דוח ה-OECD: "סיכון לנחיתה לא רכה בנדל"ן הישראלי"

‎‎‏"קיים סיכון לכך שלא תושג נחיתה רכה בשוק הדיור - ייתכן שיהיה צורך לנקוט בצעדים מתאימים נוספים כדי לייצב את המערכת".

כך פותחים כלכלני ‏OECD‏, ארגון המדינות המפותחות שבו ישראל חברה זו השנה השנייה, את הדוח השנתי המהווה המסמך החיצוני המקיף ביותר שמנתח את המשק הישראלי על כל רבדיו. ‏

כלכלני הארגון גם מציעים חבילת מדיניות הכוללת: קיצוץ בפטורים ממס לבעלי דירות ולמשקיעים בנדל"ן; התמקדות בסיוע בשוק השכירות והתמקדות במשקי בית עם הכנסה נמוכה; חקיקת חוק המפרט זכויות ואחריות מינימום של משכירים ושוכרים, על מנת לעודד את התפתחות שוק השכירות.

התפוצצות בועת הנדל"ן אינה הסכנה הפיננסית היחידה שרואים כלכלני הארגון. לדבריהם, המשבר הקודם "חשף חולשות בשוק אג"ח החברות", תופעה שנותרה "כמקור העיקרי לדאגה". לכן, הם ממליצים "לאמץ רגולציה קפדנית יותר אם הצעדים שננקטו להגדלת השקיפות ולשיפור ההנחיות לא יביאו לחיזוק מהותי של בדיקות הנאותות, אשר "ללא ספק היו בלתי מספיקות".

על אף שבארגון מברכים את גובה הפרשות החובה לפנסיה, המוגדרות כ"מספיקות" והתוכניות לעידוד בניית תיק השקעות בשיטת מחזור החיים "מבורכות", יש צורך "לפישוט מוצרי הפנסיה". בנושא הפיקוח הפיננסי, בארגון רואים גם צורך בהגברת התיאום בין הרגולטורים השונים, כמו כן צורך ב"ניטור מוגבר של הקבוצות העסקיות הגדולות של ישראל". ‏

‏ בהקשר הזה, ארגון ‏OECD‏ ממליץ באופן מפורש על הוצאת אגף הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ממשרד האוצר, "וזאת על מנת להבטיח את עצמאותו בפועל כמו גם את עצמאותו הנחזית".‏

ברמת המאקרו, הדוח משבח את המשק הישראלי, לרבות המגזר הפיננסי שלו, ש"עבר את המשבר של השנים 2008-2009 במצב סביר יחסית".

עם זאת, לנוכח האתגרים לשנה הבאה, המשק הישראלי "מושפע מן התחזית הגלובלית המחריפה והמתחים הגיאופוליטיים גבוהים. 'מחאת האוהלים' הוסיפה ממד חדש לסדר היום החברתי-כלכלי". בהקשר זה יצוין כי על אף ש-‏OECD‏ היה הראשון להצהיר כי המשק הישראלי יצמח בפחות מ-3% ב-2012, תוך גידול בשיעור האבטלה וחריגה מיעד הגירעון, הוא אופטימי מאוד לגבי 2013 וצופה צמיחה של כ-4%.

‎‎מדיניות פיסקאלית: חוב גבוה‏

‎‎הדוח מבקר את המדיניות הפיסקאלית של ישראל. ב-‏OECD‏ אמנם מגדירים מדיניות זו כ"יציבה", אך "החוב הציבורי ממשיך להיות גבוה במידה בלתי נוחה ביחס לתמ"ג".

בארגון ממליצים: "השגת יעדי הגירעון, אשר יקטינו את החוב הציבורי ל-60% מהתמ"ג עד שנת 2020, צריכה להמשיך להיות בעדיפות עליונה, אולם יש להתייחס לרמת חוב זו כאל אבן דרך בלבד".

על אף הדרישות החוזרות ונשנות מצד פוליטיקאים ישראלים, הארגון ממליץ שלא לפתוח את תקציב 2012. ‏

‏בנושא המסים, בארגון מברכים ברמז על הפסקת הפחתת מסי הכנסה אך מתריעים כי יהיה צורך ב"צעדים נוספים להגדלת ההכנסות", לרבות ביטול הפטורים המפורסמים, כאשר "יש להתנגד נמרצות לקריאות לקביעת שיעורי מס מועדפים (‏preferential rates‏)". בהקשר הזה, ב-‏OECD‏ משבחים את מתווה ששינסקי להעלאת תמלוגי גז ונפט וממליצים שוב על הקמת קרן הון ממשלתית, כדי לגדר את ההכנסות, שתנוהל באופן בלתי תלוי.‏

‎‎מדיניות מוניטארית: ביקורת על פישר

‎‎על אף השבחים שנוהג לגרוף הנגיד סטנלי פישר מארגונים בינלאומיים, כלכלני ‏OECD‏ לא חסכו בביקורת על המדיניות המוניטארית שלו. ראשית, הם כותבים, "עליות המחירים (הדירות) הונעו מירידה בשיעורי הריבית על המשכנתאות בעקבות הקיצוצים החדים במדיניות הריבית של הבנק המרכזי ל-0.5%".

עוד הם טוענים כי "למעשה, לעתים קרובות מאוד, התוצאות (האינפלציה) נמצאות מחוץ לרצועת היעד - בין 1% ל-3% במדד המחירים לצרכן". בנוגע למדיניות רכישות המט"ח כותבים בארגון: "ההתערבות בשוק המט"ח מעידה על כך שהמדיניות המוניטארית הפכה להיות פחות ממוקדת באופן בלעדי בעמידה ביעד האינפלציה. למעשה, היו עליות מדאיגות בציפיות האינפלציה, דבר המעיד על ירידה באמינות המדיניות".

כלכלני הארגון מעריכים כי רכישות המט"ח פחות רלבנטיות כיום עקב היחלשות תחזיות הצמיחה והירידה באינפלציה. לכן, להערכתם, האפשרות להעלאות ריבית נוספות הופכת לא סבירה, ומן הסתם גם הרחבה נוספת של פערי הריבית בטווח הקרוב. ‏

‏‎‎מדיניות החינוך גורמת לעוני‏

‎‎‏"ליקויים במדיניות החינוך ובמדיניות החברתית תורמים לשיעור עוני גבוה בישראל, במיוחד בקרב ערבים וחרדים, גורמים לשסעים סוציו-אקונומיים משמעותיים ומזיקים לפיתוח בסיס המיומנויות של המשק הישראלי", קובעים כלכלני ה-‏OECD‏. עם זאת, נציגי הארגון מציינים כי חלה התקדמות ברפורמה בחינוך, למעט בבתי הספר החרדיים, בהם ניכר היעדר חיזוק המיומנויות המקצועיות.

‏במדיניות התעסוקה, הארגון ממליץ על ביצוע רפורמות שתכלולנה הנהגה מחודשת של תוכניות השמה המופעלות על ידי המגזר הפרטי (תוכנית ויסקונסין חדשה) והעלאה משמעותית במס הכנסה שלילי לאמהות, עליה הוחלט במסגרת דוח טרכטנברג.

‏‎‎תחרות חלשה

‏ב-‏OECD‏ מותחים ביקורת על תחרות חלשה במיוחד בכמה תחומים בישראל: ראשית, שוק הנדל"ן, שם מברכים על הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל אך מתריעים בפני מה שהם מכנים "פגיעה במערכות הבלמים והאיזונים בתהליכי התכנון", ביקורת מרומזת על חוק הווד"לים. בנוגע למגזר הפיננסי, הארגון מברך על "ההפרדה המוצעת של המוסדות הפיננסיים מן הקבוצות העסקיות הגדולות של ישראל". במגזר האנרגיה, ‏ה-‏OECD‏ קורא לרפורמה מבנית במשק החשמל וממליץ על "בדק בית בחברת החשמל".

‎סביבה: הטלת מס פחמן והרחבת התחבורה הציבורית‏

‎‎בתחום איכות הסביבה, ניתן דגש על פליטות גזי חממה הקשורות לשימוש באנרגיה. ב-‏OECD‏ ממליצים מתן עדיפות גבוהה יותר לכלים כלל משקיים, באמצעות מעורבות ישראלית גבוהה יותר בסחר הבינלאומי בפליטות ומעבר מהמכסים הקיימים על דלקים ראשוניים למס פחמן ‏‏(‏carbon tax‏).

כמו כן, הוצע להרחיב את התחבורה הציבורית, ובה בעת ליצור קשר הדוק יותר בין מסים והיטלים הקשורים לשימוש ברכב, לבין ההשפעות החיצוניות‏‎ ‎על הסביבה.

 תחזיות ה-OECD