מקדימים תרופה למכה: מורה נבוכים לשמירה על הבריאות

נניח שאתם בני 50 או 60, בריאים בדרך-כלל, רק שבאחרונה חבריכם מתחילים לספר, לעתים קרובות מדי, על מחלות שלקו בהן. נניח שאתם מתחילים לחשוב - האם כדאי לנו להקדים לאתר מחלות ולטפל בהן כשהן עוד קטנות? הרי תמיד אומרים, שמניעה היא הדרך הטובה ביותר לטפל במחלה.

מניעה ברפואה מיתרגמת קודם כל לשלושה מרכיבים: כושר, תזונה נכונה והימנעות מעישון. אלא שקיימת גם מניעה "אגרסיבית" יותר, למשל, בדיקות שגרתיות, "בדיקות מנהלים" על-פי מיתוגן הסקסי; או סדרת בדיקות לאיתור מוקדם של סרטן, המשווקות היום על-ידי בתי החולים כמגן מכל צרה.

כדי לבדוק האם באמת כדאי להקדים תרופה למכה, פנה "גלובס" לשלושה מומחים לרפואת משפחה ופנימית, שימפו את הבדיקות המומלצות לכלל האוכלוסייה ולקהלים ספציפיים, ויסבירו אילו בדיקות פופולריות דווקא לא-מומלץ לעשות.

בדיקות תקופתיות הכרחיות

סוכר; שומנים, ספירת ולחץ דם; EKG; לחץ תוך עיני; צפיפות עצם

"אני מציע לדבוק בהמלצות איגוד רופאי המשפחה, כי הן המלצות נטולות פניות יחסית", אומר ד"ר אריק שכטר, מומחה לרפואת משפחה וסקסולוג בשירותי בריאות חולים כללית ובבית החולים רמב"ם. "כשרופא מומחה ממליץ על בדיקה, לעתים קרובות היא יכולה להניב לו הכנסה. עם המלצת רופא משפחה, אפשר להיות רגועים שאין אינטרסים כאלה".

"מה צריך לדעת האדם על עתידו?", שואל ד"ר שלמה שגב, מנהל תחום בדיקות הסקר בבית החולים תל השומר. "יש מקום לכל אחד להיפגש עם יועץ גנטי ולפרוש בפניו את ההיסטוריה שלו. במקרים רבים, הגנטיקה קובעת אפילו יותר מההתנהגות". עם זאת, הוא אינו מציע לבצע בדיקת סקירה גנטית, כפי שמציעות חברות כמו 23andMe. הסקירה ההיסטורית יחד עם מומחה, מספקת בעיניו.

כל המומחים ממליצים, לבצע לפחות פעם בחמש שנים בדיקות סוכר, שומנים בדם (כולסטרול ושומנים נוספים) ובדיקת ספירת דם - שיכולה לאתר אנמיה, בעיה, שבניגוד לתפיסה הרווחת, אינה מאפיינת רק נשים.

"אני מעדיף לראות את בדיקות הדם הללו אפילו פעם בשנתיים", אומר ד"ר אילן היינריך, מנהל מרפאה בשירותי בריאות כללית. בהתאם לממצאים בעיתיים או גבוליים, ניתן לקבוע בהמשך בדיקות תדירות יותר.

לאדם צעיר ובריא מומלץ לבצע בדיקת לחץ דם, לפחות אחת לחמש שנים. כמובן שאין נזק בבדיקה תכופה יותר. מגיל 50 מומלץ להיבדק לפחות כל שנה.

ד"ר היינריך: "מגיל 40 עד 64, רצוי למדוד לפחות אחת לשנה-שנתיים את הגובה ואת המשקל, ולחשב את מדד BMI (משקל בקילוגרמים/גובה במטרים בריבוע), בעיקר כדי לאתר משקל יתר, אבל גם כדי לשים לב לתת-משקל, שעלול להופיע פתאום, בעיקר בשנים של לחץ נפשי".

ד"ר היינריך מוסיף וממליץ, לבצע בדיקת EKG מגיל 40-50 אחת לשנה-שנתיים, כדי ליצור תמונה של "המצב הרגיל", שתקל אחר-כך להכריע בעת אירוע, האם זו מחלת לב.

כולם ממליצים על בדיקת לחץ תוך עיני, לאיתור מוקדם של גלאוקומה, לפחות פעם אחת אחרי גיל 50, ואחר-כך בהתאם להמלצת הרופא. ד"ר שכטר ממליץ מעל גיל 65 על בדיקות שמיעה. "'לעתים אנשים אומרים, אני עוד מסתדר - בשביל מה לבדוק? כשלא-אסתדר אלך ואתאים לי מכשיר שמיעה', אבל אולי יש להם פשוט פקק שעווה, שאפשר לשטוף ולשפר מיד מהותית את איכות חייהם?". המלצתו נכונה לתחומים נוספים שנחשבים ל"חלק מהגיל", כשלעתים אין זה כך.

בדיקה מומלצת נוספת היא צפיפות עצם, אצל נשים מגיל 60, ועוד לפני-כן אם הן רזות, מעשנות, נוטלות סטרואידים או סובלות מהפרעה בתפקוד בלוטת התריס; וכן, אם צילום רנטגן אקראי מראה שברים זעירים מרובים. גם לגברים הסובלים מגורמי הסיכון שתוארו לעיל, מומלץ להיבדק כי המחלה יכולה להגיע גם אליהם.

הסרטן שחייבים למצוא בזמן

סרטן המעי הגס, סרטן העור, סרטן השד וסרטן צוואר הרחם

קיימות בדיקות סקר לאיתור חלק מהסרטנים השכיחים, אך לא כולן מומלצות. כל המומחים ממליצים לבצע מגיל 50 בדיקה של דם סמוי בצואה, שנועדה לאותת על סיכון לסרטן המעי הגס. ד"ר שכטר אינו ממליץ על קולונוסקופיה - בדיקה שבה מביטים לתוך המעי עם סיב אופטי - אלא במקרים בהם ידוע על קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלקה במחלה, ואז מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לשלוש שנים, או בהתאם לממצאים.

ד"ר היינריך: "יש על כך דיון בין רופאי הגסטרו לרופאי המשפחה. הגסטרו אומרים כל 10 שנים, או לפחות פעם בחיים בין גיל 55 ל-64. אם אדם ללא היסטוריה משפחתית מבקש את הבדיקה, אני אתן לו".

* יש סיבות לא לבצע את הבדיקה?

ד"ר היינריך: "כן. ההכנה לבדיקה לא נעימה, הבדיקה עצמה כרוכה בטשטוש, ויש מקרים נדירים שהקולונוסקופיה מסתבכת, אם כי זה לא קטלני".

כל המומחים ממליצים על בדיקת רופא לאיתור סרטן העור, בעיקר אצל אנשים בהירים ואנשים עם שומות. התיעוד, אומר ד"ר שכטר, לא חשוב מאוד. "לרופאים יש זיכרון צילומי לדברים האלה, אני אישית זוכר שומות שנים אחורה".

בעניין סרטן השד, לנשים מומלץ לבצע בדיקת שד עצמית במקלחת, אחת לשלושה חודשים, ובדיקת מישוש על-ידי רופא פעם בשנה. ממוגרפיה מומלצת פעם בשנתיים, מגיל 50 ומעלה. אצל נשים שיש להן קרוב משפחה שחלה, כדאי לבצע בדיקה לפני גיל 50, ולעתים קרובות יותר. "אם אישה בת 43 מעוניינת בבדיקה, או אם בת 50 פלוס רוצה לעשות את הבדיקה פעם בשנה, אני גמיש", אומר ד"ר היינריך.

* יש טענה כי הממוגרפיה היא בדיקה לא מספיק ספציפית, ולא מתאימה לנשים עם צפיפות שד גדולה. האם עדיף MRI למי שידו משגת, או אולטרסאונד?

ד"ר שגב: "הממוגרפיה היא בדיקה טובה, ובשילוב עם אולטרסאונד היא מצוינת ומספיקה בהחלט, אבל MRI היא אכן טובה יותר, בעיקר לשד צפוף".

ד"ר שכטר: "אבל אם כל הנשים ירצו לעשות MRI לאיתור סרטן השד, הרי שכל מכשירי ה-MRI במדינה יועסקו רק בזה. לגבי אולטרסאונד, הבדיקה מושפעת מאוד ממומחיות הסוקר. ממוגרפיה היא בדיקה טובה יותר כבדיקת סקר".

ד"ר היינריך: "ממילא, על כל צל של ממצא חשוד משלימים את הממוגרפיה עם אולטרסאונד".

באשר לסרטן צוואר הרחם, מומלץ לנשים פעילות מינית להיבדק בבדיקה גניקולוגית פעם בשנה, עם בדיקה של משטח צוואר הרחם (PAP), בהתאם להמלצות רופא הנשים. ד"ר היינריך ממליץ על PAP פעם בשלוש שנים.

* בדיקת ה-PAP זכתה באחרונה ליחסי ציבור שליליים, כשנאמר שהיא מזהה יותר מדי נשים בריאות כחולות ומלחיצה ללא צורך.

ד"ר שגב: "בכל בדיקה יש סכנה כזו. תלוי מי עושה אותה. בשילוב בין הבדיקה למיומנות של הרופא, יש לה הרבה ערך. מאז קיומה, פחתו מהותית שיעורי סרטן צוואר הרחם".

* ומה באשר לבדיקת ה-PSA לאיתור סרטן הערמונית? הארגונים האורולוגים ממליצים על הבדיקה, אך לדעת ארגון רופאי המשפחה, היא גוררת טיפולים מיותרים.

ד"ר שכטר: "אפילו האורולוגים ירדו מזה. לא כי הבדיקה לא טובה, אלא כי היא טובה מדי. היא מאתרת גם מקרים מוקדמים של סרטן הערמונית, וכשמאתרים, מטפלים - וזה לא בהכרח מה שרצוי. זה סרטן מאוד לא אלים, עוד לא ראיתי מישהו שמת מסרטן הערמונית. לעומת זאת, ראיתי רבים שהטיפול הזיק להם, אפילו גרם להם לאין אונות. עדיף להמתין עד שיש תסמינים".

ד"ר שגב: "זה מדד שמתאים יותר למעקב לאחר טיפול".

הדברים שאסור להתעלם מהם

כאבי ראש; פגיעה בשמיעה, בזיכרון ובזקפה; עייפות; שינויים ביציאות

כלל אחד עליו ממליצים כל המרואיינים הוא - לשים לב לשינויים בגוף. הופעת כאבי ראש קלים, שלא היו קודם לכן, ירידה בשמיעה, בראייה, השתנה מרובה או פחותה יחסית לרגיל, שינוי ביציאות וכדומה.

כך למשל, עייפות ומצב רוח מדוכדך מצדיקים בדיקה של תפקודי בלוטת התריס וספירת דם. לגברים שחשים דכדוך יחד עם ירידה בחשק המיני, ואולי גם עם השמנה, מומלץ מאוד לבחון את רמות הטסטוסטרון.

במקרה של עייפות ופגיעה פתאומית בזיכרון, כדאי לבצע גם בדיקה של B12. לצמחונים כדאי לבצע אותה אחת לכמה שנים.

מצב שאין לו כנראה אבחון מוצלח, הוא מחלות לב. ההמלצה היא להגיע לקרדיולוג או לבית החולים רק כשיש סימנים, ושם יתבצע מבחן EKG במאמץ.

"אם רוצים להיות רגועים, אפשר לעשות את בדיקת המאמץ גם ללא תסמינים, אבל אני לא בטוח שאני ממליץ על זה", אומר ד"ר שכטר, "כי היא בדיקה לא כל-כך מדויקת, מלבד ממש בעת האירוע".

עוד מוסיף ד"ר שכטר, כי "גברים צעירים, בני כ-40, שהחלה להם פתאום הפרעה בזקפה - צריכים להגיד תודה. הפרעה זו מעידה שיש להם סיכוי גבוה פי-ארבעה ללקות בהתקף לב, ועליהם ללכת מיד לבדיקות. הדבר הכי גרוע שאדם כזה יכול לעשות, הוא ליטול תרופת אין אונות ללא מרשם ומבלי לעבור אצל קרדיולוג".

עוד כמה דברים שכדאי לשים אליהם לב

שיניים וחיסוני שפעת, צוואר הרחם וטטנוס

מבחינת טיפולים המומלצים כשגרה למניעה, ד"ר שכטר מדגיש דווקא את ניקוי השיניים. "יש המון מחלות כלליות שנובעות מהשיניים במקור", הוא מסביר.

כמו-כן, ד"ר שגב ממליץ לכל אחד להתחסן בפני שפעת. "גם אם אנחנו חזקים ובריאים, זו חובתנו המוסרית כלפי אנשים חלשים יותר בחברה. כך נוכל לעצור את התמותה משפעת". ד"ר שכטר, לעומתו, ממליץ להתחסן רק מגיל 65, אלא אם אתם חולים במחלת ריאות. וד"ר היינריך מוסיף: "גם למי שבא במגע עם קהל".

לנשים עד גיל 36 רצוי להתחסן נגד סרטן צוואר הרחם, אף שבישראל הוא אינו נפוץ. "למה לא להתחסן? אין לזה תופעות לוואי", אומר ד"ר שכטר. ד"ר היינריך מוסיף המלצה להתחסן נגד טטנוס, אחת לעשר שנים.

לאנשים שהינם בסיכון יתר להתקף לב או שבץ - מסיבות של השמנת יתר, לחץ דם גבוה או סוכרת - מומלץ לבחון יחד עם הרופא, את האפשרות ליטול אספירין או תרופת דילול דם אחרת. "למרות שאספירין היא תרופה ללא מרשם, לא כדאי להוסיפה לתפריט בלי להתייעץ", אומר ד"ר שכטר. "מי שכבר לוקח תרופה כמו קומדין, יכול לבדוק את האפשרות להחליפה בתרופות אחרות עם פרופיל תופעות לוואי אחרות, או כזו שמצדיקה פחות תחזוקה, כמו קסרלטו".

* מה לגבי טיפול הורמונלי בנשים לאחר הפסקת המחזור?

ד"ר שכטר: "בזמנו ויתרו על טיפול זה, בגלל החשש שהוא מעלה את השכיחות למחלות לב דווקא, אבל עכשיו יש תרופות חדשות ומחקרים חדשים".

ד"ר היינריך: "ועדיין הטיפול מומלץ רק כשתסמיני גיל המעבר קיצוניים מאוד, ואחרי התייעצות עם גניקולוג. לא כשגרה".

מה לא לעשות

ד"ר שגב: "הגישה היהודית - כל המרבה הרי זה משובח - לא עובדת כאן. באבחון, המינון הוא מרכיב המפתח".

ד"ר שכטר: "יש אנשים שלא עושים את הבדיקות הדרושות, כי הם עסוקים וחבל. ויש אנשים שסובלים ממצוקות פסיכוסומטיות, שמרבים להגיע לרופא וכתוצאה מזה סובלים מבדיקות יתר. למשל, מה שנקרא צנתור וירטואלי. זו בדיקת CT שמזהה חסימות. לא ברור אם החסימות הללו אכן מעלות את הסיכון להתקף. אולם, משנמצאת חסימה, אתה רץ לצנתור אמיתי, שהוא פעולה פולשנית".

ד"ר היינריך: "הייתה פעם המלצה למעשנים לעשות CT של בית החזה לאיתור סרטן ריאות. היום אני לא ממליץ על כך. מספיק עדויות בספרות שזה באמת מונע תחלואה".

ד"ר שכטר: "מכוני הסקר עושים את הבדיקות המומלצות, ומוסיפים לכך הרבה בדיקות מיותרות ויקרות יותר, כנראה כי לא נעים לקחת כסף על בדיקת לחץ דם וסוכר".

ד"ר שגב: "מורה הנבוכים שלכם צריך להיות רופא המשפחה, ושלא תדלגו ישר למומחים, כפי שנהוג לעתים קרובות. כי מומחים רואים תמונה צרה ומסירים מעצמם אחריות למה שלא נמצא בתחום טיפולם. הם גם שולחים לבדיקות פולשניות יותר. אם רופא המשפחה לא נותן ערך מוסף מעבר להפניה למומחה, כדאי להחליף את רופא המשפחה".

לאו מוחלט לתוספי מזון

באשר לתוספי המזון, הרופאים נגד באופן גורף, עם מעט חריגות.

ד"ר שגב: "אין הוכחה ברורה של אף אחד מתוספי המזון - לא אנטי-אוקסידנטים ולא ויטמינים, מלבד בקבוצות מוגדרות כמו קשישים או בתנאי תזונה גרועים".

ד"ר היינריך: "כדאי לבדוק את הרמות של ויטמין D. מוויטמין A ו-E אני ממליץ להימנע - יש להם השלכות שליליות. ברזל לא כדאי לקחת אם אין חסרים. לגבי אבץ או מגנזיום, אין שום הוכחות שהם מועילים. ויטמין C? כן, אבל עדיף תפוז".

ד"ר שכטר: "כל הנושא של חיזוק המערכת החיסונית, למשל, לא הוכח כיעיל בכלל".