תביעה משפטית נגד חברת שחל טלרפואה, שעסקה בתחום הקניין הרוחני, הסתיימה בהחלטה תקדימית לפיה מפתח של מוצר אינו נחשב בהכרח כשותף להמצאתו.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יצחק ענבר, פסק כי עצם העבודה על פיתוח המוצר אינה נחשבת בהכרח המצאתית, אלא יש להראות כי נעשה תהליך מחשבתי שתרם משמעותית לחידוש שבהמצאה.
את שחל ייצגו עורכי הדין דוד גילת וחן בן דורי-אלקן ממשרד גילת, ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן. לדברי גילת: "זוהי החלטה תקדימית כי עד היום לא נתן בית המשפט את דעתו לשאלה מהי בדיוק המצאה ומתי היא מתגבשת".
שחל ערערה על החלטות של סגן רשם הפטנטים, להוסיף לפטנט של החברה את אלי אורן, שהועסק כמנהל פיתוח מוצרים בחברה. הפטנט עסק במכשיר לדגימת דם באופן עצמאי בבית החולה, אשר משדר את תוצאות הבדיקה למוקד, באמצעות קו טלפון. שחל טענה כי ממציא המוצר הוא מייסד החברה, יורם אלראי. לטענתה, אורן לא הביא הוכחות לכך שהגה אף אחד מהרעיונות החדשניים אשר עמדו בבסיס בקשת הפטנט למוצר.
לדברי גילת, בפסיקתו כי ההמצאה של המכשיר התרחשה לפני הפיתוח ולא במהלכו, בית המשפט אימץ את אמות המידה הנהוגות בדין האמריקני והאנגלי, לפיהן רגע ההמצאה הוא זה בו ניתן לתאר את החידוש במילים. לפי הפסיקה, פיתוח אבטיפוס המדגים את אותה החדשנות, לא נחשב בהכרח לחלק מתהליך ההמצאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.