בסרט הזה כבר היינו

הצוות לבחינת התחרותיות בבנקים יוצא לדרך ויגיש מסקנותיו תוך 120 יום. הוא יעסוק בהסרת חסמים ובפישוט המוצר הבנקאי, להעצמת כוח המיקוח של הלקוחות. המון כוונות טובות ומילים יפות. אבל האם יש למנכ"לי הבנקים סיבה לדאגה? האם הלוביסטים של הבנקים צריכים להיכנס לכוננות? האם מ-15 באפריל נשלם פחות על שירותים בנקאיים והמערכת תהיה תחרותית יותר וידידותית יותר למשק הבית? נגיד זאת בנימוס - אל תעצרו את נשימתכם.

אין להטיל ספק ברצון הטוב ובכוונה לפעול של המפקח על הבנקים דודו זקן אבל כבר היינו בסרט הזה. הבעיות של המערכת הבנקאית ידועות, אין להן פתרונות פשוטים, אין פתרונות מהירים ואת מה שניתן לעשות, לא עושים, מסיבות פוליטיות ולחצים של בעלי עניין.

לפני חמש שנים, ב-29 בנובמבר 2006, הקימה הכנסת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים. בראשה עמד ח"כ משה כחלון והיא הגישה מסקנותיה ביוני 2007. היועץ לוועדה היה פרופ' שמואל האוזר, כיום יו"ר רשות ני"ע. הוועדה עשתה עבודה רצינית, עסקה בשורת נושאים והגישה המלצות מפורטות בנוגע "לדרך שבה ראוי להסדיר את הפיקוח על עמלות הבנקים ולהגביר את התחרותיות בשוק הבנקאות הקמעונאית". שימו לב לממצאים, הם ישמעו לכם מוכרים:

הריכוזיות הגבוהה של המערכת הבנקאית בישראל מובילה לתחרותיות נמוכה, שמביאה להקצאת אשראי לא יעילה. חסמי המעבר בפני לקוחות הרוצים לעבור מבנק לבנק גבוהים יחסית ופוגעים בתחרות. הוועדה הגישה שורת המלצות כמו: "הנהגת רפורמות מבניות בשוק הבנקאות שיקטינו את כוח השוק של הבנקים בעיקר במגזר הקמעונאי, באמצעות יצירת ערוצי הפצה חלופיים לבנקים במקטעי השוק השונים"; או "הנמכת מחסומי הכניסה הרגולטוריים לבנקים חדשים מקומיים וזרים, המבקשים להיכנס לענף".

חלפו 4.5 שנים. התחרות גברה במקצת, העמלות למשקי בית ירדו ב-2.8 שקלים בחודש בממוצע למשק בית. חיסכון שנתי של 33.6 שקל. מעבר לכך כמעט דבר לא אירע. החסמים אותם חסמים, התחרות אותה תחרות, בנקים חדשים לא נכנסו, והריכוזיות נשארה גבוהה. לבנק ישראל יש בהחלט כוונות טובות אבל אנחנו סקפטיים לגבי היכולת לעשות שינוי; סקפטיים לגבי יכולת הגורמים הממשלתיים להחליט על פתרון, להעביר אותו דרך כנסת נגועה באינטרסים ולממש אותו מול מערכת בנקאית שאין לה עניין או אינטרס להשתנות. אל תעצרו את נשימתכם ותמתינו ל-15 באפריל.

גם הפעם דבר לא יקרה, חוץ ממילים יפות.