אבי גבאי: "אם לקוחות צריכים סיבים אופטיים, נפרוס אותם"

הבשורה המרכזית בכנס "בזק אקספו 2011", שנפתח הבוקר (ד') בגני התערוכה בתל-אביב, היא ההכרזה של בזק על הניסוי החדש שלה: פריסת רשת סיבים אופטיים בפתח-תקווה. בכך מצטרפת החברה לחברות טלקום רבות בעולם, שכבר החלו לפרוס סיבים אופטיים כתחליף לכבלי הנחושת.

אף שעבור באי הכנס זוהי החדשה המרכזית, מאחוריה מסתתרת חדשה חשובה לא פחות: באמצע השנה הבאה תסיים בזק את פריסת רשת ה-NGN. זהו הישג מרשים, שכן אין מדינות רבות בעולם שהצליחו להניח רשת חדשה, שמסוגלת להציע מהירויות גלישה של 30-50 מגה, בפריסה ארצית בתוך זמן כה קצר.

את הצלחת המיזם אפשר לראות בדוחות הכספיים של בזק. כך, למשל, ההכנסה הממוצעת שלה מכל מנוי אינטרנט עומדת על 80 שקל בממוצע. המיזם מאפשר לבזק למכור יותר בעלות ייצור נמוכה. החברה אף מנצלת את ההכנסות ממכירת המרכזיות וקווי הנחושת הישנים שלה כדי לממן חלק ממנו.

והנה, מחליטה בזק להיכנס למיזם שונה לחלוטין מבחינת אופן המימון שלו. מיזם שבו אין מרכזיות או נחושת למכור, והמשמעות היא השקעה מדודה ושימוש במקורות עצמיים. כמו ההשקעה ברשת NGN, גם ההשקעה בסיבים האופטיים תניב פירות - אך זה יהיה תלוי בקצב הפריסה, שנראה שהולך להיות זהיר.

כאן טמונה אי-הוודאות

בזק מציגה רצף קבוע של השקעות, והיא יוצרת המשכיות לטובת הדור הבא של הטכנולוגיה. ואולם, כאן גם טמונה אי-ודאות גדולה. חברת הטלקום נכנסת לניסוי, שייערך בתנאים שונים מהתנאים שליוו את מיזם רשת ה-NGN. כשהכריזה על ההשקעה ב-NGN, ידעה בזק להציג מראש מתווה להקמה, עלות השקעה, לוחות זמנים ותוכניות עבודה אופרטיביות. אך כיום המצב שונה.

"אין לנו עדיין תוכנית סגורה למיזם הסיבים האופטיים כמו שהייתה לנו עבור רשת ה-NGN, אבל אנחנו בתחילת הדרך", אומר אבי גבאי, מנכ"ל בזק, בראיון בלעדי ל"גלובס". "נלך עם זה בקצב שהלקוחות ירצו. ככל שירצו יותר, כך נשקיע בזה יותר. כשמתחילים פרויקט עוד לא לוחצים, ולא אומרים 'נעשה סיבים בכל הארץ תוך איקס שנים'. אנחנו לא בשלב הזה".

* אתם נכנסים למיזם בצורה מאוד זהירה.

"אתה קורא לזה כניסה זהירה, אני לא. אנחנו נכנסים לנושא הסיבים האופטיים במגזר הפרטי ונתחיל בעיקר ביישובים חדשים, באזורים חדשים. נראה איך אנחנו מתקדמים, מה רמת הביקושים וכולי".

* זאת אומרת שלא נראה אתכם מתחילים לרשת את כפר סבא?

"לא תראה דבר כזה. תראה את המיזם במקומות שאנחנו נראה לנכון לפרוס בהם סיבים אופטיים משום שיש שם ביקוש, אבל זה יהיה בעיקר בשכונות חדשות".

* מקומות שיש בהם ביקוש? הכוונה לגוש דן?

"לא, ממש לא. בעניין הזה אין קדושה יותר מבזק. היום סיימנו את פריסת רשת ה-NGN ברהט, באופקים ובמקומות נוספים בפריפריה, בתל אביב, ברמת גן ובגבעתיים עדיין לא. כשאנחנו נכנסים לפרויקט, והוכחנו את זה במיזם ה-NGN, אנחנו עושים זאת בכל הארץ. לא נותנים עדיפות למרכז - להיפך, נותנים עדיפות לפריפריה".

* בשנה שעברה, בדיוק באותו הכנס (שנפתח היום), אמרת שבזק בוחנת טכנולוגיות חדשות להעלאת מהירות הגלישה. אבל כיום אתם מציגים את אותן הטכנולוגיות בדיוק. אתם בעיכוב?

"הטכנולוגיות האלה (כמו איחוד קווי נחושת להכפלת המהירות - ג.פ.) עוד לא הגיעו באמת לשוק, לצערנו הרב. זה לא טכנולוגיות שבזק מפתחת, בזק רוכשת טכנולוגיות".

מי שיצטרך סיב אופטי - יהיה לו

* עמדתם כאן בשנה שעברה והכרזתם על ניסוי חדשני עם נוקיה-סימנס, שבמסגרתו יוכלו הצרכנים לגלוש במהירות של 200 מגה כבר ב-2011. זה לא מסתדר?

"הכרטיס עם נוקיה-סימנס, שאמרנו שנפתח ושיאפשר גלישה במהירות של 200 מגה, קיים. הוא עובד. מה שאין עדיין בשוק זה מודמים אלחוטיים שתומכים בו. השוק של יצרני ציוד הקצה לא הגיע לשם בכלל, ואף אחד לא יפתח ציוד קצה בשביל בזק. לכן כרגע אנחנו עוד לא משיקים את הטכנולוגיה הזו, אבל אני מניח שהיא תושק ב-2012".

* היום יותר מתמיד רואים את הבעיה שתהיה לבזק: היא תתקשה להציע מהירויות גבוהות, כי יהיו לה מתחרים שיציעו סיבים אופטיים שיכולים להגיע למהירות של 1 ג'יגה, ואילו אתם תספקו פתרונות ביניים על נחושת.

"לא כל הלקוחות ירצו 1 ג'יגה ולא כל הלקוחות צריכים 1 ג'יגה. מי שיצטרך, יהיה לו סיב אופטי. מי שלא - יהיו לו דברים אחרים".

* חלק מהפתרונות שאתם מציעים, כמו תוספת נחושת (ביצוע פעולה המכונה "בונדינג" - איחוד קווי נחושת להכפלת מהירות הגלישה), הם בעייתיים, כי אין מספיק קווי נחושת. גם הפתרונות האחרים שאתם מציעים חלקיים?

"לא בכל מקום יש נחושת, אבל אם נראה שיש אזור שמתאים לעשות בו בונדינג, אז אפשר להוסיף עוד נחושת. זה לא מסובך. אתה יכול להרחיב את רשת הנחושת שלך. בחלק מהמקרים זה יהיה לא הגיוני, כי עדיף כבר לפרוס סיבים באותו האזור, אבל יש אזורים שיש בהם מספיק יציבות בנחושת".

* למה בחרתם בפתח-תקווה עבור המיזם החדש?

"מצאנו בשכונת אם המושבות תמהיל שמתאים לנו מבחינת בניינים, ישנים וחדשים, בנייה רוויה ובתי קרקע. מדובר בכמה מאות לקוחות פוטנציאליים, שאני מניח ש-100-200 מהם יחוברו בסיב אופטי וגם בטכנולוגיות אחרות שאנחנו בודקים. לניסוי יש שתי מטרות: האחת, לראות מה הלקוחות בכלל עושים עם זה. השנייה, לראות איך אנחנו מנהלים את העסק הזה".

המחויבות היא קודם כל ללקוחות

* האם תהיה פריסה של סיבים אופטיים במהלך 2012, או שתחכו עד שתסיימו לפרוס את רשת ה-NGN? למה אינכם מתחילים במקביל לפרוס סיבים כבר בתחילת השנה?

"כי אנחנו רוצים לסיים את הנחת רשת ה-NGN כמה שיותר מהר, ולתת ללקוחות את מה שאפשר לתת להם היום - 20, 30 ו-50 מגה. יש לקוחות שעדיין אין להם את המהירות הזו, והמחויבות שלנו היא קודם כל לספק זאת ללקוחות. אנחנו לא נגיד ללקוח: 'תשמע, מצטערים, עכשיו אנחנו פורסים סיבים אופטיים, נגיע אליך בעוד 4 שנים ובינתיים תישאר עם 4 מגה'. לכן אנחנו רוצים עוד השנה לסיים את הפרויקט, כך שלכל הלקוחות יהיה מעל 10-20 מגה".

* ואולי אתה רוצה לראות מה יהיה עם מיזם הסיבים של חברת חשמל, ולפי קצב ההתקדמות להחליט אם להאיץ את המיזם או לא?

"אנחנו מקבלים החלטות לפי מה שהלקוחות שלנו צריכים ורוצים, ולא לפי מה שחברת החשמל או מישהו אחר מתכוונים לעשות. אם הלקוחות שלנו צריכים רשת סיבים אופטיים, אנחנו נפרוס אותה, וזה לא משנה אם יש מיזם כזה לחברת החשמל או שאין. הנחת העבודה שלנו היא שאכן יהיה מיזם כזה לחברת חשמל ושהמכרז ייגמר בקרוב".

* ומה לגבי הוט, שמרשתת ערים שלמות עם סיבים אופטיים?

"הוט מרשתת סיבים בעיקר לבניינים, לא לבתים. יש לה שיקולים משלה וזה בסדר גמור. לכבלים יש טכנולוגיה פשוטה ליישום, טובה לספקים ולחברה וגם זולה - אבל היא פחות טובה לצרכנים. הטכנולוגיה שלנו, ה-ADSL, טובה הרבה יותר לצרכנים ומורכבת יותר לחברה".

* איך אתם מתכוונים לממן את פרויקט הסיבים?

"בפרויקט ה-NGN טועים לחשוב שהמימון המרכזי הגיע ממכירת מרכזיות ונחושת. אני יכול לגלות שהמרכיב היה קטן, והרוב היה ממקורות עצמיים. כך יהיה גם הפעם".

* ועדת חייק המליצה על שוק סיטונאי, שבו בזק תחויב למכור שירותים למתחרים במחיר מפוקח. עד כמה אתה לוקח זאת בחשבון בפרויקט החדש?

"אנחנו מתמקדים בלקוחות שלנו. גם בעולם יש שוק סיטונאי, ונצטרך לתת ללקוחות שלנו שירות כמו שצריך. אנחנו לא משתמשים בהשקעות שלנו ככלי מול הרגולטור, אני לא מאמין בזה".

* אתה חושב שהמדינה צריכה לעזור למשקיעים במיזם כזה?

"תפקידה של המדינה הוא לעודד השקעות, לעודד פעילות ברשת. אני לא חושב שהמדינה צריכה להוציא כסף מכיסה כדי לממן השקעה בתשתיות, למרות שזה קורה בהרבה מאוד מדינות בעולם. המדינה צריכה לייצר תנאים שבהם החברות יוכלו להשקיע, לתת שירות טוב ולהרוויח כסף".

* מיזם הסיבים האופטיים של חברת חשמל הוא סוג של השקעה מטעם המדינה?

"לפחות שם הכניסו שותף. אמורים לייצר שם שיקולים כלכליים לפרויקט".

* יש מבחינתך אפשרות לשיתוף פעולה עם המיזם של חברת חשמל?

"אם יבוא אלינו משקיע שיהיה מעוניין בכך - אז נשב. ואם נקבל אישור רגולטורי לכך - אז כן".