"חסר בישראל הון להשקעות בהיי-טק, זה פוטנציאל אדיר בשבילנו"

המחסור הגובר בהון הפנוי של קרנות ההון סיכון הישראליות, לא עוצר את ההיי-טק המקומי. החלל שמותירים אחריהם גופי המימון המקומיים שנכחדים, הולך ומתמלא בזרם של משקיעים זרים.

לא רק משקיעים אמריקנים, אלא גם קרנות מאירופה, מקוריאה, מסינגפור ומסין החלו להגביר את קצב ההשקעות בחברות ישראליות. הן אולי לא יתפסו מקום נרחב, כמו שתפסה קהילת ההון סיכון הישראלית, אבל לפחות בינתיים יש לחברות המקומיות מקורות של מימון פוטנציאליים. משקיעה אחת כזו היא קרן הפרייבט אקוויטי האמריקנית, ריברווד קפיטל, שמחפשת הזדמנויות השקעה בחברות טכנולוגיה ישראליות.

"RiverWood היא קרן היא יזמית באופיה. היום קרנות פרייבט אקוויטי חייבות לשמור על אופי כזה כדי להצליח". כך אומר ג'ף פארקס, שותף מייסד בריברווד, בראיון בלעדי ל"גלובס".

ריברווד הוקמה ב-2008 והיא מנהלת נכסים בשווי 800 מיליון דולר. היא פוזלת חזק לשוק הטכנולוגיה הישראלי, ומבקשת להגביר את קצב ההשקעות שלה בשוק זה. נציין כי ריברווד כבר הייתה מעורבת בעסקה אחת בישראל. ב-2010 הקרן רכשה את הבעלות המלאה בחברת התקשורת סינטק מדיה, שמפתחת פתרון תוכנה לניהול הפעילות של רשתות טלוויזיה, ב-110 מיליון דולר.

טכנולוגים ופיננסים

ריברווד קפיטל היא קרן פרייבט אקוויטי גלובלית שמשקיעה בחברות בתחומי הטכנולוגיה והשירותים. היא הוקמה ומנוהלת בידי שישה שותפים בעלי עבר אופרטיבי ופיננסי.

בתפקידו הקודם פארקס היה בכיר בתחום השקעות טכנולוגיות במגה-קרן האמריקנית KKR. לפני כן, הוא היה חבר בצוות ההשקעות בקרן הפרייבט אקוויטי Oaktree קפיטל, ובנקאי בבנק ההשקעות UBS.

"הרעיון בהקמת הקרן כשותפים היה לשוות לה יכולות בתחומי הפיננסים והטכנולוגיה", אומר פארקס, "שלושה מהשותפים בנו את חברת Flextronics, שכיום היא אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, שמוכרת בהיקף של 16 מיליארד דולר בשנה.

* מהו מודל ההשקעה שלכם?

"אנחנו לא מקובעים. אנחנו יכולים להשקיע מעט או לקנות שליטה, ולסייע בתחומי הפיתוח העסקי, המיזוגים והרכישות, והגישה אל שווקים חדשים. אנחנו משקיעים במודלים שונים וגם קונים החוצה משקיעים שהתעייפו. חלק מהעסקאות נעשות באופן שניוני שמאפשר להקצות למייסדים למכור חלק מההחזקות שלהם".

* מה מושך אתכם בשוק הישראלי?

"אני מכיר את השוק הישראלי רק שנה וחצי, אבל שותפים אחרים הכירו אותו במסגרת הפעילות בפלקסטרוניקס או בעבודה בבנק ההשקעות סיטי גרופ, שהיה פעיל בישראל. מצאנו בישראל סביבת מסחר ידידותית, והתרשמנו מרמת הכישרון ההנדסי והניהולי.

"זיהינו גם פוטנציאל גדול עבורנו, שכן יש מספר גדול של חברות מגובות הון סיכון שצומחות במהירות וזקוקות להון נוסף כדי להמשיך לצמוח. בחברות כאלה יש לנו מנדט להשקיע. אנחנו יודעים שבשוק הישראלי יש מחסור בהון, ולכן אנחנו פה. אנחנו ממוקדים בעסקאות קטנות ובינוניות, ורוב החברות בישראל הן כאלה. הן לא מתאימות לקרנות הענק".

לדברי פארקס, ריברווד מחפשת חברות טכנולוגיה קלאסיות, ולא מעוניינת בטרנד הרשתות החברתיות. "אנו מחפשים חברות רכיבים ומערכות אלקטרוניות, תוכנה לארגונים, למשתמשי קצה או עסקים קטנים. שירותי IT ושירותים בכלל".

ריבר ווד מיוצגת בישראל בידי משרד עורכי הדין ישראלי בן צבי, שמתמחה בייעוץ לחברות היי-טק, קלינטק ומדעי החיים, ובייצוג גופי השקעה בחברות היי-טק, ושנוסד על-ידי עומר בן צבי ואיתן ישראלי.

* איך אתם מסבירים את השטף של המשקיעים הזרים?

ישראלי: "כמות המיזמים לא קטנה, אבל כמות הקרנות הישראליות ירד. לאט לאט החלל הזה מתמלא. לחברות בשלבי הפרה-סיד יש תכניות האצה שמסייעות להן להתפתח עד שלב גיוס ההון, אולי מאנג'לים או מקרנות מיקרו. יש בישראל הרבה משרדים משפחתיים שמרבים להשקיע בחברות, יש גם קרנות זרות שנכנסות בשלב הסיד. לשלבים המאוחרים יותר, יש קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי אמריקניות. בעולם מעריכים את היכולות של המו"פ הישראלי. יש כאן כר פורה ומיוחד במינו למיזמי טכנולוגיה".

בן צבי: "התמדקנו בטכנולוגיה כי אנחנו מאמינים שזה משאב ישראלי בלתי מתכלה. המנוע של החדשנות עובד, השינוי במודלים הפיננסיים, זה כבר עניין אחר. הקושי של קרנות הון סיכון לגייס כסף לקרנות חדשות לא משנה את העובדה שאנשים ממציאים פה כל הזמן, זו גם הסיבה שמשקיעים זרים מגיעים לכאן ועושים עסקים".

אליעזר פישמן השקיע בסינטק מדיה, והוא גם בעל השליטה ב"גלובס"