"משרד הפנים יתערב בנורמות רכות, לא ברגולציה נוקשה"

"הפלונטר עדיין לא משתחרר, זה לא מהיום למחר, אבל זה יקרה בעתיד. יש לי יעד לייצר כמה שיותר. אם נקל ברגולציה, ניתן שירות יותר טוב, וכללי המשחק יהיו ברורים יותר, יהיה גם קל יותר לייצר יחידות דיור. ב-2012 אני רוצה לראות קפיצה מאוד משמעותית במספר יחידות הדיור המאושרות לבנייה, ודאי ביחס ל-5 השנים האחרונות. הממוצע עמד על 25 אלף יח"ד בשנה, ואני רוצה להגיע ל-35 אלף ואולי גם ל-40 אלף יח"ד".

בתום שלושה חודשים כראש מינהל התכנון במשרד הפנים, מרגישה כעת בינת שורץ (47) מספיק בטוחה לסמן את המטרות. "הדבר הראשון שעשיתי בשבוע הראשון היה לנתח את תמונת המצב, כדי להבין מהו הפער בין היעדים שלנו לבין הביצוע", אומרת שורץ בראיון ראשון ל"גלובס". "גיליתי פער גדול מאוד. נתונים שלא היו מוכרים פה לאנשים. עצם הידיעה שלי, ושל המחוזות השונים, על הפער הזה, זה כבר חצי מהפתרון".

- יש בכלל מספיק תוכניות או קרקעות כעתודה לתכנון?

"המלאי אמנם נשחק והוא מאוד קטן, אבל יש לנו בצנרת מעל 250 אלף יח"ד בשלבי תכנון. מעבר לכך, יש לנו שני שדות לטפל בהם: עדיף לחזק ולעבות ערים קיימות בכל דרך שהיא - לצופף, לחדש, לשפר, לשפר תשתיות בין ערים ועוד - אבל נצטרך להמשיך לנגוס בשוליים החקלאיים של הערים".

מינהל התכנון הוא הגורם המקצועי החשוב ביותר בתחום התכנון והבנייה בממשלה, זה שאמון על גיבוש המדיניות, פיקוח על מימושה, ייזום תוכניות מתאר ועוד. כשמחפשים את האחראים למצוקת הדיור בישראל, ולמחסור בהיצע לאורך השנים האחרונות, אין ספק שלמשרד הפנים ולמינהל התכנון שמור מקום של כבוד בצמרת הרשימה המפוקפקת.

שורץ: "זה לא נכון שרשויות התכנון לא עבדו, אבל זה נכון שהם יצרו שכבות של רגולציות - תוכניות סטטוטוריות, בקרות, תקינה, חקיקה ועוד. בחודשים שאני כאן הספקתי להתניע הקמת יחידה בת שישה אנשים - רזה וחכמה - שתהיה אחראית על זרוע האסטרטגיה. זרוע רכה יותר, חושבת, שמייצרת מדיניות, נורמות ומסגרת בכלים רכים, בהנחיות ובמדיניות כתובה, אבל לא דרך תוכניות סטטוטוריות, שכדי לשנות אותן צריך לגבש תוכנית אחרת בהליך שאורך 5-8 שנים. היום החלקים הרכים האלה חסרים ומנסים להתוות מדיניות רק ברגולציה.

"הרגולציה היום לא אחידה ולא מתוזמנת, והיא נופלת כולה על ראש האזרח הקטן שלא מבין מה עליו לעשות בתחום התכנון והבנייה. ישנן למשל כ-170 תוכניות מתאר ארציות. היעד שלי שבתוך כמה שנים קצרות תהיה תוכנית מתאר ארצית אחת, שתחליף את כולן. הרובד הארצי יהיה בהיר ומוחלט וייתן חופש בראייה המחוזית והארצית. זו האחת המשימות הגדולות ביותר".

- את לא חוששת מהאצלת עודף סמכויות לערים ולוועדות מקומיות?

"לא מדובר על סמכויות אין סופיות. בתוך כללי המסגרת, שיהיו ברורים, יהיה לרשויות המקומיות חופש למשל לקבוע צפיפות עירונית, מיקום שטחי ציבור ועוד. במקביל, יהיה גם פיקוח צמוד ואכזרי, ומי שיפשל ויחרוג מהסמכויות הן יילקחו ממנו, והוא יחזור להיות שבוי של הוועדה המחוזית. אבל לפני הבקרה והפיקוח, הכלי הראשון הוא הדרכה והטמעה. ניתן את הכלים להצליח".

- בשורה התחתונה, יזם או אזרח שמגיעים למשרד הפנים נתקלים בסחבת ובשירות שלא ממש מקדמים אותנו למטרה.

"הרגל השלישית של מינהל התכנון, מלבד זו האסטרטגית וזו הרגולטורית, זה השירות. בסוף היום, אנחנו צריכים לתת שירות, בין אם זה לאזרח, ליזמים או לממשלה. כולם לקוחות שלנו ומאחורי כל תוכנית עומד לקוח, שצריך הכוונה וקידום. כדי שנוכל לתת שירות, מערכת התכנון זקוקה לאחידות, שקיפות, זהות ובקרת איכות. היום היזמים, הלקוחות שלנו, חיים באי-ודאות מאוד גדולה כשהם מגישים תוכנית ומחכים לאישור. לוקח בממוצע 4.5 שנים לאישור תוכנית, לפני ההליך של הוצאת היתרי בנייה. אחד היעדים הכי משמעותיים שלי זה לקצר את הזמן הזה משמעותית, לכל היותר לשנתיים".

- אם הצנרת תשתחרר, ואפילו החזון לקיצור הבירוקרטיה יתממש, זה מייתר את הדיונים על דיור בר-השגה וכו'. השוק יעשה את שלו והביקוש יפגוש סוף סוף היצע מספק.

"כשל שוק עדיין יכול להיווצר. יש אוכלוסיות שפחות מועדפות על יזמים ועל ראשי רשויות, ולכן חייבים רגולטור שידאג להן. אבל עדיף שההתערבות תהיה בנורמות רכות ולא ברגולציה נוקשה.

"תראה לי למשל יזם אחד שירצה לבנות כאן דירות להשכרה על קרקע למגורים. זה אמנם קורה נהדר כמודל כלכלי בכל העולם, אבל בשלב ראשון זה צריך להיות דרך חוקי התכנון והבנייה. לכן, צריך ייעוד קרקע חדש, להשכרה ארוכת טווח. זו תוספת רגולציה, אבל היא מוכרחת ואפשר לקבוע שרק אחוז מסוים יהיה להשכרה. גם בכלים הקשים תהיה רכות".