"אני מציע לתת לדירקטוריון חברת החשמל ולדירקטוריונים השותפויות לעשות את העבודה ולסיים את המשא ומתן. אין ספק שיש צורך לשחרר את הפקק במשק הישראלי. אני מקווה שבקרוב מאד נוכל לברך על המוגמר - חוזה עם חברת החשמל, לרוץ קדימה להסכמים רבים נוספים, שיוכלו בסופו של יום לאפשר בו יצוא חשמל פרטי", כך אמר יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים בוועידת ישראל לעסקים 2011 של "גלובס", שמתקיימת בת"א.
"משק הגז הישראלי נשען כיום ברובו על מכירות למשק החשמל, והאחרון הוא דרמטית חשוב למשק הגז הישראלי והתפתחותו. יציבות של משק החשמל, פירושה ודאות של משק הגז, ופיתוח תשתיות גם במשק זה, וגם במשק המים. הכל קשור ואין פה משהו מנותק".
דבריו נאמרו בפאנל "מקורות האנרגיה: מתח גבוה", העוסק בשאלת מחירי האנרגיה והשפעתם על הכלכלה העולמית, וכן בנוגע למקומה של ישראל בשוק האנרגיה הבינלאומי לאור תגליות הגז האחרונות.
בפאנל השתתפו בנוסף גם ד"ר ריצ'ארד הנרי ג'ונס, סגן יו"ר סוכנות האנרגיה העולמית (IEA); ד"ר דיוויד וורמסר, מייסד Delphi Global Analysis Group המתמחה בניתוח סיכונים גיאופוליטיים בדגש על פיתוח אנרגיה; לילנד טייט, נשיא ATP Oil & Gaz corp; ד"ר אדוארד לואיס מורס, ראש חטיבת מחקר סחורות ואנרגיה בסיטיגרופ; סולון קסיניס, ראש מחלקת האנרגיה משרד התעשייה, מסחר ותיירות, ממשלת קפריסין; יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו שותפות גז ונפט. את הפאנל הנחה עמירם ברקת, כתב האנרגיה והתשתיות ב"גלובס".
"קפריסין עומדת להכריז על סיבוב נוסף של רישיונות. לדעתי האישית, בעוד מספר חודשים בסיבוב זה נראה נהירה של חברות רב-לאומית להשתתף בו", המשיך אבו. "בעיני זה מעיד, שיש כאן אתגר גיאופוליטי שלא ניתן להתעלם ממנו. יש התעניינות של גורמים רבים".
באשר לאפשרות לשתף זכויות עם גורמים אחרים ברשיונות, ציין אבו: "כניסה של שותף אנו יעד בפני עצמו, אלא אמצעי. השאלה היא מה אנחנו מחפשים. מה הערך המוסף שיוכיל להביא לנו שותף או גורם נוסף - בין אם מדובר בסינים, באירופאים, או בגורמים אחרים. נצטרך לעשות ניתוח של הפרמטרים השונים, ולהחליט מה יותר טוב".
"אנחנו מצפים לתגליות גז גם בלבנון וסוריה - ותהיה פה תחרות על המשאבים באזור", ציין אבו. "מי שאנחנו לא יישתף איתו פעולה, אחרים ישתפו איתו פעולה. צריך להסתכל על התמונה הרחבה - אנחנו באזור כולו עם שלושה אסדות, הקודחות ב'לוויתן', קפריסין ו'תנין'. המימון של הפרוייקטים הללו מהווה אתגר משמעותי גם בימים רגילים, ובטח בהתחשב במה שקורה בעולם בהיבטי הבנקאי", התייחס אבו לסוגיית המימון.
מנגד, הזכיר אבו את פרוייקט "תמר" "שעשוי להניב כבר ב-2012". באשר לצורך במימון להמשך פיתוח "בלוק 12" בקפריסין, אמר אבו: "אנחנו לא רואים את הצורך בשותף למען פעילות האקספלורציה. צריכים לוודא במקום קיומה של רגולציה ויציבות, תוך בחינה של כלל הצרכים והמשתנים. לצרכי פיתוח 'לוויתן', יהיה ניתן לדבר על עירוב של שחקנים נוספים, רציניים ומשמעותיים - אבל אף אחד לא ייכנס לפני שיידע מה תהיה הרגולציה בעולם יצוא הגז".
"תגליות הגז עשויות לקרב את היחסים בין ישראל וקפריסין"
"אני בטוח שהאופציה להזרים את הגז דרך קפריסין, היא נכונה", אמר סולון קסיניס. קסיניס התייחס לקשר ההדוק בין אנרגיה למציאות גיאופוליטית וציין כי תגליות הגז עשויות לקרב את היחסים בין ממשלות ישראל וקפריסין: "ישראל וקפריסין צריכות לוודא קיומו של שיתוף פעולה הדוק בסוגיית מקורות האנרגיה, דוגמת רשת ביטחון לחשמל, כמו גם הפקת גז ואף נפט בעתיד".
באשר לסבב הרשיונות העתידי בקפריסין, ציין קסיניס: "המון חברות, ביניהן ישראליות, מגלות עניין לקראת סבב הרישיונות ובכלל בסקטור האנרגיה בקפריסין. אולם הסוגייה העיקרית כאן, היא להתמודד עם הבעיות שעומדות בפנינו בנושא האנרגיה בהתחשב במצב הגיאופוליטי".
"המוסלמים עוד לא יודעים את הדרך שלהם וייקח עוד כמה שנים עד שהתהפוכות הפוליטיות יתייצבו. באגן הים התיכון יש כמה התפתחויות, כאשר אי-אפשר להתעלם מכך שכוחה של ארה"ב נמצאה בירידה", אמר ד"ר דיוויד וורמסר. עוד שוחח וורמסר על ההשפעות של התהפוכות הגיאופוליטיות במזרח התיכון על שוק האנרגיה האזורי.
כשנשאל באשר למעורבותה של טורקיה בתגליות הגז בקפריסין, ציין קסיניס: "בכל הקשור לגז ולמשאבים שלנו, הם שייכים לקפריסין ולאזרחיה. טורקייה תצטרך לכבד את ריבונות קפריסין ואת אזרחיה. אנחנו חברים באיחוד האירופי ובאו"ם, וכל מה שאנחנו עושים הינו בהתאם לחוקים הבינלאומיים. ארה"ב, רוסיה וגם מדינות נוספות כמו ישראל - מגבות את מה שאנחנו עושים ברשיונות שלנו", ציין קסיניס.
"רוסיה, ארה"ב וסין יעמדו בראש רשימת היצרניות עד 2035"
"ממשלות מסויימות מעוניינות להתרחק מאנרגיה גרעינית, בגלל האסון שהתרחש בפוקושימה, יפן", אמר ד"ר ריצ'ארד הנרי ג'ונס, סגן יו"ר סוכנות האנרגיה העולמית (IEA), בפאנל האנרגיה. ג'ונס התייחס לתחזיות בשוק האנרגיה בעולמי, בשנים הקרובות.
"הגידול בדרישה למקורות אנרגיה קיים בכל כלכלות השווקים המתעוררים, בדגש על סין והודו - שצפויים לייצג את מחצית הגידול בצריכת אנרגיה, לבדם", המשיך ג'ונס. אולי מקורות אנרגיה יהנו ממירב הדרישה? "בעיקר נפט, פחם, וגז. הנפט צפוי להיות מקור האנרגיה המבוקש ביותר גם ב-2035".
באשר לביקושים לנפט, הסביר ג'ונס כי מירב הביקושים צפויים להגיע בשנים הקרובות מארה"ב והאיחוד האירופי. אולם, הדגיש כי הביקושים צפויים לגדול באופן החד ביותר בסין, הודו ובמזרח התיכון - קרי, כלכלות השווקים המתעוררים.
"אנחנו צופים שמאגרי הנפט הגולמי יהנו מנצילות גבוהה יותר עד שנת 2035, ומעריכים כי הייצור יגיע ל-1.4 מיליון חביות ביום בארה"ב עד שנה זו", דברי ג'ונס. "עד שנת 2015 צפוייה אירופה לצרוך יותר נפט מיובא מארה"ב, וסין צפוייה לעמוד בראש טבלת הביקושים לנפט".
ג'ונס ציין כי להערכתו, "מדינות OPEC צפויות לספק יותר ממחצית מתפוקות ייצור הנפט בעולם גם ב-2035. ובאשר לגז - רוסיה, ארה"ב וסין צפויות לעמוד בראש רשימת היצרניות עד שנת 2035".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.