אטיאס: "סרבני פינוי-בינוי חושבים שיוציאו אקזיט של החיים"

לאחר שמבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על משרד השיכון בנושא התקדמות פרויקטים של התחדשות עירונית במסגרת פינוי-בינוי ועיבוי-בינוי, התקיים הבוקר (ג' ) דיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא זה.

"המבקר בדק 37 רשויות מקומיות בנוגע למכרזים שהוכרזו", אמר יו"ר הוועדה ח"כ רוני בר און. "במתחמים בהם החלה פעילות הנתונים מראים כי רק בשניים - טבריה וכפר סבא - החלה פעילות ממשית בשטח. התכנון של יתר 85 המתחמים נמשך ומתעכב. אם הפרויקטים היו יוצאים לפועל היה ניתן לבנות במסגרתם 55 אלף דירות חדשות במקום 18 אלף דירות שיכון ישנות. עוד נמצא כי העובדה שהדיירים לא שותפו בתכנון המתחמים גרמו להתנגדויות רבות שלהם לפרויקטים המדוברים".

נציג משרד מבקר המדינה אמר בדיון כי "עולה תסכול כיצד גלגלי השלטון לא עובדים. מדובר ברעיון מצויין שאיננו עובד. לפתור בעיות של דירות ישנות ושל דיור בר השגה. חובת התשובה היא על ממשלת ישראל".

על פי דוח מבקר המדינה, הפרויקט החל לפעול בשנת 1999, וכיום נכללים בו 137 מתחמים ב-40 יישובים, מהם 114 במסלול פינוי-בינוי ו-23 במסלול עיבוי הבנייה. על פי נתוני משרד הבינוי והשיכון, אילו מומש הפרויקט בכל המתחמים היה נחוץ להרוס כ-18,200 דירות ולבנות במקומן כ-55,500 דירות חדשות, להרחיב דירות קיימות בכ-330 אלף מ"ר ולהוסיף כ-1.2 מיליון מ"ר של שטחי מסחר.

מבדיקת המבקר עלה כי למרות החלטות הממשלה והתקציב הרחב, הרי שבמקרים רבים הפרויקט נתקל בסחבת, בירוקרטיה, חוסר-תיאום, חוסר כדאיות כלכלית, מחלוקות בין בעלי הקרקע, ופקידי ממשלה שלא פעלו לקידומו.

"הורדנו את אחוזי ההסכמה הדרושים וזה משפיע על פרויקטים"

"אני מקבל את הרגשת התסכול וחוסר היכולת להניע הפרויקט", אמר אטיאס בדיון. "מה נעשה מאז? כמו כל דבר בו שותפים הרבה אנשים - קשה להניע אותו. גם פרויקטים שמשווקים ליזם אחד יש בירוקרטיה אז בפינוי-בינוי - על אחת כמה וכמה. יש 137 הכרזות אבל 90 בתוקף. לוקח 5-6 שנים לקבל מתן תוקף לתוכנית. הדיירים מתאגדים למציאת קבלן, לא אנחנו מחליטים על הקבלן כי זה רכוש של אנשים. דבר שמעורבים בו כל כך הרבה גורמים מורכב מאוד להניע אותו. בשלב הסופי - שהחליטו מי היזם - הדיירים רוצים להשיג עוד. מבחינת היזם זו בעיה. אנחנו הוצאנו חוק למניעת השפעת דיירים סרבנים על הפרויקט; הם חושבים שהם יוציאו את האקזיט של החיים שלהם מהפרויקט. הורדנו את אחוזי ההסכמה הדרושים וזה משפיע על פרויקטים".

עינת גנון, סגנית אגף בינוי ערים במשרד השיכון, דחתה את הטענה לפיה אין הליך מסודר של שיתוף הציבור: "עוד לפני הדוח שיתפנו את הציבור בתהליכים. המשרד רואה הפינוי-בינוי בפרויקט לאומי. ניתנו הטבות מיסוי, נעשות פעולות שכנוע לרשויות המקומיות. המשרד גם עושה פעולות נוספות כמו חידוש שכונות ותיקות, שיקום שכונות, שיפוץ חזיתות. בישובי הפריפרייה יצאנו בפרויקט מיקוד מאמץ ביישובים שאין בהם היתכנות לפינוי-בינוי".

אטיאס הוסיף כי "צריך להבין שבפריפריה קשה להוציא פרויקטים כאלה. יוצא שמי שנדפק זה הנגב והגליל, אך המרכז מרוויח. זה מרגיז אותי. אני מבין שאין כסף חדש בשביל הדבר הזה. אפשר לייצר בנק זכויות - הצענו לאוצר לעשות ניוד זכויות בפרויקטים כלכליים. מקבלים עוד קומה בתל אביב אבל במקביל מתחייבים לבנות גם בדימונה, כתנאי. הבעיה היא שרשויות התכנון לא אוהבות את הסלט הזה. הן מתנגדות לניוד הזכויות". אטיאס התייחס גם לפיתרון נוסף שיכול לקדם פרויקטים וכבר מבוצע בפועל במקומות שונים, בניהם ביהוד מונוסון למשל: "יכולת נוספת לייצר יותר כדאיות בתחום זה היא הצרחה של מגרשים. יש פרויקט ביהוד - מגרש חום (קרקע בייעוד ציבורי) ששם בונים את הבניין לצד הבניין הקיים. לא מפנים אותם לשום מקום. יש מקומות שאנחנו מיישמים את זה אבל במקומות אחרי יש התנגדות קשה מצד הרשויות המקומיות".

יו"ר הועדה, בר און, סיכם את הדיון ואמר: "אנחנו מצפים מהשר שיעשה ככל שיכולתו ויכולתו כדי להניע את הגלגלים בנושא. יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים וידאג וידע להביא את הנושאים הנזקקים להכרעה לראש הממשלה אם אינו יכול להכריע בעצמו. בעניין היחס של הרשויות המקומיות לנושא - יש לתאם ולסנכרן בין הראשויות למשרדים השונים וככל שהדברים אינם מתקדמים על ראש הממשלה להיכנס לעובי הקורה ולקדם את הפרויקטים כפי שניתן לצפות שיקרה 19 שנה אחרי שהפרויקט יצא אל הדרך". הוועדה קבעה כי דיון מעקב בנושא יתקיים בעוד 3 חודשים.

יו"ר הועדה, בר און, סיכם את הדיון ואמר: "אנחנו מצפים מהשר שיעשה ככל שיכולתו ויכולתו כדי להניע את הגלגלים בנושא. יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים וידאג וידע להביא את הנושאים הנזקקים להכרעה לראש הממשלה אם אינו יכול להכריע בעצמו. בעניין היחס של הרשויות המקומיות לנושא - יש לתאם ולסנכרן בין הראשויות למשרדים השונים וככל שהדברים אינם מתקדמים על ראש הממשלה להיכנס לעובי הקורה ולקדם את הפרויקטים כפי שניתן לצפות שיקרה 19 שנה אחרי שהפרויקט יצא אל הדרך". הוועדה קבעה כי דיון מעקב בנושא יתקיים בעוד 3 חודשים.