"הבנקים מחסלים את הברוקראז' - וכשנצא יעלו העמלות"

קולו של הדובר היה שקט, ולא שיקף את סערת רוחו, אבל פניו העגומות אמרו הכול. "הבנקים מחסלים אותנו", הוא אמר. הדובר, מנהל בכיר בבית השקעות העוסק בברוקראז' (שירותי מסחר בניירות ערך), פרס אצבעותיו ומנה את בתי ההשקעות הפועלים בברוקראז' אחד לאחד: "כבר עכשיו להערכתי X גמור, Y כבר ברור שגמור. גם Z בכיוון לשם. בסוף יישארו פה רק שלושה גופים שעושים ברוקראז'", אמר לנו.

עמיתו בבית השקעות אחר, היושב במגדל משרדים מפואר לא רחוק משם, מדבר באותה לשון. "גדלה הסכנה לחברי הבורסה שאינם בנקים, מרחף סימן שאלה על קיומנו כגוף עצמאי, אנחנו מתקשים לשרוד ובשנת 2012 כולנו נפסיד", הוא אומר. "בסוף יישארו כאן רק בנקים, וכשאנחנו נצא הם יעלו חזרה את העמלות. בעוד שנתיים לא יהיה מי שייתן שירות, במחיר רצפה כולם יסגרו".

זו אינה רק תחושה. שמונה בתי השקעות פועלים בברוקראז' - לידר, כלל פיננסים, אקסלנס, אי.בי.אי, מגדל שוקי הון, דש, פסגות ומיטב. מספר ימים לאחר אותה שיחה כבר יצא שחקן מהשוק: בית ההשקעות מיטב הודיע כי יצמצם למינימום את פעילות הברוקראז' שלו.

גם נתוני הבורסה משקפים את המצב. כיום חלקם של הבנקים בשוק הברוקראז' עומד על 69.2%, גבוה מחלקם בשנת 2005, כאשר החזיקו בידיהם את קופות הגמל וקרנות הנאמנות. מנגד, נתח השוק של חברי הבורסה שאינם בנקים ירד במסחר במניות מ-44% בשנים 2007-2008 לשיעור של 30.8% בשנת 2011, כלומר, ירידה של 30%. במסחר באג"ח עלה חלקם של הבנקים באותה תקופה מ-61% ל-80% ובנגזרים מ-75% ל-86%.

מדוע בתחום שהניב רווחים גדולים בשנים קודמות, מכרה הזהב שייצר מיליונרים כמו מנהלי המסחר ים רובינשטיין (מגדל שוקי הון), רונן ויסרברג ונאור אל חי (כלל פיננסים) שגורפים לכיסם עשרות מיליוני שקלים בשנה, התפוגגה הרווחיות? איך קרה שהברוקראז' בבתי ההשקעות מתקשה לשרוד, ונלחם על חייו מול הבנקים שדוחקים אותו החוצה? "גלובס" מביא את התמונה המלאה של מלחמת הברוקראז' הגדולה, מלחמה שתוצאותיה נראות ברורות - ניצחון מוחץ לבנקים, ודחיקת רגליהם של בתי ההשקעות מהשוק.

"אנחנו בסכנת הכחדה"

אם נשאל את הברוקרים מה קרה, תשובתם פשוטה - הבנקים נכנסו לשוק במחירים נמוכים, ולקחו נתח שוק מהברוקרים. "לבנקים כוח אינסופי, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, להעלים את הברוקרים תוך שנתיים. הם גובים מחירי רצפה ורוצים להוציא אותנו מהשוק", אומר אחד ממנהלי הברוקראז'.

לטענת הברוקרים, התחרות עם הבנקים לא הוגנת. הבנקים גובים מחירי הפסד, הם טוענים. הבנקים גדולים ודורסניים, ומנצלים את הכוח שלהם כנותני אשראי, וכך, למרות שהברוקרים מספקים שירות טוב ומחקר באיכות גבוהה, בוחרים מנהלי ההשקעות של הקופות והקרנות את מי שמציע את המחיר הנמוך ביותר.

מדוע זה רע? אנחנו שואלים אחד ממנהלי הברוקראז'. איך בדיוק הצרכן נפגע אם העמלות יורדות? הוא מחייך בעגמומיות ומסביר: "הקטנת התחרותיות פוגעת בצרכן בטווח הארוך. הם (הבנקים) אומרים לך 'בוא אלי תקבל מחירים נמוכים', מחירי הפסד, זורקים פיתיון ומורידים מחירים כדי שנצא מהשוק. ואז כשהם יצליחו בכך, הם יעלו מחירים".

- אם הבנקים נוקטים טקטיקות לא מקובלות, מדוע אף אחד מכם לא מוכן לדבר לצאת נגדם בגלוי? ממה אתם מפחדים?

"לדבר בשמי ולציטוט? השתגעתם?" אמר לנו הברוקר, "לבית (בית השקעות) יש קשרים עם הבנקים. תפעול, אשראי, הפצת קרנות נאמנות".

לאלעד בנבג'י, מנכ"ל אקסלנס שירותי בורסה ויו"ר איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים, אין ברירה. כראש האיגוד הוא מייצג באופן רשמי את עמיתיו, ולכן אינו יכול להתחמק מהתייחסות. אך גם הוא בורר מילותיו בקפידה. "חברי הבורסה שאינם בנקים, המתחרים במערכת הבנקאית במתן שירותי ברוקראז', נמצאים בסכנת הכחדה. היעלמותם ממפת התחרות תעלה את העמלות ותוריד את איכות השירות. בשעה זו תפקידם של הרגולטור ושל המחוקק לעשות כל מה שביכולתם כדי לשמר את התחרות".

"שהברוקרים יבכו"

מהזווית של הבנקים אלו דמעות תנין. "הלקוח המוסדי מתוחכם ויש לו חלופות. הוא בודק כמה גופים ואם הוא מחליט לעבוד עם הבנק יש לו סיבה, וכנראה שזה לא רק המחיר", אומר בנקאי בכיר, ומוסיף בסרקזם מהול בשמחה לאיד: "הברוקרים בוכים? בוודאי שיבכו, יש תחרות ולפתע העולם שלהם קרס. ראית את הבונוסים שלהם בשנה שעברה. מי בבנקים מרוויח ככה? העוגה קטנה מדי, חלק מהשחקנים יצאו מהשוק. קוראים לזה תחרות", הוא מסכם.

- כרגע הלקוח מרוויח מהתחרות, אבל כשבתי ההשקעות ייצאו מהשוק, תוכלו להעלות מחירים, אתם תעשו זאת?

"מי שאומר את זה לא מבין כלום. המחירים לא יעלו, כי הבנקים מתחרים אחד עם השני. הרי אם אני אעלה מחירים הלקוח ילך לבנק אחר".

במאי האחרון ראיינו את איתי בן זאב, סגן ראש חטיבת שוקי הון של בנק לאומי, האחראי על הפעילות בחדרי העסקאות. בן זאב היה נחרץ והתעמת ישירות עם טענות הברוקרים. "אנחנו כבנק עוטפים את הלקוח, וזה ההבדל בינינו לבין בתי ההשקעות. אנחנו פועלים לטווח ארוך, לאורך זמן. הלקוחות מרגישים את ההבדל. למה ההכנסות של בתי ההשקעות ירדו? כי העמלות ירדו, וזה רק בגלל התחרות".

בהמשך לטענה כי הבנקים זוכים במכרזי הברוקראז* בשל מחירי ההיצף, נמסר מבנק הפועלים בתגובה, כי "הבנק השתתף במכרז וזכה בו בדין. אין כל מקום לתקוף אותו על כך שבתהליך שכולו לטובת הציבור, הבנק הגיש את ההצעה הטובה ביותר".

סגירת הפעילות של מיטב היא ככל הנראה הסנונית הראשונה. ההערכות הן כי המלחמה עם הבנקים עשויה להוציא מהשוק בתי השקעות נוספים כבר בשנה הקרובה. המחירים הנמוכים והתחרות משחקים לטובת הבנקים, שכן הכיסים העמוקים שלהם מאפשרים להם לספוג הורדת מחירים.

מה אומר הרגולטור? האם יש צורך להגביל את הבנקים? ברוקרים מעלים הצעה לקבוע מגבלה שלפיה בנק המתפעל קופה או קרן יוגדר כצד קשור, וכך יוגבל בפעילות המסחר ל-20%. אך בתי ההשקעות לא זוכים לתמיכה בירושלים. "הרגולטור מקשיב לנו, מגלה אמפתיה, וכאן זה נגמר", אומר מנהל ברוקראז'.

ואכן, מבחינת רשות ניירות ערך אין שום בעיה. "המטרה היא להוזיל את העלויות למשקיע, ולהקטין את ניגוד העניינים שגלום במתן השירותים בידי צד קשור. כל חבר בורסה, לרבות הבנקים, שיבחר בהליך התואם את החוק ויספק שירות נאות, לגיטימי לעניין זה", נמסר בתגובה מהרשות. גם אגף שוק ההון באוצר אינו רואה בעיה: "על הגוף המוסדי לבצע הליך תחרותי ולבחור בגוף שיציע לו את התנאים המיטיבים ביותר, כאשר הכוונה בתנאים המיטיבים ביותר זה גם למחיר וגם לשירות", נמסר ממשרד האוצר.

ומה בינתיים? "הרשות מתכוונת לעקוב אחר יישום החוק. בשלב זה אין כוונה להטיל מגבלות נוספות מעבר לאלה שנקבעו", נמסר בתגובה. כך שהרגולטור ימשיך לעקוב בעניין אחרי המתרחש, ולא לעשות דבר, בשעה שהבנקים דוחקים אט אט את בתי ההשקעות מחוץ לפעילות המסחר.

לא רק הבנקים אשמים

בתי ההשקעות מציגים עמדה שלפיה "הבנקים פוגעים בנו", אולם התמונה יותר מורכבת מהעמדה הפשטנית הזו. למעשה, ישנם ארבעה גורמים שהביאו בשנתיים האחרונות להקטנת ההכנסות, הגדלת ההוצאות וצניחה ברווח של בתי השקעות מברוקראז'.

1. יציאתם של שחקנים זרים - המעבר של ישראל ממדדי המדינות המתפתחות למדינות המפותחות הוריד את נפח פעילות השחקנים הזרים, ששילמו עמלות גבוהות יותר.

2. כניסתם של גופים נוספים לשוק - כולם ראו את המיליונים שמרוויח רונן ויסרברג ושותפיו מכלל פיננסים, ורצו ליטול חלק בחגיגת הרווחים. כך קרה שבתי השקעות נוספים, דש ומיטב למשל, פתחו בשנתיים האחרונות פעילות ברוקראז'.

3. הרגולציה המחמירה - לפתע גילו הברוקרים שמוטלות עליהם חובות רגולטוריות, בקרה, פיקוח, ציות ודיווח. אחרי פרשת הרצת הני"ע בפסגות, אף אחד כבר לא העז לעגל פינות. ורגולציה עולה כסף, ששוחק את הרווחיות.

4. תקנת ה-20% - תקנה של רשות ניירות ערך שמגבילה את קרנות הנאמנות בפעילות המסחר עם צד קשור ל-20%, ומחייבת לערוך מכרז ולעבוד רק עם הגוף הכי זול - בנקים בדרך כלל. אגב, תקנה דומה של אגף שוק ההון מתירה לגופים להכניס לבחירת הברוקר גם שיקולי איכות, ולא רק מחיר.

 הבנקים מתחזקים הברוקרים נחלשים

 הכנסות הבנקים מפעילות שוק ההון

 השחיקה בהכנסות בתי השקעות מפיעלות ברוקראז