חילופי משמרות? חכו כמה שנים

איזה יום עגום לז'וזה מוריניו. אחרי שוויתר על כל השטיקים. ועל התספורות המצועצעות והחליפות האלגנטיות לטובת מראה בוגר וכחול צווארון. היום הגדול שלו, בו מנצחת ריאל מדריד, יצירתו הגדולה אי פעם, את מי שנחשבת לקבוצה הגדולה בתבל, ובכך מנציחה את מוריניו כדמות היסטורית. פיגמליון לפחות. ואז בא מסי. מסירה גאונית, ו-1-1. ומכאן הדרך ל-1-3 לברצלונה בסיום קצרה.

זה לא הוגן לשפוט את מוריניו על פי משחק בודד שבו הכל יכול לקרות. אבל מוריניו בנה כל כך הרבה לקראת המשחק הזה שהוא חייב לשאת בתוצאות. כשהפורטוגלי הגיע למדריד, כבר היתה ברצלונה בלתי מושגת. השחקנים הכי טובים שמשחקים בשיטה שתפורה עליהם. מוריניו, סיפרו חוזי העתידות, הוא היחיד שיכול להתמודד בכוחות העל הללו. אבל למרות שהגיע לקבוצה חלשה יחסית לברצלונה, לא נראה כי הצליח לצמצם את הפער. בתקופתו כמאמן הוציאה ברצלונה יותר כסף מריאל על רכש ועל שכר לכוכביה. במקביל המשיך המועדון לפתח קו בלתי נגמר של כישרונות צעירים.

למוריניו נותרה ברירה אחת: אימון אינטנסיבי והכנה מעמיקה, כדי לפצח את השיטה של הקטאלונים. והוא כמעט הצליח. אם רונאלדו היה מכניס אתמול (שבת) את אחת משתי ההזדמנויות הבטוחות שאותן בדרך כלל אינו מחמיץ, אולי היינו רואים משחק אחר. כי בעשרים הדקות הראשונות ריאל היתה ראשונה לרוב הכדורים, שורות ההגנה שהתייצבו מול מובילי הכדור של בארסה היו מאיימות ויעילות, וההתקפות הגמישות והמגוונות של ריאל היו מדויקות וחדות. לאס דיארה ופאביו קונטראו החליפו מקומות וחסמו בין שניהם את צידו השמאלי של מרכז השדה הקדמי של ברצלונה. כלומר את שדות הציד של ליונל מסי. ברצלונה היתה בלחץ, איבודי כדור בלתי רגילים חזרו על עצמם, באוויר עמד משהו בלתי מוגדר.

אבל אז סובבה היכולת האישית של שחקני ברצלונה את התוצאה. הקבוצה חזרה אל השקט היציב שלה, הדיוק במסירות עלה שוב לרמות המסחררות הרגילות.

השטף הרגיל של המשחק של ברצלונה גרף את כל מה שבדרכו. לשיטה של מוריניו לא נותר סיכוי. הוא נאלץ להסתמך עכשיו על היכולת האישית של כוכביו. לכן הוא זרק למערכה גם את היגוואין ובעיקר את קאקה, כדי שיאלתרו. אבל הם נכשלו לחלוטין. השיטה של מוריניו גזלה מכוכבי ריאל את האינדיבידואליזם - ובכוונה. כי רק כך היה לו שמץ של סיכוי לשבור את ההגמוניה של ברצלונה. וזו הטרגדיה מבחינתו. כי במשחק הקובע, התאיידה השיטה והקבוצה היתה זקוקה לאינדיבידואליזם. רק שזה כבר לא היה קיים.

החדשות הן רעות לכל מי שחיפש תחרותיות וחילופי משמרות. במהלך המשחק עברה ברצלונה בין שיטות טקטיות. גווארדיולה יודע שאסור לו לשקוט על שמריו, שאם לא כן מוריניו הרודף יגיע אליו. לכן הוא ממשיך להתפתח, מחזיר את ה-3-4-3 לתמונה, אותו שיחקה אתמול ברצלונה לפרקים.

אולי ריאל תזכה השנה באליפות, אבל זו תהיה אליפות של האנדרדוג. רק הרבה כסף ושנים ארוכות של עבודה עם אקדמיה מחודשת יוכלו להביא לחילופי המשמרות המיוחלים. גווארדיולה יסיים אז את תפקידו. גם מוריניו כבר לא יהיה שם כשזה יקרה.