בכיר בלאומי: "החשיפה לאירופה גבוהה; להתכונן למיתון בארץ"

המשבר באירופה ממשיך לאיים על הכלכלה הגלובלית והמשקיעים בשווקים הגלובליים נושאים עיניהם מידי יום בחרדה גדולה לעבר היבשת. רגע לפני סיומה של שנת 2011, גוברות התחזיות לגלישתו של משבר החוב גם לשנת 2012 כאשר באופק לא נראה פיתרון יעיל שיכול לחלץ את מדינות אירופה מביצת המשבר של חובות ענק, משבר שמאיים להתפשט לכל מדינות גוש האירו. בדיון מיוחד שיוחס למשבר החוב באירופה בכנס שנתי שנערך היום (ג') ע"י מכון ון ליר, אמר המשנה למנכ"ל בנק לאומי דניאל צידון כי "אירופה היא לא ענייה, אבל יש לה יחסים לא נכונים בין הרכוש ובין החוב".

בהתייחס לשאלה הגדולה כיצד המשבר ישפיע על ישראל סבור דניאל צידון כי ישראל תשאב את המיתון מהאירופאים, "אנחנו חשופים מאד לאירופה", אמר. "המשק הישראלי צריך להתכונן למיתון, כשהיורו יירד הם יתחילו להתחרות איתנו בשווקי הסחורות", אמר.

ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, מסביר כי כיום יש לישראל סיכון גדול יותר בהשוואה למשבר הקודם, "מצד אחד יש בעיות בשוק הקונצרני, מדובר על מיליארדים של שקלים. נושא שני - האם ירידת מחירי הנדל"ן יהיו משמעותיות או הדרגתיות? האם הפעילות תשותק או לא? נושא שלישי הוא הייצוא ודבר רביעי כל הנושא הרגולטורי, אשר לטוב ולרע יוצר מצב של אי ודאות", הסביר. במסר אופטימי יותר אמר כי יחסית למדינות אחרות, מצבנו טוב יחסית. "מזרח אירופה היא הכי פגיעה למערב אירופה. בישראל המקור העיקרי לאשראי הבנקים הוא פקדונות הציבור ולא הלוואות מבחוץ", הסביר. למרות זאת ציין ליידרמן כי הוא הרבה פחות פסימי וכי הוא נשאר עם תחזית צמיחה של 3% לשנה הבאה.

"הבשורות הרעות לישראל הן שהיא קטנה, פתוחה וקרובה יותר לאירופה", אמר פרופ' ברי אייכנגרין, מומחה להיסטוריה כלכלית. "אתם צריכים לוודא שמערכת הבנקאות שלכם מאובטחת, שמערכת הפסיקאלית מתאימה וקובעי המדיניות יהיו גמישים ופרגמטים ולא אידיאולוגיים", אמר.

"טרישה עשה את כל הטעויות האפשריות"

ליאו ליידרמן, אמר בכנס כי הבנק המרכזי של אירופה הוא למעשה הבנק של אף אחד, "אין איחוד פיסקאלי ואין מדיניות מוניטרית. בארה"ב יש מדיניות מוניטרית ופיסקלית מרחיבה, שאולי תהיפך למרוסנת יותר. באירופה יש מדיניות פיסקלית מרוסנת ואין בכלל מדיניות מוניטרית! לכן כל האסטרטגי של המדיניות המקרו כלכלית הרבה יותר מבוססת בארצות הברית", אמר.

גם דניאל צידון התייחס לתפקיד של הבנק המרכזי באירופה ואמר כי "טרישה עשה את כל הטעויות האפשריות, ולקראת סיום הכהונה שלו אמר 'איזה יופי שאין אינפלציה באירופה', כאשר היורו היה על כרעי תרנגולת. לדעתי האינפלציה היא כבר ממש לא הסכנה שלהם בשער, ואפילו תעזור להם. אירופה צריכה לנהוג מדיניות פיסקלית יותר מתואמת בין המדינות. יש עשרים דרכות אפשריות בין מדיניות פיסקלית וצעדים מוניטרים כדי להוציא את עצמה מהבוץ הזה, ועם בנק מרכזי שנכון להיום רואה את עצמו רק כספק של נזילות, ויצטרך להבין את עצמו כמוצא אחרון. בשביל זה המציאו את המונח הזה בנק מרכזי.

פרופ' ברי אייכנגרין, מומחה להיסטוריה כלכלית, שהשתתף גם הוא בכנס אמר כי אירופה ניצבת בפני ארבעה משברים - ריבוני, מאזן תשלומים, משבר עושר, בנקאות, המשבר של חוב ריבוני זה נרטיב שולט כי הצד באירופה אשר מחזיק את המושכות, הגרמנים, מתיחסים אליו כמשבר חובות סובירני, אבל לדעתי זה בלבול בין הסיבה למסובב.

"להוציא את ספרד, איטליה ויוון מהשוק"

ליאו מבנק הפועלים סבור כי צורכי המימון של איטליה וספרד הם ענקיים בחודשים הקרובים. לפי החישובים מ- 2012 עד שנת 2014 המסה העיקרית של צורכי המימון הם של איטליה והרוב הוא בחצי השנה הקרובה. "כרגע השוק נמצא בחוסר אמון במדינות, המדינה מממנת את האוברדראפט על ידי לקיחת עוד אוברדראפט. את יוון כבר הוציאו מהשוק. השוק לא יפתור את זה לבד וצריך איזה מבוגר אחראי שיפרוש רשת ביטחון. התחושה שלי שהאסימון הזה עוד לא נפל לגמרי.

במבט לעתיד על השנה הבאה מעריך שניאל צידון כי טוב לא יהיה בשנה הבאה, "אי הודאות היא גדולה וזה ניסיון נואל לעשות תחזית", אמר. "גרמניה מבינה שבלי קשר אם היורו היה רעיון טוב או לא, הפירוק עם היורו תהייה רעה מאד לגרמניה. לכן לא יהיה מאד רע. במציאות אנשים עושים טעויות כל הזמן ולכן בגלל שאנחנו על שפת התהום יש הסתברות שניפול לתהום. ארה"ב הייתה שם ב- 2008 אבל היא בהחלט חזרה משפת התהום. מדיינות אירופה החזקות יודעות זאת", אמר.

גם ברי סבור כי הסבירות לפירוק גוש האירו היא נמוכה מאוד, "מנקודת מבט כלכלית עלות שמירת היורו היא עצומה אך עלות פירוק היורו עצומה שבעתיים", אמר. "גרמניה מנקודת מבט היסטורית יעשו את כל הדרוש כדי לעשות את תהליך התכלול".