המופע של יוסי מימן בכלכלת ישראל הוא מיטב התיאטרון. דרמה, מתח, מסתורין, הרפתקאות עלומות, מרגלים, מלכים, נשיאים, נשים, בלשים, מיליארדים, מתנות. וכל הזמן ויסקי משובח, סיגרים עבים, קוויאר, טבח פרטי, מסיבות יום עצמאות שמי שלא שם לא קיים, מטוסים, שו-שו ביטחוני, קשרים תמוהים, תן לי ואתן לך.
עכשיו המערכה השלישית. הגיבור חבוט, מרוט ומלקק פצעיו. העמדה שלו היא שמדובר בטרגדיות גלובליות שאינן בשליטתו, והוא בכלל לא מבין איך הגיע למה שהגיע. אם נחכה בתבונה ובסבלנות למערכה הרביעית, הכול יתברר, יסתדר, וגם החובות יוחזרו במלואם.
לפני 10 שנים היה המלך יוסף הגדול. הונו הוערך ב-3 מיליארד דולר, היקף הפרויקטים שלו בעולם הוערכו ב-5 מיליארד דולר. אמרו שהוא מידאס - כל דבר שהוא נוגע בו הופך זהב. שמות שועי עולם, מלכים ונשיאים, התגלגלו על לשונות מתקתקות של "מקורבים" ולקקנים שתמיד החזיק סביבו. אחד אמר אז שמימן הוא "שילוב של עומק אינטלקטואלי אירופי, תחכום אמריקני, מאצ'ואיזם דרום-אמריקני וחוצפה ישראלית". אחר אמר שיוסי נחבא אל הכלים, מתרחק מזרקורים, ובעיקר שלעולם אינו משתמש בקשריו החברתיים המסועפים.
היו גם אגדות. אחת סיפרה שב-1991 קיבל מימן הצעה מנשיא ארה"ב, נשיא מצרים וראש ממשלת ישראל להקים בית זיקוק במצרים. ככה זה, יום אחד התעוררו שלושת המנהיגים, התדפקו על דלתותיו של יוסל'ה וביקשו ממנו להפריח את שממת השלום והמזרח התיכון.
אחר-כך קמה EMG. גם על מעלליה אפשר לכתוב מחזה, שבו יככב שר התשתיות לשעבר, איש עקשן, יוסי פריצקי, שמימן שם עליו בלש פרטי, תפס אותו באמירה לא חביבה, והצליח להיפטר ממנו בעזרת בכירים בממשלה.
לפני כעשור הפך מימן בעל השליטה בערוץ 10. לצדו, כמו תמיד, שמות: רון לאודר, ארנון מילצ'ן, אז גם אלכס גלעדי ורופרט מרדוק. קרם דה לה קרם. מימן אמר: "לא קניתי לי צעצוע. זו השקעה רצינית מאוד".
ביום ההולדת הראשון לערוץ הסופר-נדיב, ששינה כאן את כל כללי ההשתכרות ובדיעבד גם שבר אותם, בסוף 2002, כבר התברר הכישלון הגדול. עוד הפסד ועוד הפסד. אמרו שהוא נשאר רק "כי הוא פייטר, לוחם".
אחרי כמה שנים הוא עצמו כבר אמר כי השקעתו הכושלת הייתה ענין של "נאיביות". האמת, אומרים אצלו, הוא בכלל לא רוצה למחוק חוב, לא בערוץ 10 ולא באמפל, רק לדחות קצת. לא למענו אלא למען המדינה, הדמוקרטיה, חופש העיתונות, זכות הציבור.
מבקש לחכות
ביום רביעי השבוע נפגשו עיתונאים ומנהלים בערוץ עם הנשיא שמעון פרס. אותו שמעון פרס שאצלו הועסק בעבר אחד, נמרוד נוביק, שלימים הפך לאחד מאנשי הסתרים הצמודים של מימן. סגן נשיא מרחב. המוציא והמביא.
קשרים שנפרסו בפני נוביק בעולם הערבי והמערבי בימים ששפך מים זכים על ידיו של פרס, הפכו לימים לעסקים הגדולים של מימן. השנה, שוב השנה המעצבנת הזו, לצד הפיצוץ בצינור הגז ממצרים אירע עוד פיצוץ: נוביק הגיש תביעה נגד מימן. חשיפת קשרי ממשל וממון רק החלה. סקרנים מקווים שזה לא ייגמר בהסדר במחשכים אלא ייפרס בבית המשפט, כדי שנלמד על כמה כאלה שמסתובבים כאן, לשעברים בכירים ומוכרים, שתוך כדי שהם מטיפים מוסר צדקני הם עסוקים בלנגב לעצמם את השמנת מהקשרים.
מערכה ג' מערבבת את מימן בהיסטוריה של אמפל, אמריקן פלסטיין טריידינג קומפני שהוקמה ב-1942, על-ידי פקיד בכיר בבנק הפועלים ההסתדרותי דאז, ולימים ידעה מאבקי כוח אדירים וטרגדיות אישיות. ב-2002 רכש מימן את השליטה מרז ודניאל שטיינמץ והתחיל להעביר אליה עסקים. מקורב אמר, "יוסי אוהב לשלב ציונות עם עסקים".
עשור אחרי, מימן מבקש גם מבעלי החוב שלו באמפל להתחיל לחכות להחזר. זה קורה אחרי שכבר מימש מאות מיליוני דולרים ממניות EMG, השתמש באמפל ומשך מאות מיליונים שעפו מפה לשם, בעיקר בעסקאות בעלי עניין, שהיו תמיד רק לטובתו.
stella-k@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
