הטבלה השתגעה

מה הפך את הסיבוב הראשון של עונת 2011/12 בליגת העל לכל כך מוזר? בעיקר תהליך הבנייה המחודש בת"א וחיפה, והפרויקטים המוצלחים באשדוד וקרית שמונה

בתום סיבוב המשחקים הראשון של ליגת העל, כבר ניתן להגיד בוודאות שהאיזון הטבעי שלה הופר. הסטייה מהציר הנורמלי שעליו התרגלנו שהכדורגל כאן נע, היא פנומנאלית בהיקפים שלה: עירוני רמה"ש, העולה החדשה, במקום החמישי. קרית שמונה, עולה חדשה מהעונה הקודמת, מוליכה את הטבלה ומפרקת כל מה שזז. עכו, עוד קבוצה עם פז"מ של שנתיים בליגת העל, משחקת נפלא ומדורגת רביעית. מ.ס אשדוד, סמל הבינוניות הכי גדול של הליגה הזאת במשך שנים - במרחק יריקה מהפסגה. מכבי חיפה ומכבי ת"א? יוק.

כדי שאיזון יופר בצורה כל כך בוטה צריכים הרבה אירועים חריגים להצטרף אחד לשני, להילכד יחד, עד שלבסוף הם מרכיבים את האנומליה הגדולה. אז איך נוצרה העונה ליגה כל-כך משוגעת בישראל?

***

הדרך הכי מהירה להצלחה בכדורגל המודרני היא איתנות פיננסית. עשרות מחקרים ברחבי העולם הוכיחו כי כסף יכול לנבא, בשיעורי דיוק מדהימים, איזה קבוצות יזכו בתארים, מי יתמודד נגד ירידה, מי ינצח יותר משחקים. זה לא שונה אצלנו: בני יהודה היתה הקבוצה חסרת המשאבים האחרונה שזכתה באליפות, אי שם ב-1990. מאז, התחלקו כל הזכיות בין הקרטל שזכה לכינוי "ארבע הגדולות". הבלחה חד-פעמית של מועדון קטן יותר, הפועל חיפה ב-1999, התרחשה בעיקר בגלל השקעה כספית נקודתית יוצאת דופן.

מתי הכסף מפסיק להוות גורם מכריע? בעונות מעבר. בשנים שבהן ליגות צריכות להתמודד עם הרס ובנייה מחודשת. בנייה מחודשת, אפילו אם היא מתבצעת באמצעות משאבים גדולים, מעלה את הסיכוי לטעויות. וליגת העל נהרסה מהיסוד בקיץ, כשכל שחקן סוג ב', ישראלי או זר, נטש אותה לטובת משכורת טובה יותר באירופה.

כל ילד כבר יכול לדקלם את מגילת הכוכבים שעזבה את הפועל ת"א, אבל הבנייה המחודשת בוולפסון כוללת העונה גם את עמדת המאמן ועמדת הבעלים. הבלאגן הזה יכול להסביר את היכולת הפושרת של הפועל ברוב שלבי העונה. גם מכבי חיפה ליוותה הקיץ לדיוטי פרי שמות גדולים: רפאלוב, חמד, מסיללה וקולמה - שנה אחת בלבד לאחר שעזבו אותה קליברים כמו כיאל, קינן וארבייטמן. מנגד, חיפה הביאה 11 שחקנים חדשים הקיץ. חיפה והפועל הן שתי דוגמאות קלאסיות לסכנות והקשיים שכרוכים בבנייה מחודשת.

אל הוואקום הזה, במסגרתו שני המועדונים הכי מצליחים בארץ ב-10 השנים האחרונות מחפשים את עצמם, נכנסו קבוצות אחרות (שלמזלן, גם מכבי ת"א החלה בשנה שעברה בתהליך בנייה מחודש, שעכשיו כבר אפשר להגיד בפה מלא שהיה רצוף כשלים). הקבוצות שנכנסו לוואקום לא צריכות לבנות מחדש - אלא נמצאות בעיצומו של תהליך בנייה מתמשך וחיובי. באשדוד, ג'קי בן זקן שואף לייצר את מחלקת הנוער הטובה בישראל. האקדמיה החדשנית והיוקרתית שבנה כבר נפתחה, ובינתיים בסגל הבוגרים הנוכחי שלו יש 18 שחקני בית (!) מתוך 25 שחקנים בסך הכל. בקרית שמונה יש תהליך בנייה מסוג אחר: של סביבת עבודה מושלמת לכדורגלנים. עם המאמן הכי מבטיח בארץ (רן בן שמעון); עם תנאים כלכליים מצוינים (משכורות טובות, מיסוי נמוך, רכבים ודירות לכל השחקנים); עם שקט תעשייתי מצד הבעלים ופרגון תקשורתי אינסופי.

***

חשוב לזכור: כסף מצליח לשחק תפקיד גם בעונות מוזרות. אפילו היום, לא מומלץ להמר על קרית שמונה או אשדוד כאלופות. מאמן אשדוד, יוסי מזרחי, שעבר כמה דברים בכדורגל כאן וגם רשם זכייה באליפות אחת כמאמן (עם בית"ר ב-2007), הסביר לפני כמה ימים ברדיו 103 את התמונה באופן הכי מדויק: "אשדוד לא תיקח אליפות השנה, וגם לא קרית שמונה. האלופה תהיה הפועל ת"א, כי לקחת אליפות זה עניין של הרבה גורמים - אתה צריך גם את הקהל העצום והמסורת בצד שלך. הפועל תתחזק בינואר בשחקנים חדשים, ויש לה בסופו של דבר סגל טוב יותר משלנו. בריצת מרתון, זה גורם משמעותי".