המבקר: מכון התקנים התרשל בבדיקת צעצועים וסיכן ילדים

‏פרק נרחב בדוח הביקורת שמפרסם היום (ב') מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מוקדש לכשלים ולליקויים קשים במכון התקנים: צעצועים מסוכנים לילדים ולפעוטות עברו את מסננת הבקרה של המכון ונכנסו באין מפריע לכל בית; יבואנים שהפרו אמון וניסו להציף את השוק במוצרים פגומים לא טופלו כראוי; מאות תקנים לא עודכנו במשך 20 שנה והוזנחו; גירעונות ענק באגף הבנייה; ניגודי עניינים בוועדות מקצועיות; ויו"ר לשעבר שטס לביקור פרטי בארה"ב על חשבון המכון.

‏המבקר מצא כי אגף הבניין, שנחשב אחד המרכזיים של מכון התקנים, הגדיל בעשור האחרון את הגירעון שלו פי ארבעה, ובשנת 2009 הוא הסתכם בכ-20 מיליון שקל. בעשור האחרון הסתכם סך הגירעון של אגף הבניין בכמעט 150 מיליון שקל.

המבקר ציין בדוח הביקורת כי במשך שנים ארוכות, הרווחים של אגף התעשייה במכון סבסדו את גירעון אגף הבנייה, שנוצר בעיקר בשל חשיפת הבנייה לתקינה של מכונים פרטיים.

ניסיונות שנעשו בעבר בניסיון להביא להבראת האגף, כך קבע המבקר, כשלו: לאגף אין מנהל, אף שמועסקים בו כ-200 עובדים, ולדעת המבקר היעדר סמכות ניהולית הביא למחסור בכוח-אדם בעל הכשרה מתאימה וכן להיעדר יד מכוונת, בקרה וגיבוי.

‏‎‎צעצועים לא בתקן

‏אולם הגירעון באגף הבניין יכול להיחשב עניין שולי לעומת סכנת הנפשות בענף הצעצועים: המבקר מצא כי ההקלות שהנהיג המכון עד חודש אוגוסט 2010 בנוהלי הבדיקה של צעצועים מיובאים איפשרו לקיים בדיקות חלקיות בלבד, והמכון איפשר שיווק של משלוחי צעצועים רבים בלי שנבדקו כנדרש.

‏היקף היבוא של צעצועים לארץ הסתכם ב-2008 בכ-120 מיליון דולר, ומהם כ-88 מיליון דולר מסין בלבד. כשבמדינות באירופה ובארה"ב נחשפו חשדות ולפיהם צעצועים רבים מסכנים את בטיחות המשתמשים בהם, הוחמרו נוהלי בדיקת הצעצועים, כך שבאוגוסט 2010 כבר נפסלו שליש מהמשלוחים, ונמצא כי יותר מ-50 מוצרים אינם מתאימים כלל לתקן החדש. צעצועים רבים לא עמדו במבחני דליקה, ריסוק, רעילות, קריסה, גודל חלקים ועוד.

"מצטיירת תמונה עגומה של בדיקות הצעצועים שעשה מכון התקנים בשנים האחרונות", כותב המבקר בדוח. "השיעור הגבוה של דגמי צעצועים שנמצאו בהם ליקויים בבדיקות מדגמיות של המכון מחודש אוגוסט 2010 מעלה חשש כי המכון התרשל בתפקידו והתיר לשיווק עד אותה עת צעצועים לא בטיחותיים".

‏‏המבקר מצא עוד כי טרם הקשחת הנהלים, קיים מכון התקנים בדיקות שטחיות בלבד בכל משלוח של צעצועים לארץ, נטל דגימות באופן שלא ייצג את כלל סוגי הצעצועים ושחרר לשוק דגמים רבים שכלל לא נבדקו ואיש לא עמד על מידת בטיחותם. המבקר מצא עוד כי מסמכים שהגישו יבואני הצעצועים למכון התקנים, במסגרת הליכי השחרור של המשלוחים, לא מצביעים כלל על זהות היצרן.

‏‏בעקבות הקשחת נוהלי הבדיקה של צעצועים, העידו במכון התקנים על התרחבות התופעה של הברחת סחורה, כך שהתוצרת אינה עוברת כלל בדיקה של אנשי המכון.

המבקר המליץ לרשויות המכס, הממונה על התקינה במשרד התמ"ת ומכון התקנים לפעול במשותף לסיכול ההברחות, אולם בדיקתו העלתה כי גם כאשר נתפסו יבואנים שניסו לייבא מוצרים פגומים, פרטיהם דווחו באיחור ניכר לממונה על התקינה במשרד התמ"ת ולא תועדו בצורה מסודרת, ובכל מקרה, הציבור לא קיבל כל הודעה על תוצרת לא בטיחותית שנכנסה לשוק.

‏עוד מגלה המבקר כי בחודש יולי 2010 עמד מספר התקנים שבתוקף על כ-3,000, אולם 821 תקנים - כמעט שליש מסך כל התקנים שהיו בתוקף באותה עת - לא עודכנו במשך יותר מ-20 שנה.

המבקר הזהיר כי אי-עדכון התקנים עלול להוריד לטימיון את מיליוני השקלים שמשקיעה המדינה בקביעת תקנים חדשים ובאימוץ של תקנים בינלאומיים, ובמקרים מסוימים אף לסכן את שלום הציבור.

‏‏בהמשך הדוח מעיר המבקר כי מכון התקנים נהג במשך שנים לגבות מלקוחותיו תשלום מראש בגין שירותים שונים, כמו בדיקות מעקב אחר תו תקן, בדיקות של תוצרת מיובאת ובדיקות מעבדה; אך עם קבלת הכסף, אנשי המכון כלל לא הוזמנו לביצוע הבדיקות עצמן.

מהנתונים שהובאו בדוח עולה כי סך ההכנסות של המכון מתשלום מראש על בדיקות שלא בוצעו הסתכם בלא פחות מ-100 מיליון שקל.

‏נסיעה פרטית על חשבון המכון

‏‎‎בין הליקויים הרבים שנחשפו מצא המבקר כי בחודש נובמבר 2008 נסע יו"ר המכון לשעבר, עמיקם בן-צבי, על חשבון המכון לכנס מקצועי בברזיל. אלא שבתום הכנס הוא המשיך לארה"ב לביקור פרטי, ואת כרטיס הטיסה בעלות של כ-25 אלף שקל שילם מכון התקנים.

מבקר המדינה הדגיש כי בן-צבי לא דיווח כלל על הנסיעה הפרטית והמליץ למכון לדרוש ממנו להשיב את החלק היחסי שייקר את עלות כרטיס הטיסה, בשל נסיעתו הפרטית לארה"ב.

‏ממכון התקנים נמסר בתגובה: "עוד בטרם החלה הביקורת (אפריל 2010), איתר מכון התקנים הישראלי את הממצאים שעליהם מצביע מבקר המדינה והחל בטיפול בהם. הטיפול בממצאים הסתיים במהלך תקופת הביקורת. ‏

"עם כניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש, דני גולדשטיין, נעשו פעולות רבות להידוק הפיקוח, הבקרה והמידע על כל הנושאים שבאחריות המכון. אנו רואים הישגים גדולים מאוד הן ביישום הנהלים והן בתהליכי העבודה והפיקוח. רוב הפעולות ככולן נותנות מענה לאמור בדוח זה, כפי שצוין גם בדוח מבקר המדינה". ‏‎‎‏

 הליקויים במכון התקנים