תגובות, רבותיי, תמיד חשוב לשים לב לתגובות. לפעמים הן יותר אינדיקטיביות מהמעשים עצמם. למשל, תגובות מסוימות בימין לדברים שאמר ח"כ בנימין בן אליעזר על הנערים מההתנחלויות שתקפו את חיילי צה"ל. בן אליעזר אמר ש"חבורה של פושעים לקחו לבנה, הכניסו לסמח"ט במוח, וכמעט הרגו אותו. חבל שלא עצרו אף אחד, חבל שלא ירו, חבל שלא הגיבו".
"אין ספק שיש יותר מדי משוגעים בארץ", הגיב על כך אריה אלדד מהאיחוד הלאומי, כלומר מן הימין הקיצוני. אלדד אינו הגרוע שבין הקיצוניים. הוא גם אמר ש"לצד גינוי חריף לפעולות 'תג מחיר' נגד ערבים חפים מפשע, מסגדים וחיילי צה"ל, יש לגנות התרת דמם של המתנחלים". כלומר, אלדד מגנה גם התנכלות של מתנחלים לערבים "חפים מפשע". רבים מחבריו אינם "מרחיקים לכת" עד כדי כך, או לפחות כך נדמה מקריאה ראשונה. אבל בקריאה שנייה נדמה שההבדל בין אלדד ה"מתון" לקיצוניים יותר אינו גדול כל כך.
מיהו חף מפשע?
מדבריו של אלדד עולה גזירה שווה בין "ערבים חפים מפשע" לבין "המתנחלים המתפרעים". דמם של שניהם, אומר אלדד, אסור באותה מידה. אבל האם באמת יש דמיון בין ערבים חפים מפשע לבין מתנחלים התוקפים את קציני צה"ל וחייליו (או כל אחד אחר)? האם גם מתנחלים אלה חפים מפשע? יש כאן גזירה שווה בין חפים מפשע (ערבים) לבין מי שכן פשעו (יהודים). המשמעות היא שאם ערבים תוקפים אותך באבנים, מותר, אולי אפילו רצוי, לירות בהם. אבל יהודים זה סיפור אחר. זאת הליברליות המרבית שאפשר לקבל מחוגי הימין הקיצוני, וגם היא ניתנת בקמיצה, לעתים גם בקריצה.
מיהו "משוגע"?
אני גם לא חושב שנכונה קביעתו של אלדד ש"יש יותר מדי משוגעים בארץ". אני חושב שבמדינת ישראל יש מידה סבירה של משוגעים. מספרם, באופן יחסי, אינו עולה על זה המקובל בארצות רגילות, כלומר מדינות לא מוסלמיות. אבל מספר המשוגעים אצלנו עולה מאוד ככל שמתרחקים מזרחה מהקו הירוק. שם, במזרח הפרוע, יש משוגעים במידה שאינה מקובלת מחוץ לעולם המוסלמי. בעצם, זה לא רק עניין גיאוגרפי, כמובן. לא נעים להגיד, אבל למרבה הצער זו עובדה: מספר המשוגעים מן הסוג שאלדד מדבר עליו עולה ביחס ישר למספר הקנאים הדתיים שבאזור נתון. אני מדבר על הקנאים, לא על כל הדתיים, שרובם אנשי שלום ורצון טוב. אבל יש כאלה שהדת משגעת אותם, באמצעות רבנים המתחרים ביניהם מי יעניק לתורה פירוש מחמיר, לעתים מטורף יותר. לכן, אמור מעכשיו: בואו לא נקל על פושעי הגבעות בכך שנשווה את שיגעונם לציבור המשוגעים ה"רגיל".
מיהו "חמוש"?
אורי אריאל, שותפו של אלדד לסיעה, אמר בעקבות הדברים ש"ירי על אזרחים לא חמושים, גם אם פשעו, הוא הפקרות בוטה ואסורה". ממתי זה כך? אני יודע שאנשי הימין הקיצוני, ובהם אנשי סיעת האיחוד הלאומי, אינם מתנגדים כלל ועיקר לירי על אזרחים מטילי אבנים ערבים שאינם חמושים. אני זוכר שלאחרונה נקבע כי גם אבן יכולה לפצוע ולהרוג, ולכן היא בחזקת נשק ומי שמשתמש בה הוא בחזקת "חמוש". האם זה חל רק על ערבים?
תלוי מי קם להורגך?
ושאלה: מה קרה עם "הקם להורגך השכם להורגו"? כשמכים באבן בראשו של אדם, האם זה לא נכנס לקטגוריה של "הקם להורגך"? האם יש הבדל בעניין זה בין אבן ערבית לאבן יהודית? האם ירייה באדם שעומד לעשות שימוש באבן אינה בבחינת הגנה עצמית? לכן, אמור מעכשיו: בן אליעזר לא אמר שום דבר שאינו תואם את חוקי המדינה, ובעצם, גם את חוקי ההלכה.
matigolan@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.