקוח עליהם, תנאי המכרזים - כל אלה ייעשו בתיאום ובהידברות עם אגף התקציבים באוצר, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הועדת לתכנון ותקצוב שלה (ות"ת), וכמובן עם התאחדות הסטודנטים של איציק שמולי.

גם ועדת טרכטנברג המשיכה באותו קו: "על מנת לקדם את ישימות הצעד שנקטה הממשלה, מומלץ כי הממשלה תקצה סך של 100 מיליון שקל למתן מענקי הקמה למוסדות להשכלה גבוהה, אשר יאפשרו להוזיל את המחיר המוצע למ"ר שכירות ויסייעו למוסדות להשכלה גבוהה בהקדמת ובהגדלת גיוס מקורות דרושים לבניית מעונות ברמה נאותה".

בהחלטת המועצה אותה העביר אטיאס נאמר, שמנהל המינהל ידווח למועצה בתום שנה מקבלתה, או כשישווקו 10,000 החדרים הללו, על ביצוע ההחלטה ועל השפעותיה.

בלי פרויקטור לא תהיה התקדמות

עברו חמישה חודשים מאז ההצהרה הבומבסטית של ראש הממשלה, ארבעה חודשים מאז החלטת מועצת מקרקעי ישראל, וחודשיים מאז הגיע דו"ח טרכטנברג לממשלה.

האם קיימת תוכנית ל-10,000 יח"ד למעונות סטודנטים לפי פרוגרמה שהמינהל אמור להכין, המבוססת על סקר צרכים אמיתי, על אומדן של עלות תקציבית, על לוח זמנים ועל יעדים כמותיים?

כבר כעת ברור שבמכללות בפריפריה - והמונח פריפריה מתייחס לכל מה שאיננו גוש דן, ירושלים וחיפה - רק סבסוד עמוק יצור כדאיות ליזם. ניתן למצוא ליד המכללות בפריפריה בקלות יחסית קרקעות מינהל, שיוקצו במחיר אפס. בהיעדר מימון ישיר בפריפריה וכדי לדרוש מחירי שכירות מתקבלים על הדעת, אפשר להוציא מכרזי BOT, שבהם יתמודדו המציעים על מחיר השכרה נמוך, ובתנאי שהקרקע נמסרת ללא תמורה ויינתן סבסוד עמוק ואפילו מענק מלא של הוצאות הפיתוח. גם כך יהיה עוד צורך בתרומות ו/או בנתח מתוך ה-100 מיליון שקל כדי לבנות את המעונות.

יש הצעות ישנות במינהל לפתרונות, כמו ריכוזי מעונות סטודנטים בכפרי סטודנטים בקרית שמונה ובשדרות. או למשל, מעונות בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, שם יש למינהל קרקעות או רעיון להקמת כפר סטודנטים בלוד, שניתן לשלב בו פעילות חברתית עם מגורים במיקום נוח לסטודנטים, ליד תחנת רכבת מרכזית, המאפשרת נסיעה מהירה לאוניברסיטאות בתל אביב, בר אילן, ראשון לציון, קריית אונו ואפילו ירושלים. במודיעין יש גם כן "קרקע חומה" הניתנת לבניית כפר סטודנטים, אם כי במיקום פחות נוח מאשר לוד.

עדיין לא הוקצו אותם 100 מיליון שקל מהמלצת טרכטנברג, אבל גם אם יוקצו במלואם ואפילו בבת אחת, כמה מיטות הם יממנו? מהו סדר העדיפויות הגיאוגרפי להקצאת הכסף? על פי מדד של 20 מ"ר לחדר (כולל שירותים ומטבח משותפים) ועלות בנייה מינימלית של 3,000 שקל למ"ר, הם יכולים לממן ישירות לכל היותר 1,500 עד 2,000 חדרים.

בעיה רצינית בפני עצמה היא העובדה, שמדובר בפרויקט שהוא מספיק חשוב על מנת שראש הממשלה, המפריח הבטחות, ימנה מטעמו פרויקטור, שכל עיסוקו יהיה לקדם את התוכניות למעונות סטודנטים. לא ידוע על כוונה למנות פרויקטור כזה, וזה אומר משהו על רצינות הכוונות.

המינהל: הרצליה וקרית אונו תחילה

ההחלטה על המעונות התקבלה במועצת מקרקעי ישראל ב-10 באוגוסט, שבועיים אחרי מסיבת העיתונאים. השר אטיאס חתם עליה באמצע ספטמבר ושר האוצר שטייניץ חתם עליה ב-26 באוקטובר.

המינהל נשאל, אילו פעולות מעשיות הוא נקט על מנת ליישם את ההחלטות בדבר 10,000 חדרי מעונות נוספים, בפירוט ספציפי של פעולות ו/או הצעות בכל אוניברסיטה בנפרד, ומהו המקור התקציבי הקיים או הצפוי של המלצת ועדת טרכטנברג על 100 מיליון שקל.

בתגובה נמסר מהמינהל, כי "ההחלטה נכנסה לתוקף לפני קצת למעלה משבוע, אחרי חתימת שר האוצר. בימים אלו מתבצעת עבודת מטה במשרד השיכון ובמינהל, במטרה לשווק בהקדם את המנה הראשונה של מכרזי המעונות. העבודה מתרכזת בשני מישורים: המישור הראשון - איתור קרקעות מתאימות, הן מן הצד התכנוני והן מצד הביקושים, להקמת מעונות סטודנטים.

המישור השני - הכנת כללי המכרז. במסגרת זו אנו נדרשים לקבוע את תנאי המכרז, הפרוגרמה והמפרט הטכני של המעונות, מנגנוני הפיקוח ועוד. עבודה זו נעשית בהתייעצות הות"ת, תוך שמיעת עמדת התאחדות הסטודנטים.

"על פי התוכנית, המכרזים שיפורסמו במנה הראשונה, יכללו למעלה מ-3,000 מעונות, בהרצליה (בקרבה למרכז הבין-תחומי) ובקרית אונו (אוניברסיטת בר-אילן), ובנוסף - במודיעין ובלוד במיקומים הקרובים לצירי הרכבת".

שמולי: "קודם כל הפריפריה"

הות"ת, בראשות משה ויגדור, הוא שמסר ללשכת רה"מ נתונים בעקבותיהם נולדה ההבטחה למעונות. מן הות"ת נמסר: "אנחנו מגבשים את אופי המודל כפי שהוצג על ידי ראש הממשלה במסיבת העיתונאים".

מנכ"ל ועד ראשי המכללות, יורם רז, אומר: "בתקופת המחאה בקיץ התקשרו אלי ושאלו שאלות בסיסיות ברמה של סקר, אבל מאז לא שמעתי שום דבר על יישום ההבטחה. המחיר הממוצע בפריפריה לסטודנט יחיד נע בין 700 ל-800 שקל לחודש, וזה צריך להישמר בכל מודל כלכלי עתידי".

לדברי איציק שמולי, "עד עכשיו אף גורם ממשלתי לא פנה אלינו ולא התייעץ אתנו. אם ינסו להעביר תוכנית ולכפות מדיניות מסוימת בלי דיאלוג אתנו, כמובן שנתנגד. צריך קודם כל לתעדף את הפריפריה ולא את אזור המרכז, וגם אם יוצאים לפרויקטים של BOT צריך לטפל בבעיה כואבת, שהיא הטלת מגבלות של הזכיין וניהול אגרסיבי של המעונות, עד כדי פגיעה בזכויות הפרט. הוצאות המחיה ובעיקר מחירי הדיור מטרידים היום את הסטודנטים יותר מאשר שכר הלימוד. המחיר בפרויקטים החדשים שעליהם הכריז נתניהו צריך להיות לא יותר מאשר הממוצע של המחירים השוררים היום בפריפריה".

כמו שהדברים נראים עכשיו, אם הפרויקט בכלל יקרום עור וגידים, לא רק שהוא יתחיל דווקא במרכז ובאוניברסיטאות שכבר יש בהן קרקע מינהל, אלא שמי שעתידים ליהנות ממנו הם כיום, במקרה הטוב, תלמידי חטיבות ביניים.

520 שקל באריאל עד 1,100 בתל אביב

ב-66 המוסדות האקדמיים בישראל לומדים כ-300 אלף סטודנטים. מתוך זה, ב-7 האוניברסיטאות הגדולות לומדים כ-130 אלף סטודנטים: תל אביב - 30,000; האוניברסיטה העברית בירושלים - 22,000; בר אילן - 27,000; בן גוריון בבאר שבע - 19,000; טכניון - 13,000; אוניברסיטת חיפה - 18,000; מכון ויצמן - 1,000.

נתוני מעונות הסטודנטים, שאותם ריכז עמיחי גרין מהתאחדות הסטודנטים, הם: סה"כ בכל המוסדות האקדמיים בישראל יש כ-18,000 מיטות. רובן המכריע של המיטות הן באוניברסיטאות המובילות, בחלוקה הבאה: ת"א - 1,000; העברית - 5,000; טכניון - 4,500; בן גוריון - 1,700; בר אילן - 1,000; חיפה - 1,200; אריאל - 1,700.

המחיר לסטודנט בחדר זוגי הם בקירוב: ת"א - 1,100 שקל (יחיד בחדר - 1,600), לא כולל חשמל, מים וארנונה בכ-200 שקל בחודש; ירושלים - 900; בר אילן - 700; חיפה וטכניון 600-700; באר שבע - 630.

מגמה גוברת במעונות הסטודנטים איננה של שניים בחדר, למעט זוגות נשואים, אלא של סטודנט יחיד בחדר.

רק לאוניברסיטת בר אילן יש קרקע מינהל זמינה ומתאימה ותוכנית קיימת (שטחי פרחיה), שבה ניתן לוותר על תשלום למינהל ולבנות עוד 500 חדרים ואפילו יותר. לאוניברסיטה העברית יש אפשרות לעבות את "מעונות האלף" לעד כ-3,000 יח"ד. למרכז הבינתחומי בהרצליה יש כ-20 דונם שניתן להקים עליהם מעונות.

באוניברסיטת תל אביב אין קרקע מינהל, אבל יש לאוניברסיטה שטח במיקום מעולה ליד הבית הירוק, שם תבנה חברת שיכון ובינוי פרויקט מעונות של 8 בניינים עם 1,800 מיטות בשיטת BOT ל-25 שנה. חדר ליחיד יושכר ב-1,600 עד 1,700 שקל לחודש. באוניברסיטת באר שבע, חיפה והטכניון, אין קרקע מינהל ואין תוכניות.

במכללות, ובעיקר בפריפריה, יש ביקוש ל-10,000 מיטות. אין קרקע ייעודית למעונות במכללת ספיר בדרום (זקוקה ל-1,800 מיטות) ותל-חי בצפון (זקוקה ל-320 מיטות), שם רוב הסטודנטים צריכים לגור בקיבוצים ובמושבים במחירים מפולפלים ובתחבורה לא נוחה. וכמובן המכללה בצפת (צורך ב-400 מיטות) וביה"ס לרפואה בצפת, שם הרבנים מוציאים פסיקות נגד השכרת דירות לערבים.

 חדרים לסטודנטים