בועז סופר כיהן במשך 7 שנים כסמנכ''ל רשות המסים, והשאיר חותם עמוק במערכת המיסוי בישראל. בדרך, הוא חטף ביקורות קשות ביותר, אבל ידע להשיב עליהן. מעניין לחזור אליו, שנתיים כמעט אחרי הפרישה, ובתקופה כה סוערת מבחינת השינויים במערכת המס. כיום משמש סופר מנכ"ל חברת תקשוב.
- שר האוצר שוקל להנהיג מס על רכבי יוקרה ודירות פאר. מה דעתך על כך?
סופר: "יש בעיה כאשר מנסים להמציא מסים. כאשר יש מס, שעיקר הרציונל שלו הוא סתימת חורים, סופו כישלון; לא משנה איזה מס. לא בכדי, אף אחד לא חשב על מסים אלה עד היום. סתימת החורים הזו מסתיימת בפיאסקו: יאכטות, מטוסים, דירות; זה נראה קצת מגוחך.
"אומרים למסות דירת פאר, אבל יש כבר דלת ראשית שאפשר לבוא ולתקן: מסי רכישה ושבח. לא צריך עוד מס על דירות פאר. אם רוצים למסות את העשירונים העליונים, אפשר למסות את ההכנסה שלהם או להעלות מס הכנסה, ל-52%. אפשר לקבוע כי מס על דיבידנד לא יהיה 30%, כפי שקבעו, אלא יהיה 34%. יש כל כך הרבה כלים שבאמצעותם אפשר לבוא ולהשיג את כמעט את אותן מטרות. יש בעיה נוספת: מי יגדיר מה זה דירת יוקרה?"
- ועדת הכספים של הכנסת החליטה להמשיך את הפחתת המס ל"מעמד הביניים", כלשונה; לא ברור אם מי שמשתכר בשכר הממוצע יקבלו משהו. איך אתה מתייחס לכך?
כשמורידים את שיעור המס על המדרגה בין 8 ל-14, מי שנהנה מזה במקסימום זה מי שמרוויח יותר מ-14 אלף שקל, ולא מי שמרוויח 8,000-10,000 שקל. הם מקבלים כמה עשרות שקלים, אם בכלל. אז יצא משהו, שאני כמי שקצת מכיר את מערכת המס, לא מצליח להבין. בסוף, הוועדה יצאה כשחצי תאוותה בידה, לא מיני ולא מקצתי, מן משמש של דברים שאמורים לעשות טוב, אבל אני לא מזהה כיוון ברור".
- מה דעתך על חבילת המס של ועדת טרכטנברג?
"אני לא מת עליה, אבל מה שעבר זה אפילו לא חבילת המס של ועדת טרכטנברג; זה חצי חבילת טרכטנברג, בלי מס יסף, עם הורדת מס בין 8,000 ל-14 אלף שקל, שגרע מהמקורות מיליארד שקל. מדברים על חינוך חינם החל בגיל 3, מהלך שדורש מקורות, ופתאום גודעים מיליארד שקל (כדי לממן את הפחתת המס - א.פ.) עם תועלת מאוד-מאוד מצומצמת. העם רצה צדק חברתי; אני לא בטוח שאת זה הוא רצה".
- ברשותך, נעבור לסוגיית מס יסף, ששנויה במחלוקת. היה טוב לחסל את המס הזה?
"מס יסף, הוא בעצם אמצעי להשיג משהו שניתן היה להשיג, כמעט ברובו, באמצעים אחרים. הוא נועד גם לקחת מס מהכנסה מעבודה, וגם לקחת מס מהכנסה פסיבית, כגון מרווחי הון או משכר דירה. אז שוב המציאו משהו חדש.
"אפשר היה להעלות את מס הכנסה, או את המדרגות. לא צריך להמציא כלום. אפשר להחליט שהכנסות משכר דירה שגבוהות מ-10,000 שקל, לדוגמה, ימוסו ב-20%, ולא ב-10% - כפי שקורה כיום. עכשיו, תזכור שיש גם מע"מ. באופן עקרוני, אפשר - בטווח של שבועיים - להעלות מע''מ. אני מקווה שזה כלי שחושבים עליו".
להשיב את האמון
סופר עזב רשות מסים פגועה, שלא מצליחה לשפר את תדמיתה. במשבר האחרון, לפי שעה, מככב שר האוצר, יובל שטייניץ, שהתנגד למינויו של משה אשר למנהל הרשות, אחרי שוועדה מקצועית בראשות חיים שני, מנכ''ל האוצר לשעבר, מינה אותו. אשר ושטייניץ מתקוטטים בבג''ץ. סופר, אשר לא הסתדר עם יהודה נסרדישי, המנהל הפורש, בוחר צד במאבק.
- איך אתה רואה כיום את רשות המסים?
"לא אחדש, אם אומר לך שכל המשק משווע לכך שסוף-סוף ימנו מנהל קבוע לרשות המסים; מנהל שיהיה מקצועי, טוב, איכותי, שיידע באמת להוביל את הרשות למקומות הנכונים. חשוב מאוד, שהרשות תהיה גוף מקצועי, נטול פניות, כזה שישיב את האמון במערכת, שנפגע מפרשת ג'קי מצא.
"הרשות לא חזרה באמת לדרך המלך מאז. היו אנשים שניסו ועשו כפי שהם ראו לנכון, וזה בסדר גמור. יש מספיק אנשים במערכת שיודעים מה צריך לעשות. ניתן למנות, ובהקדם, מנהל משכמו ומעלה".
- משה אשר הוא אחד מהאנשים הללו?
"משה אשר הוא אדם סו*פ*ר מקצועי, אדם שבהחלט יכול להוביל את המערכת. אני לא רוצה לתת ציונים, אם הוא יותר או פחות ביחס לאנשים אחרים, אבל אני חושב שזה מינוי ראוי".
תועלת מצומצמת
אחת אבני הדרך של סופר ברשות היא הדיווח המקוון, שמתיימר לשים קץ לתופעת החשבוניות הפיקטיביות. יורשו של סופר בתפקיד, ערן יעקב, חטף השבוע מהלומה קשה, כאשר חברי ועדת הכספים עם הארגונים הכלכליים - לרבות לשכת רואי החשבון - טרפדו את המשך יישום המהלך.
"יש איזו מין מחשבה כמעט נחמדה, ועל גבול המשעשעת, שכל סוגי העלמות המס וההון השחור מסומנות על ידי שלט ניאון באמצע המדבר שאומר: פה! אז זהו, שלא", מגיב סופר לטרפוד. "מדובר בהסדר מידתי מאוד, שלא מנסה לרדת עד לחשבונית של 10 שקלים, ובעיקר מאוד-מאוד מדורג.
"מטבע הדברים, גם התועלת תהיה מצומצמת יותר. המהלך גם מתואם עם העצמאים, רואי החשבון והתעשיינים. מאז, רשות המסים גם נקטה צעדים כדי להקל על העוסקים, ודחתה עוד יותר את היישום".
- אולי באמת היישום קשה?
"כשאומרים 'אני צריך להחליף את כל מערכת המחשבים של כל החברה בגלל הדיווח המקוון', זה נראה לך רציני? לא מבקשים מהעוסקים לדווח על שום דבר שעוסק לא היה צריך לדווח לפני כן. אז על מה כל הרעש?
"אני כיום מנכ"ל של חברה, שמגלגלת מאות חשבוניות בחודש, והרבה מאוד מיליוני שקלים, ועובד עם מערכת מקוונת. אז יש עלות התאמה חד-פעמית, ובזה מסתיים העניין; אין על זה ויכוח".
- אז למה בעצם נוצר כל הסרבול הזה, עם סיפור שנגרר כבר שנים?
"אני לא מתפלא שגדולי הצועקים הם רואי החשבון. ברור לגמרי, שברגע שהמערכת שקופה יותר, חלק גדול מהטיעונים המרובים שיש לרואי החשבון נבלעים, כי הדברים ברורים יותר ופשוטים. רואי החשבון פשוט רוצים שהמדינה ורשות המסים לא יידעו את האמת. אין שום דבר אחר יותר מדי חכם להגיד על זה. מתחילים לספר על עדכוני תוכנות. כל הזמן יש עדכוני תוכנות!"
- בלשכת רואי חשבון גם טוענים שה"מיליארדים" לא מגיעים. בקושי מגיעים מיליונים, וגם הם בודדים.
"המחשבה שתוך חודש-חודשיים כולנו יכולים לראות את התועלות, היא מחשבה מגוחכת. מי שאומר את זה, חושב שבצד השני יש מטומטמים. איך אפשר אחרי שנה של יישום להפיק לקחים? אבל זה מה שמאפיין את מדינת ישראל: הכל צריך להיות היום, עכשיו, מהר, מיד.
"איך זה יכול להיות? איך אין טיפת אורך רוח? תשאלו את המשטרה - בטח גוף שהוא אובייקטיבי - כמה קל להם כיום להגיע לעסקאות, שמעורבות בהן חשבוניות פיקטיביות! כולם מדברים על ההון השחור, אבל כולם מצפים שהממשלה, בלי לשנות כלום, תדע איפה ההון השחור".
אז מתי אתה חוזר לסיים את העבודה?
(צוחק) "מיצינו, תודה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.