חברת אפל, שמנהל טים קוק, תרכוש את הסטארט-אפ הישראלי אנוביט (Anobit) תמורת 350-400 מיליון דולר. העסקה מגיעה על רקע כוונתה של אפל להקים בישראל מרכז מחקר ופיתוח שיתמחה בתחום השבבים, אך ראוי לציין שהקמת המרכז אינה קשורה ישירות לרכישה. אנוביט נבחרה בחודש שעבר לאחת החברות המבטיחות של "גלובס" לשנת 2011.
רכישת אנוביט מהווה מהלך חריג עבור אפל, שנחשבת כיום לחברת המחשוב הגדולה בעולם. החברה נסחרת לפי 355 מיליארד דולר ואמורה למכור השנה בהיקף של כ-140 מיליארד דולר על-פי הערכות אנליסטים. אפל, ככלל, אינה רוכשת גדולה. בקופת החברה ישנם כ-80 מיליארד דולר, אך היא ממעטת מאוד לבצע מיזוגים ורכישות, בוודאי יחסית למקובל אצל חברות ענק אחרות בתחום המחשוב. אפל, שמספקת מוצרי מחשוב, עוסקת מעט מאוד בחומרה, ואת מספר הרכישות שביצעה החברה בתחום זה אפשר לספור על יד אחת.
אנוביט מפתחת טכנולוגיה ומוצרי זיכרון שעל-פי הערכות משולבים כבר כיום גם במוצרי ה-iPhone וה-iPad של אפל. אנוביט הוקמה בשנת 2007 על-ידי מספר יזמים מנוסים: אריאל מייסלוס, שהיה ממייסדי פסעבה שנמכרה ל-PMC-Sierra ב-2006 תמורת 300 מיליון דולר, פרופסור אודי ויינשטיין וד"ר אופיר שלוי שהקימו את ליבית, שנמכרה ב-1999 ל-TI.
עבור המייסדים לא מדובר באקזיט ראשון. רחוק מזה. כל אחד מהם כבר ראה כסף גדול ולכן הסכומים המדוברים כאן לא יהפכו אותם לעשירים, אך עם זאת מדובר בסכום גבוה יחסית. על פי הערכות, מחזיק כל אחד מהמייסדים 5-10% מהחברה, מה שמעמיד את סך התמורה על כ-20-30 מיליון דולר לכל אחד. הקרנות המובילות בחברה - פיטנגו ובטרי - החזיקו על פי הערכות 10-15% מהחברה, מה שמספק להם החזר בסדר גודל של 40-50 מיליון דולר לכל אחת.
כפי שנחשף ב"גלובס", אפל החליטה להקים בישראל מרכז פיתוח שיהיה מרכז הפיתוח הראשון שלה מחוץ לארה"ב. את המרכז צפוי לנהל איש ההיי-טק הוותיק אהרון אהרון.
העסקה אומנם אינה יוצאת דופן עבור המשקיעים אבל עדיין מספקת תשואה מכובדת. בחברה הושקעו לאורך השנים 76 מיליון דולר, על-ידי הקרנות פיטנגו, בטרי, אינטל קפיטל, מיקרון ונצ'רס, המייסדים, ומספר משקיעים אסטרטגיים. לאור היקף הרכישה יקבלו המשקיעים החזר של פי 4-5 על ההשקעה. בהתחשב בכך שמדובר בזמן קצר יחסית, מדובר בעסקה טובה למדי.
הקשר בין אנוביט עם אפל אינו ישיר. לפני כשנה וחצי הודיעה אנוביט על שני הסכמי שת"פ עם יצרניות הזיכרונות Hynix וסמסונג. Hynix היא אחת מספקיות הזיכרונות הגדולות בעולם, ואחראית כנראה גם לשילוב הטכנולוגיה של אנוביט - שמוזילה את מחיר הזיכרון שמשולב בטלפונים חכמים, מצלמות וטאבלטים - במכשירי האייפון והאייפד של אפל. אנוביט, אגב, מעולם לא הודתה רשמית בשיתוף פעולה עם אפל.
על-פי הערכות, אנוביט תגיע השנה למכירות של 30-40 מיליון דולר, ולדברי מנהליה היא שקלה אף לצאת להנפקה בשנת 2013.
לאנוביט יש שני סוגי פעילות. הראשון הוא אספקת מערכות ניהול ובקרה עב ור התקני התקשורת והמחשוב שמשתלבים בהתקני תקשורת ומחשוב ניידים, וכוללים טכנולוגיות שמיועדות לשיפור וייעול שליפת הנתונים; והשני מיועד למערכות מחשוב ארגוניות, כגון שרתים ומערכות אחסון. בפעילות השנייה אנוביט מספקת יחידת זיכרון שלמה מסוג SSD (זיכרונות מבוססי שבבים), שמיועדת להשתלב במערכות המחשוב של החברות הגדולות, כגון EMC ו-IBM.
רכישה בידי אפל משמעותה כנראה ויתור על הפעילות שמיועדת למגזר הארגוני, שבה השקיעה אנוביט מאמצים רבים. למרות שפעילות זו עדיין לא התרוממה, הרי שפוטנציאל הצמיחה שלה הוא גבוה.
אפל נגד סמסונג
הרכישה תסייע לאפל גם בהתמודדות עם זווית אחרת בשוק השבבים והזיכרונות. בתקופה האחרונה מנהלת אפל קרב משפטי עקוב מדם מול סמסונג לגבי הקניין הרוחני בתחום הטלפוניה. סמסונג היא ספקית הזכרונות הגדולה בעולם, וכן לקוחה של אנוביט, והעברת הקניין הרוחני לידיה של אפל יספק לה יתרון מסוים.
נציין כי לפני כמה חודשים מייסלוס אמר בראיון ל"גלובס" כי "מה שמעניין אותנו זה לבנות חברה מצליחה שיכולה לגדול. השאיפה שלנו היא להיכנס לכל מערכת מחשוב שניתן". זה לא הציטוט הראשון של מייסלוס כנגד רכישה מוקדמת. באפריל האחרון מייסלוס חזה לכאורה את העתיד כאשר אמר: "אנחנו לא רואים רכישה שלנו כאסטרטגיה. אני לא מאמין בבניית חברה תחת הכותרת של 'קנו אותי'. זו התאבדות. השוק הציבורי הוא קשה, וזה מסלול ארוך ולא קל. נבנה את החברה כמה שאפשר, ונמשיך הלאה עם הנפקה או גיוס מפרייבט אקוויטי".
אקזיטים בשרשרת
שלושת המייסדים של אנוביט הגיעו לחברה אחרי שורה של הצלחות בעולם ההיי-טק. פרופסור אהוד (אודי) ויינשטיין מנכ"ל ויו"ר אנוביט ופרופסור בבית הספר להנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת ת"א. הרזומה של ויינשטיין כולל מעורבות בחברת ליבית, שנמכרה בשנת 1999 ל-TI תמורת כ-350 מיליון דולר. ליבית עסקה אמנם בציוד תקשורת ופיתחה מודמים לכבלים, אבל העיקרון הטכנולוגי שעליו התבססה דומה למדי לזה שבו משתמשת אנוביט. מדובר באלגוריתם לעיבוד אותות. פרופסור ויינשטיין נחשב למוביל עולמי בתחום זה והוא אף זכה במספר פרסים על פיתוחים בתחום.
אחרי מכירת ליבית עבד ויינשטיין תקופה מסוימת במרכז הפיתוח של TI בישראל. הוא זכה שם לתעודת הכבוד של החברה - TI Senior Fellow - על הישגים מכובדים בתחום המחקר הטכנולוגי. לא מדובר בהישג טריוויאלי כאשר מביאים בחשבון ש-TI אחראית על חלק ניכר מהחידושים בחמישים השנים האחרונות בתחום השבבים.
ויינשטיין היה מעורב במשך השנים במספר השקעות עצמאיות, כמשקיע אנג'ל. על פי IVC השקיע ויינשטיין בין השאר בחברת ג'נגו שנמכרה ל-NDS תמורת 107.5 מיליון דולר, טראנסצ'יפ, שנמכרה לסמסונג, ופסעבה, שנמכרה ל-PMC Sierra ב-2006. אחד ממייסדיה של פסעבה היה אריאל מייסלוס, לימים השותף של וינשטיין להקמת אנוביט.
אריאל מייסלוס שמו של אריאל מייסלוס, שמכהן כנשיא אנוביט, הגיע לכותרות בעיקר בהקשר של חברת פסעבה. רכישת פסעבה, בתחילת 2006, סיפקה למשקיעים בחברה החזר יוצא דופן. החברה נמכרה תמורת כ-300 מיליון דולר, לאחר שהושקעו בה כ-10 מיליון דולר בלבד. העסקה הזו נחשבת עד היום לאחד האקזיטים המרשימים של ההיי-טק הישראלי בכל הזמנים.
מייסלוס הוא בוגר תלפיות, שהתמחה בעיבוד אותות. בין מכירת פסעבה לבין הקמת אנוביט הוא הספיק להקים את חברת Pudding Media, שעסקה דווקא בתחום הפרסום בטלפונים ניידים. החברה נסגרה ללא שהצליחה להגיע לאותם הישגים שרשם מייסלוס בחברת השבבים בהם היה מעורב, פסעבה, וכעת אנוביט.
ד"ר אופיר שלוי הרקע של ד"ר אופיר שלוי דומה לרקע של שותפיו לחברה. שלוי היה שותף של ויינשטיין להקמת וניהול ליבית, ולאחר רכישתה עבד במשך תקופה ב-TI. גם הוא פועל כאנג'ל ומשקיע בדרך כלל לצידו של ויינשטיין. על פי IVC השקיע שלוי, בתור אנג'ל, בחברות ג'נגו, פסעבה וטראנסצ'יפ, וכן בחברת VisionMap. הקשר בין שלוי לויינשטיין נוצר לפני עשרות רבות של שנים. שניהם הכירו עוד במסגרת השירות הצבאי, לשניהם עבר פורה באקדמיה, ושניהם, באופן הדוק למדי, נמנעים מחשיפה לתקשורת.
המוצר של אנוביט - זיכרון טוב וזול יותר
אנוביט מאפשרת זיכרון עמיד יותר, צורך פחות אנרגיה ובעל מידות פיזיות קטנות יותר. התקני המחשוב והתקשורת - בהם ה-iPhone וה-iPad של אפל - משתמשים בשנים האחרונות בזיכרונות שמאכלסים כמות הולכת וגדלה של מידע. הצריכה הגוברת של תוכן דיגיטלי הופכת בהדרגה לשימוש הנפוץ ביותר במחשבים ובסמארטפונים. כדי לשמור את כל המידע הזה משתמשות יצרניות המכשירים בזיכרון בלתי נדיף מסוג NAND Flash. מדובר ברכיב זיכרון שהמידע שמופיע עליו לא נמחק, גם במקרה של ניתוק מזרם החשמל.
יש כמה סיבות טובות לעשות שימוש בזיכרון כזה - הוא עמיד יותר, צורך פחות אנרגיה ובעל מידות פיזיות קטנות יותר. כל התכונות האלה הופכות את הזיכרון הבלתי נדיף לחלק משמעותי בהתקני התקשורת המתקדמים. החיסרון הוא המחיר הגבוה. הטכנולוגיה שאמורה לשפר את ביצועי הזיכרון ולהוריד את המחיר אמורה לאפשר לשמור 2 ו-3ביטים בכל תא (MLC ו-TLC, בהתאמה). אלא שאמינות הזיכרון עלולה להיפגע כאשר עושים בו שימוש אינטסיבי - כלומר "כותבים" ו"מוחקים" מידע.
איך אנוביט משתלבת בתמונה? המנגנון שפיתחה החברה מבוסס על אלגוריתם לעיבוד אותות, שמאפשר על-ידי תיקון השגיאות, לשפר מאוד את האמינות הזיכרון, גם בטכנולוגיות המתקדמות. אנוביט מספקת מערכת של ניהול ובקרה של הזיכרון (Controller), שצמודה לשבבי הזיכרונות. הרכישה בידי אפל היא בדיוק בגלל זה - כדי לשלב באייפון ובאייפד זיכרון יעיל וזול יותר, צעד הגיוני בהתחשב בכך שהזיכרון שמותקן ב-iPad עולה כ-20% מסך הרכיבים במכשיר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
