הציבור אומר את דברו

5 דקות מהתוכנית הראשונה הספיקו לי כדי לשתף אתכם בתחושה שזה הולך להיות להיט. טוב, לא מדובר ממש בהימור פרוע, אחרי הכול קשת וטדי ומוזיקה וילדים - הם כמו צ'ולנעט של כל המרכיבים הנכונים שהיה צריך רק לשים על אש קטנה ולחכות. לא הרבה אגב. כבר במוצ"ש האחרון, התוכנית הזאת הראתה ששום דבר לא יעצור אותה בדרך ל-40% רייטינג, אולי אפילו 40 וקצת. היא עוד לא שם, אבל 90% מהיעד כבר הושגו.

הציבור הישראלי של חורף 2011 אומר את דברו בקול שאין צלול וברור ממנו, עד כדי כך שאתה מתגעגע לימים קצת פחות דמוקרטיים, ימים שבהם מי שהיה מופקד על הערוץ היחיד קבע לנו מה לראות, כי לבד כנראה שאנחנו לא מסוגלים.

ערוץ 10 קורס לא בגלל ממשלת נתניהו, אלא בגלל שעוד לפניו, אף אחד לא רצה לראות את "המקור". בערוץ 2 משגשגים עם ה"מירוץ למיליון" של רשת ו"בית ספר למוזיקה" של קשת - שגשוג שלא מאפשר לאף אחת משתיהן, אגב, לצחוק כל הדרך אל הבנק: במקום לצחוק, חושבים שם מה להגיד לבנק כדי לקבל עוד אשראי.

הנה לכם הפרדוקס של טלוויזיה מסחרית בישראל: העם מקבל בדיוק את מה שהוא אוהב, הרייטינג בשמיים - אבל החשבון במינוס עוד לפני התמלוגים למדינה.

כבר כתבתי כאן על הילדים החמודים (באמת, בלי טיפת ציניות), על כך שאני מת על קרן פלס, שהחיוך שלה כובש אותי בכל פעם מחדש (תמשיכי לחייך מותק, ושימותו כל הקנאים), שאני מתפנן אפילו על המתיקות המוגזמת של יהורם גאון וקונה כל הזמן את הפוזה הלא-חייכנית של מתי כספי, אפילו שאני יודע שהיא פוזה.

אחלה תוכנית "בית ספר למוזיקה", כבר שרתי איתם משירי אירוויזיון בצרפתית ועד לנעמי שמר, ואהבתי כמעט כל רגע. מה זה אהבתי? אפילו שמחתי שליגת האלופות יוצאת לפגרה, כדי שסוף-סוף אוכל להתמכר קצת יותר. ובכל זאת, אני מתגעגע לימים שבהם ילדים בגיל הזה עוד לא ידעו מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים.

כרוניקה של מוות ידוע מראש

"מעושרות", יום ד' 21:00, ערוץ 10

עם כל הכבוד ללונדון וקירשנבאום, "המקור" ושאר התוכניות בתחום האקטואליה, הפעמים היחידות שבהן ערוץ 10 הצליח להתקרב לרייטינג של "האח הגדול", היה כשהוא התקרב אליו בתכנים: "הדוגמניות", "הישרדות", ועכשיו "מעושרות".

"מעושרות" הצליחה לעורר באזז, היא הצליחה אפילו להתקרב ל-15% רייטינג, סוג של שיא עונתי במונחי ערוץ 10. היא הייתה מקפצה טובה ל"אחת אפס אפס" המצוינת, שדורגה תמיד אחוז-שניים אחריה.

ואז החליטו בערוץ להפריד את יום שני, וה"מעושרות" עברו לרביעי, מול "בית ספר למוזיקה". במונחי טלוויזיה, מדובר בהתאבדות שלא ברור מה ניסתה להשיג. אמנם בערוץ 10 התגאו בזה שלא מדובר היה התרסקות, שכן "מעושרות" הצליחה להיתלות על הקשקש של הרייטינג הדו-ספרתי, ובכל זאת, ככה זורקים לפח רייטינג סביר?

הנדידה של "מעושרות" ליום רביעי לא רק הפחיתה את העניין בה, אלא מוטטה גם את "אחת אפס אפס". נכון, לא מדובר בקריסה, כי המספרים מלכתחילה לא היו גדולים, ובכל זאת: מי שאין לו כסף לגמור את החודש (במקרה של ערוץ 10 הביטוי הזה מקבל משמעות כמעט מילולית), לא מרשה לעצמו לזרוק בקלות אפילו את הפירורים שנותרו מפרוסת הלחם היבשה האחרונה.