מיכאיל פרוחורוב: מועמד אמיתי לנשיאות או בובה של פוטין?

הכרזתו של המיליארדר מיכאיל פרוחורוב על כוונתו להתמודד בבחירות לנשיאות רוסיה במארס 2012 הציתה במהירות את חרושת השמועות.

האם זה אכן ניסיון אמיתי להיכנס לפוליטיקה, להוביל את האופוזיציה הליברלית ברוסיה ולקרוא תיגר על המועמד המוביל, ולדימיר פוטין? או שמא זו תוכנית בגיבוי הקרמלין, שנועדה להסיט את הזעם הציבורי שהניב את ההפגנות הגדולות ביותר ברחובות ערי רוסיה זה שנים? שוחרי תיאוריות הקונספירציה מהמרים על האפשרות השנייה.

כאיש השלישי בעושרו ברוסיה, עם 18 מיליארד דולר, בעל דימוי נוצץ של פלייבוי, הבעלים של קבוצת ה-NBA ניו ג'רזי נטס מליגת הכדורסל האמריקנית, ובעל היכרות טובה עם האליטה הפוליטית ברוסיה, פרוחורוב נראה כמו מועמד סביר לנשיאות.

מעליו מרחף צלו של מיכאיל חודורקובסקי, הבוס לשעבר של קבוצת הנפט יוקוס, שטיפח שאיפות פוליטיות לפני שהוא נעצר ב-2003 באשמת העלמת מס והונאה ונידון לעונש מאסר של 9 שנים.

לפרוחורוב יש היסטוריה של מה שנראה כמו ניסיונות לאתגר את הרשויות. השנה הוא הפך למנהיג מפלגת מרכז-ימין שנהנית מתמיכה של הקרמלין, בשם "המטרה הנכונה", והתפטר ממנה בספטמבר בטענה שאנשיו של הנשיא דמיטרי מדבדייב חוסמים את הכנותיו לבחירות לפרלמנט שנערכו לפני תשעה ימים.

פרוחורוב נהנה כנראה מתמיכתו של אלכסיי קודרין, שר האוצר המוערך לשעבר, שהתפטר בספטמבר בעקבות סכסוך עם מדבדייב. קודרין אמר ליומון "ודומוסטי", בראיון שפורסם אתמול (ג'), שהוא תומך בהקמת מפלגת מרכז-ימין חדשה, וכי הוא דיבר על כך עם פרוחורוב.

תמיכה מלמטה

אבל פרוחורוב אינו האיש שיכול לזכות בתמיכתם של מיליוני מצביעים שמסתייגים משובו של פוטין לנשיאות, או עשרות אלפי המפגינים שהופיעו ברחובות מוסקבה, סנט פטרסבורג וערים נוספות.

קודם כל, הוא מיליארדר - ומיליארדרים שנואים על-ידי הציבור הרחב, שמאשים אותם בגניבת משאבי מדינה. הוא לא יכול לתבוע מנהיגות על ההמונים ברחובות בשום אופן. הוא אפילו לא רוצה בכך - אתמול הוא אמר שהוא רוצה לבנות תמיכה מלמטה והוא מתנגד ל"מהפכות" ול"פופוליזם".

שנית, אף מיליארדר רוסי אינו באמת עצמאי מהרשויות. האופן שבו הם צברו את הונם במהלך הפרטת נכסי המדינה בתנאים המשפטיים הבלתי אפשריים של שנות ה-90 אומר שכמעט כל אחד מהם חשוף להאשמות של הפרת תקנה כזו או אחרת. זהו היתרון רב-העוצמה של פוטין ובעלי בריתו.

מעורבותו של פרוחורוב במפלגת "המטרה הנכונה" השנה, והתפטרותו הדרמטית, לא מוכיחות שום דבר. בשלב מסוים הוא שיתף פעולה על הקרמלין. כעבור כמה חודשים הוא חדל מכך. בלי לדעת הרבה יותר על היריבויות האישיות שמאחורי ההחלטות הללו, קשה לעמוד על מניעיו.

אבל ברור שאין לו את הנחישות העקבית, שאפיינה את חודורקובסקי, לאתגר את פוטין. פרוחורוב אמר אתמול שהוא אינו חושש לסבול כמו חודורקובסקי, אבל הוא לא התכוון לומר שהוא ימצא את עצמו בכלא.

סביר יותר שפרוחורוב החליט להתמודד כי פוטין ביקש זאת ממנו. בבחירות הוא יכול לצבור קולות של המעמד הבינוני שמאס בשלטון פוטין, אך לא מספיק כדי לאיים על הבוס. הוא יגרום לאנשים להוציא קיטור וייצור אשליה של התמודדות אמיתית. והוא ישלים עם תבוסה בלי להתלונן.

סרגיי מרקוב, לשעבר ציר פרלמנט של "רוסיה המאוחדת" שעומד בראש המכון ללימודים פוליטיים במוסקבה, אמר לרויטרס: "יש כאן שתי אפשרויות. או שזה משהו שהוסכם עם פוטין כדי לשפר את הלגיטימיות של הבחירות לנשיאות אחרי ההפגנות, או שפרוחורוב קופץ על עגלת המחאה".

עסקה או לא עסקה עם פוטין? עסקה, טוענת השמועה.