"סין תהיה הפרטנר העסקי הגדול ביותר של ישראל"

"אני לא אופתע אם בתוך עשור תהפוך סין להיות הפרטנר העסקי הגדול ביותר של ישראל, יותר מארה"ב". כך אמר מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, בפאנל על כלכלת סין, שהתקיים היום בוועידת ישראל לעסקים.

לריכוז הידיעות מוועידת ישראל לעסקים - לחצו כאן

לדברי קדמי, כשהחלו היחסים הדיפלומטיים של ישראל עם סין לפני כ-20 שנה, היקף המסחר בין שתי המדינות הגיע לרף של 50 מיליון דולר, בעוד שבשנה זו יעמדו היקף המסחר על 7 מיליארד דולר. לדבריו, סין הפכה להיות שוק מטרה ובשנים האחרונות מושקעים מאמצים גדולים כדי שישראל תהיה שחקן גדול ומשמעותי בסין. "אנו חושבים שיש חלון הזדמנויות לישראל להיכנס", אמר.

קדמי ציין כי למשרד התמ"ת יש אינטרס גדול לעודד את יחסי המסחר עם סין. לדבריו, רק בפרובינציית נאנקינג בסין נבנים כעת 80 בתי חולים, ואלה ייזקקו לציוד. במסגרת הזו לישראל יש מה להציע: יש חברות ישראליות רבות המתמחות בנושאים הללו, שיוכלו להציע את שירותיהן.

קדמי ציין כי מאחר שהרגולציה בסין היא קשה, יש למשרד התמ"ת נספח בסין האחראי על הרגולציה בלבד, ומסייע לחברות ישראליות להתמודד עם הרגולציה הסינית ומלווה אותן. קדמי אמר עוד, כי המשרד משקיע כעת 100 מיליון שקל לשנה בחברות המשקיעות בהודו וסין. להערכתו, ההשקעה תכפיל את עצמה.

פרופ' יצחק שיחור, מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, אמר כי יש מספר מיתוסים לגבי סין, שאינם נכונים במציאות. כך למשל, אמר, "יש מיתוס על סין שאין בה כביכול חדשנות". לדבריו, היתה נסיגה מסויימת בשנים האחרונות "אך זה לא מפני שהסינים לא חדשניים, אלא מסיבות היסטוריות". כיום, הוא אמר, "ניתן לצפות להרבה יותר חדשנות, אך זה ייקח זמן. בכל אופן, כיום המדיניות בסין היא הרבה יותר תחרותית".

שיחור הזכיר את יכולתם האינטלקטואלית של הסינים, שלדבריו בלתי אפשרי שלא תצמיח חדשנות: "יש בסין 20 מיליון איש, אולי 10 מיליון, אפילו 5 מיליון, עם איי קיו של מעל 170. במצב כזה לא יתכן שלא תהיה חדשנות".

לדבריו, מיתוס נוסף הוא שההחלטות בסין נלקחות על ידי קבצה פוליטית שלא מתייעצת עם האחרים, אך זה לא נכון, במיוחד ככל שזה נוגע להנהגה הנוכחית. שיחור: "הם מאוד קשובים לדעות הציבור ולפעמים מנסים להגיב ולהיות פתוחים לרעיונות חדשים, אפילו לקבל ביקורת".

מיתוס נוסף ששיחור ביקש להפריך, הוא שחלק גדול מהצמיחה הכלכלית של סין נעשה על ידי חברות זרות. בפועל, הוא אמר, הדבר טיפוסי לחברות רבות בעולם, שכן הגלובליזציה הביאה לכך שחלק גדול מהחברות היושבות במדינות השונות הן שלוחות של חברות רב לאומיות.

מיתוס אחר נוגע לאוכלוסייתה סין העצומה. המיתוס אומר, כי גודלה של האוכלוסיה מפריע לצמיחה. לדברי שיחור, אם המנהיגות מאמצת מדיניות נכונה הדבר לא צריך להפריע. פרופ' הונג בין צאי, דיקן ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת בייג'ין, המשמש יועץ לממשלת סין לתוכנית החומש, אמר כי ב-30 השנים האחרונות השקיעה הנהגת סין בעיקר ביצור.

לדבריו, ההבדל בתוכנית הנוכחית לעומת הקודמות, שהתוכנית הנוכחית שמה דגש רב יותר על הצריכה המקומית. לדבריו, הציבור בסין צריך להרגיש שהוא נהנה מפירות הייצור - באופן כזה שהוא יול להגיע להישגים כלכליים גדולים יותר. לדבריו, אם אנשים יחיו ברווחה הם יצרכו יותר, ואולם מטרות כאלה לא יכולות להיות מושגות בתוך חמש שנים. "יש לצפות להתקדמויות אך לא באופן מוחלט", אמר.

פרופ' יורי פינס, ראש החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, אמר כי להערכתו סין, מלבד היותה כוח כלכלה, תהפוך להיות כוח אינטלקטואלי. לדבריו לא ניתן לעשות צעדים דרמטיים כי הדבר יביא לזריקתם של אנשים רבים באוכלוסיה אל מתחת לקו העוני.

פינס ציין כי סין מתמודדת מדי שנה עם "ייצור" מקומות עבודה חדשים לכמות האדירה של צעירים היוצאים לשוק העבודה. הודות להגבלת הילודה, הבעיה מצטמצמת, ובעתיד יהיו פחות צעירים וילדים לעומת העבר, ואולם עדיין יש מקום להגדלת היצירתיות.

פינס אמר עוד כי יש לבצע התאמה מחדש של מערכת הבריאות, והרווחה הסוציאלית בכלל, שבשנים האחרונות נזנחה. "זה היה נורא וסין לא יכולה עו להרשות את זה לעצמה", אמר.