הקריטריונים לדיור בר השגה: "קריעת ים סוף"

האם על המדינה להעניק סמכויות רבות וגדולות יותר לשלטון המקומי, וכיצד? שאלה זו עמדה במוקד שולחן עגול שכינס "גלובס" במסגרת ועידת ישראל לעסקים, בהנחיית עורך פורטל הנדל"ן, משה ליכטמן. השתתפו בדיון: ד"ר שוקי אמרני, המשנה למנכ"ל משרד הפנים ויו"ר הועדה הארצית לדיור לאומי; ח"כ זאב ביילסקי, ראש עריית רעננה לשעבר ויו"ר השדולה המוניציפלית בכנסת; עו"ד שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; עו"ד עוזי סלמן, היועץ המשפטי של עיריית תל אביב-יפו; פרופ' ערן רזין מהמחלקה לגאוגרפיה והמכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית; מוטי ששון, ראש עיריית חולון.

"מאז קום המדינה עוד לא החליטו מי עושה מה", ציין ביילסקי, שהדגיש כי הוא "רואה את כל הזוויות", אחרי שהיה ראש עיר ועכשיו עבר לצד המחוקק. לדבריו, "פשוט לא מאפשרים לנו להביא לכך שעירייה שמתפקדת, שהיא בסדר, שתלך קדימה".

"ביקורת קלה מדי"

ששון קבל על סמכויותיו המצומצמות בתחום התכנון והבנייה: "ועדה מרחבית אישרה לי 5,000 יח"ד ועכשיו שר הפנים הלאים לי אותן לטובת שכונה חרדית. 15 שנה אני עובד על התכנית, והוא מחליט שבמקום דירות 5 חדרים ייבנו שם דירות 2.5 חדרים שמתאימות לש"סניקים. הלא זה פשע. מה, אני לא מסוגל לתכנן את השטחים, אני לא יודע מה טוב לעיר, מה חסר לעיר? הוא פתאום בא מלמעלה, ושם את ידו על התכנית". לדברי ששון, גם חוק התכנון והבנייה החדש, שאמור לכאורה להאציל יותר סמכויות לרשויות המקומיות, הוא "שערורייה שאין כמותה".

דנה, החתומה על החוק, הגיבה למלינים על למעלה מ-600 הסעיפים, לרבות אכיפת הסמכויות שניתנות לרשות המקומית. "זו ביקורת קלה מדי לומר שיש הרבה סעיפים; מי שרוצה לטעון שיש סעיף מיותר, אז בבקשה, שיגיד איזה סעיף מיותר", אמרה דנה. "אין מנגנוני בקרה חיצוניים על הרשות המקומית, למעט שניים: האחד, איך אפשר לחשוב על העברת סמכויות בלי האפשרות לקחת את הסמכות במקרה כשל? ומצבי כשל לא קורים כל יום. השני, זכות הערר על תכניות בסמכות מקומית. אז לומר ששני המנגנונים האלה, שהם החיצוניים היחידים, מרוקנים מתוכן את הביזור? אני לא חושבת".

העשירון השביעי

במסגרת הדיון, התבקשו המשתתפים להציע קריטריונים כלל ארציים לדיור בר השגה, וזאת על רקע המחלוקת על קריטריון "מיצוי כושר ההשתכרות" (השתתפות במעגל העבודה כתנאי לקבלת דיור מוזל), שמעכב את יישום פרק הדיור בהמלצות וועדת טרכטנברג.

"האתגר של קביעת קריטריונים הוא קשה כקריעת ים סוף, לכן אני בכלל לא בטוח שצריך לקבוע קריטריונים ברמה הלאומית", אמר רזין. "הנה, יש קריטריונים של דיור במכרזי 'מחיר למשתכן', והכל הולך לחרדים. לכן צריך להיזהר. אני בעד קביעת קריטריונים הוגנים, אבל כשזה נעשה במערכת הפוליטית, זו לפעמים משימה בלתי אפשרית".

לדברי אמרני, ניתן למצוא פתרונות דיור בר השגה עוד לפני שמסכימים על קריטריון אחיד. "בכלים הקיימים היום, אפשר לתת פתרונות של דירות קטנות, סיוע במשכנתא והוזלת מחיר הקרקע. צריך למצוא את השילוב בין המאפיינים הייחודיים של הרשות המקומית לבין רצונות המדינה, למי היא נותנת".

בדיון עלתה השאלה לאילו עשירונים ראוי לסייע בדיור, כאשר כמה מהמשתתפים הציעו את העשירון השישי או החמישי ומטה. עם זאת, סלמן סיפר שבתל אביב דובר על עשירון שביעי ומטה. "איפה שהקרקע יקרה יש אוכלוסיות שהם מהעשירון השביעי שלא יכולות להגיע לדירה, ואתה רוצה את האוכלוסיות האלה בעיר שלך. לדעתי, נכון יותר להציע דיור בר השגה באמצעות דירות להשכרה".

ששון החזיר את הדיון לדיור ציבורי. "צריך גם דיור סוציאלי, וגם דיור בר השגה. אבל הסוציאלי לא מטופל. בחולון יש 120 משפחות של זכאים לדיור סוציאלי באישור של משרד השיכון. בחייך, אם אתה מקבל 1,000 שקל סיוע בשכר דירה, איך תשכור דירה שעולה 4,000 שקל בחודש?".

דנה התייחסה לקידום המכרזים לדיור בר השגה, חרף העבודה שהקריטריונים עדיין לא נקבעו: "אטיאס שיחק משחק הגון, ואני לא חשודה כמצביעת ש"ס. הוא רוצה לסגור קריטריונים, ועל מנת לסגור קריטריונים הוא צריך הסכמה ממשלתית. בינתיים, הוא לחץ עלינו ללכת צעד אחד קדימה עד שתהיה הסכמה ממשלתית".