איגוד קופות הגמל תומך בהצעה לאפשר חיסכון הוני בקופות

איגוד קופות הגמל מביע תמיכה בהצעת החוק של ח"כ פאינה קירשנבאום, לאפשר חיסכון הוני בקופות גמל תוך מתן הטבות מס פנסיוניות העולות ככל שהלקוח משאיר את הכסף לפרק זמן ארוך יותר. ההצעה אמורה לעלות ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לחקיקה.

במכתב לשר האוצר יובל שטייניץ, כותב יו"ר האיגוד יורם מנחם, מנכ"ל אקסלנס גמל, כי הצעת החוק תאפשר שיפור מיידי באפשרויות החיסכון של האזרח ותסיט מיליארדי שקלים מצריכה לחיסכון. "הצעת החוק נוגעת באחת הסיבות המרכזיות לפגיעה בחיסכון ארוך הטווח: הממד הפסיכולוגי. האדם חושש ממנגנוני משיכה מסורבלים ולא ברורים המותנים בגיל פרישה, נוסחאות מורכבות, מפגש עם פקיד שומה וכדומה", מסביר מנחם ומוסיף כי "הצעת החוק נותנת מענה ומייצרת לאזרחים תחנת יציאה ברורה ונראית לעין".

לטענת מנחם, "הנתונים מראים כי קיומה של תחנת יציאה אינו מעיד בהכרח שהאזרחים יממשו את זכותם. יתירה מכך, הצעת החוק מתמרצת את החוסך להשאיר את הכספים מעבר לתחנת היציאה, באופן שעל כל ההפקדות החדשות שיפקידו לאחר תחנת היציאה, תינתן הטבת מס גדולה יותר".

מנחם מציין כי מאז נכנסה לתוקף ההנחיה כי בקופות גמל ניתן לחסוך רק עד גיל 60 ולמשוך את הסכום כקצבה בלבד ולא כהון (משיכה חד פעמית), ירדו ההפקדות של העצמאים לקופות גמל בסכום מצטבר של 30 מיליארד שקל בחמש שנים. זאת בשעה שההפקדות לקרנות פנסיה עלו ב-700 מיליון שקל בלבד. "הכסף לא נחסך כמו בעבר בקופות הגמל אלא הופנה לצריכה, השקעה בנדל"ן וליבוי מחירי הדיור. הירידה בהפקדות לקופות גמל, הינה פגיעה קשה בחיסכון הפנסיוני שיעמוד לזכות האזרח עם פרישתו", טען מנחם.

מנתונים רשמיים של האוצר, עולה כי ההפקדות לקופת גמל במעמד "עצמאי", ירדו מהיקף 6.6 מיליארד שקל בשנת 2005 ל-1.4 מיליארד שקל בשנת 2010. כיום מנוהלים בקופות הגמל 96 מיליארד שקל במעמד "עצמאי", זאת בהשוואה ל-92 מיליארד שקל בשנת 2005.

באיגוד קופות הגמל מסבירים גם כי דעיכת אפיקי חיסכון הינה בשורה רעה לכל מי שמנסה לעודד תחרותיות ומגוון אפיקי השקעה וכי ההשלכות של ירידה בחיסכון הלאומי הן משמעותיות מאד הן לפרט והן למשק שיידרש לתשלומי העברה גדולים יותר בעתיד.

מנחם דוחה את הטענה לפיה האזרחים ינצלו את היכולת למשוך כספים הוניים בתום תקופת החיסכון המינימלית: "גם בעבר, למרות שמרבית הכספים בקופות הגמל היו נזילים וניתנים למשיכה בכל עת, האזרחים לא מיהרו לעשות כן והותירו את הכסף בקופות, שנים לאחר המועד בו ניתן היה למשוך את הכסף" אמר.