ידם הארוכה של האינטרסנטים

מגיעות תשבחות לחקיקה המהירה של פרק המסים בהמלצות ועדת טרכטנברג. התשבחות מגיעות לממשלה שעמדה בהתחייבותה, ולוועדת הכספים ששיתפה פעולה ואף הוסיפה כמה תוספות משלה. התשבחות מגיעות בשל כך שלא השמיטו המלצות והחליפו אותן לפי בקשות של בעלי עניין למיניהם, לרבות חברי כנסת ושרים.

בראש ובראשונה, נעשה מהפך דוקטרינרי באמונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי המשך הפחתת המסים הישירים יעודד את הצמיחה והכלכלה, דבר שאינו מוכח ברמות המס הקיימות בארץ. לפיכך, נדחה תהליך הפחתת המסים ליחידים ולחברות להרבה שנים.

עם זאת, ועדת הכספים הצליחה להוסיף הפחתה של 2% לרמות הכנסה שבין 8,000 ל-14,000 שקל לחודש. אך אין בכך שינוי עקרוני, אלא הטבה לא משמעותית לשכבות הביניים.

החוק כולל העלאת נטל המס על בעלי שכר גבוה, בהוסיפו מדרגת מס של 48% למשתכרים מעל 38 אלף שקל לחודש, לעומת 44% כיום. יצוין כי משתכרים אלה עדיין יצאו נשכרים, כי בוטלה הכפלת התקרות לביטוח לאומי ומס בריאות, שכאבה מאוד למשתכרים סכומים אלה.

עם זאת, לא חוקק מאומה כדי להגביל בעלי שכר גבוה ש'התחפשו' לחברות ושילמו על מרבית הכנסתם 24% מס בלבד, ומהשנה הבאה 25%. מדובר לרוב בשכירים בכירים, בעיקר בחברות בורסאיות, שהחלו לפתע להגיש חשבוניות מס מטעם חברות שבבעלותם והמשיכו בעבודתם אצל אותו מעסיק.

שיעור מס החברות בכלל, לאו דווקא לחברות 'הארנק' לעיל, יעלה מראשית השנה הקרובה, 2012, ל-25%.

לא ברור מה יהיה גורל ההמלצה לחקיקת מס יסף של 2% על כל סוגי הכנסות הנישום העולות על כ-80 אלף שקל לחודש. בשלב זה ועדת הכספים עצרה את המהלך, כי התברר שנוסף לכך שהוא מוסיף מדרגת מס של 50%, הוא כולל גם מוכרי דירות בסכום של מעל מיליון שקל, וכן פודי חסכונות בסכומים אלה. אמנם המס צודק, אך יש להגבילו בנוסף להכנסות רגילות, להטבות בחברות ולמכירת מקרקעין שאינם דירה פטורה.

עוד הוספו שתי נקודות זיכוי המפחיתות את המס למשפחה לכל ילד עד גיל 3, שמשמעותן 818 שקל לחודש.

מנגד, הועלו שיעורי המס על רווחי הון מ-20% (החל מ-7.11.2001) ל-25%. לא מדובר כאן בדירות הנמכרות בפטור ממס שבח, אלא במכירת דירות שאינן פטורות, נכסי מקרקעין, ונכסים הוניים; בעיקר, מניות וניירות ערך בשוק ההון. לבעלי שליטה בחברות הועלה המס מ-25% ל-30%.

מאחר שמשמעות העלאת המס היא שכל מי שמחזיק מניות או איגרות-חוב סחירות בבורסה, שגלום בהן רווח שנצבר עד כה, ייאלץ לשלם מס בגובה 25% על כל הרווח כשימכור אותן בעתיד (כולל הרווח שצבר עד כה) - הועמדה לו אפשרות חד-פעמית לבצע מכירה רעיונית של ניירות ערך אלה עד סוף שנה זו.

במקרה כזה הוא ישלם 20% מס על רווחיו אלה, ורק על רווחים שייצברו לו לאחר מכן ישלם בעת המכירה בפועל 25%, מאחר שבפעולה כזו טמונים עמלות מסוימות והקדמת תשלום מס, שאחרת היה נדחה ליום המימוש האמיתי, ואיש לא יכול לחזות את עתיד שוק ניירות הערך, מומלץ לכל משקיע להתייעץ עם מומחי מס ומומחים לשוק ההון.

לדעתי, טוב עשו שלא חוקקו הפחתות או פטורים ממע"מ למוצרי יסוד, כי מתכנני המס היו דואגים שהרבה מוצרים שאינם מוצרי יסוד היו נשאבים לפטור החדש. הפיצוי לחסרי יכולת חייב להיעשות בתשלומי רווחה ובמס הכנסה שלילי ובמינימום ביורוקרטיה.

פטור אחר, שאני תמה שלא בוטל, הוא הפטור ממס לדיבידנדים שמחלקות חברות לחברות-האם שלהן שהן בעלות השליטה בחברות. פטור זה מאפשר לעומדים בראש פירמידת החברות לחלק דיבידנדים לחברה העליונה ללא מס, והוא עומד בניגוד לרוח המלצות טרכטנברג וועדת הריכוזיות. אי-ביטולו הוא הוכחה נוספת לידם הארוכה של האינטרסנטים - וחבל.

ככלל, יש לברך על החקיקה ולקוות שהממשלה תאיץ את חקיקת המלצות ועדת טרכטנברג, בלי לכרסם בהן, בכל התחומים האחרים.

הכותב הוא מומחה לדיני למסים מהמכללה האקדמית נתניה ומאוניברסיטת תל-אביב.