אנשי ערוץ 10 טוענים כי הערוץ בסכנת סגירה. זאת על רקע ההחלטה של ועדת הכלכלה הבוקר (ב') שלא לדחות את תשלום חובותיו למדינה. הריטואל הזה חוזר על עצמו כבר כמה שנים. הערוץ חייב, וכשהמדינה דורשת את המגיע לה - שולפים נגדה את נשק יום הדין: "חופש הביטוי". כשערוץ 10 עדיין לא נולד, האם הייתה בעיה כלשהי עם חופש הביטוי במדינה?
בשנים האחרונות התווספה לערוץ מנטרה חדשה: זה הכול בנימין נתניהו, הוא שם לו למטרה לסגור את הערוץ בגלל תחקירים שפגעו ועלבו בו. לצעוק "ביבי רוצה לסגור את הערוץ" זה מאוד יעיל, אפילו יותר מזעקת חופש הביטוי. זה בהחלט מטבע שעובר לצרכן, או לפחות לצרכנים שלא בודקים אם באמת כצעקתה.
איפה הבשר?
כשאני שומע טענה כלשהי כלפי אדם, אני שואל "איפה הבשר" - גם אם אותו אדם הוא נתניהו. כלומר, תראו לנו הוכחה. במיוחד כאשר הטענה מושמעת כתירוץ לא לשלם חוב, שמגיע לאזרחי המדינה. הלכתי לחפש את ההוכחה. קראתי, שאלתי, דיברתי עם בכירי הבכירים בערוץ 10. הדברים שנאמרו לי הם ש"לא אהיה ילד, אנשים בלשכת ביבי אומרים זאת".
אבל אני, כמו ילד, כמו הילד של "בגדי המלך החדשים", מקשה: מי אומר? מה תפקידו? מניין לי לדעת אם האיש יודע מה הוא מדבר? אולי אלה סתם הולכי רכיל או שונאי נתניהו? אולי יש לכם משהו שאפשר לראות, לקרוא, להריח?
שום דבר, רק לחישות, שמועות, אנשים "אומרים". זה, רבותיי, לא בשר - זה אפילו לא עצמות. זה כמעט כלום. זה בטוח לא משהו שיכול להצדיק את האשמת נתניהו ברצון לגבות חוב שמגיע לו, לנו, ממניעים אישיים.
איפה זה רלבנטי?
מה גם שאפילו זה היה נכון - אז מה? העובדה הרלבנטית היחידה היא שערוץ 10 חייב 45 מיליון שקל, ושחובות צריך להחזיר. זה בדיוק מה שטוענים פרשני וכתבי הערוץ עצמם - כאשר מדובר בחובות של אחרים. אז למה זה צריך להיות שונה לגבי ערוץ 10? הרי הם עושים את מה שהם מגנים אצל נתניהו ואחרים - מתחייבים להחזיר, וכאשר מגיע המועד לפרוע את השטר, הם מתנערים ממנו, ומטילים את האשמה על... בעלי החוב.
בכל מקרה, אני כופר בטענה שהערוץ ייסגר אם יאולץ להחזיר החוב. זו טענה שנועדה להטעות את הציבור. סביר שמה שיקרה זה שבעלי הון אחרים ירכשו את הערוץ.
ואולי זה הדבר הנכון לעשותו. כי צריך כבר להיות ברור שהבעלים הנוכחיים לא מסוגלים להרים את הערוץ. בתחום עסקי אחר כבר מזמן היו מחליפים את הסוסים.
נ.ב.
אני בספק גדול אם ערוץ 10 לא יקבל דחייה לתשלום החוב. עוד מעט קט יעלו עשרות עיתונאים על הכנסת וחבריה, הידועים כמי שמתקשים לעמוד בפני אנשים היכולים לכתוב עליהם (באופן הכי הוגן, כמובן).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.