יש לו יכולת, שיחזיר חובות

לא פעם אנחנו תוהים בינינו לבין עצמנו לגבי אנשי עסקים מקומיים שהחברה שבשליטתם נקלעה לקשיים, חייבת סכומי עתק לנושיה ואינה מסוגלת לשלמם, בעוד הם עצמם ממשיכים להתגורר בבית פאר, להפליג ביאכטה ולהתנייד במטוס פרטי. אנשי העסקים הללו - הם עשירים?

חדשות אחרונות בנושא הסדר החוב באמפל:

■ יוסי מימן מבקש הסדר לחוב של מיליארד שקל באמפל

■ צעד אחר צעד: כך דרדר יוסי מימן את אמפל להסדר חוב

■ מוסדיים: "אמפל צריכה להתפרק"

כאשר מדובר באדם מהישוב, התשובה ברורה: משנקלע העסק בבעלותו לקשיים והוא אינו עומד בהחזר חובותיו לנושים, העסק ייסגר והוא עצמו יידרש כנראה להסדר בו יממש נכסים פרטיים ואולי אף את ביתו. לעיתים קרובות יוכרז פושט רגל.

אבל כשמדובר בחלק מהטייקונים המקומיים המצב שונה לגמרי. לעיתים נדמה כי לא משנה עד כמה גדולים החובות שנטלו חברות בשליטתם ועד כמה גרועות היו ההשקעות שביצעו, לנצח הם יתמידו באורח החיים המפנק. שלא משנה עד כמה כואב הסדר החוב שביקשו מהציבור, הם ימשיכו להופיע באירועים ובפתיחות מבלי שידבק בהם קלון.

וכל זאת תודות לכספי החסכונות של כולנו - מיליארדים על גבי מיליארדים - שהועברו לעסקי הטייקונים בשנים קודמות, באמצעות הנפקות אג"ח לקופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות. המוסדיים, שמנהלים את הגופים הללו, לא באמת טרחו לבדוק עד כמה מסוכנים אותם עסקים ולא השכילו לדרוש ביטחונות כנגד הכסף שהזרימו.

והתוצאה: גל של הסדרי חוב, בו נדרשים מנהלי חסכונות הציבור לוותר על רוב החובות באמצעות "תספורות" אותן מציעים להם מי שהוגדרו עד לאחרונה כאנשי עסקים מובילים במשק: לב לבייב, יצחק תשובה, אילן בן דב, ליאון רקנאטי, כשמעבר לפינה, כך מרמזות תשואות האג"ח, ממתינים לתורם גם מוטי זיסר, דיויד פדרמן ואחרים.

ההפסד של אמפל, הרווח של מימן

ועדיין, השאלה כמה כסף נותר בחשבונות הבנק הפרטיים של אותם בעלי הון לאחר שעסקים בשליטתם נכשלו, נותרת פתוחה. נכון, רובם "מסודרים" היטב וכך גם ילדיהם, אבל האם הם נותרו עשירים גדולים? האם הם באמת מסוגלים להביא מאות מיליוני שקלים מהבית לטובת הסדרי חוב בחברות שבשליטתם? לא בטוח.

אבל המקרה של יוסי מימן וחברת אמפל שבשליטתו שונה וראוי להתייחסות מיוחדת. אמפל, שביקשה אתמול הסדר חוב ממחזיקי האג"ח שלה, חייבת את קשייה להשקעה אחת, יוצאת דופן בהיקפה, בחברת EMG, ספקית הגז המצרי לישראל.

מאז פברואר השנה מושבתת הזרמת הגז המצרי לסירוגין עקב שרשרת פיגועים, וזאת עוד בטרם חילקהEMG דיבידנד לבעלי המניות. עובדה זו צפויה להקשות על אמפל בתשלום חובותיה למחזיקי האג"ח בשנים הקרובות, ולכן היא מבקשת כעת דחייה של שנתיים בתשלומי הקרן.

ניתן היה לפטור את הסדר החוב לו נדרשים מחזיקי האג"ח בחברה כ"כוח עליון" או כעוד מקרה של מהלך עסקי פזיז, אלמלא רכשה אמפל את מניות EMG שבידיה מידי לא אחר מיוסי מימן עצמו, בעל השליטה בחברה.

לא פחות מ-355 מיליון דולר, רובם במזומן, העבירו אמפל ושורה של גופים מוסדיים לידי מרחב, החברה הפרטית של מימן, בעסקאות בעלי עניין שבוצעו בשנים 2005-2007. במילים אחרות, חוב של מיליארד שקל למחזיקי האג"ח, אותו אמפל אינה מסוגלת לשלם כיום, דומה פחות או יותר לסכום שזרם לכיסו של בעל השליטה בה, כתוצאה ממכירת מניות EMG.

כך שמימן צריך מידה בריאה של עזות מצח כדי לבקש הסדר חוב באמפל, בטרם יחזיר מאות מיליוני שקלים לקופתה. נכון, מבחינה משפטית הוא לא חייב לעשות זאת (אמפל היא חברה בע"מ), אך במקרה שלו - בניגוד לזה של טייקונים אחרים - אנו די משוכנעים שהוא יכול וכי מאחורי הבית המפואר והיאכטה מסתתר גם עושר לא קטן.