חג המולד זה כאן: בנצרת עדיין ממתינים לבשורה נדל"נית

לעיר נצרת נמאס להתרפק על העבר. בהווה, ההיצע הנמוך הוביל למחירי דיור גבוהים אפילו בהשוואה למרכז והמתח בין יהודים לערבים מתעצם.

נהוג להפריד בין נצרת, העיר הערבית הגדולה בארץ המונה כ-75 אלף איש, לצרת עילית, העיר היהודית הממוקמת צפון מזרחית לה. ההפרדה בין יהודים לערבים כבר לא ברורה. כיום, הפרדה באה לביטוי בעיקר בכך שלכל אחת מהערים עירייה משלה, מה שכמובן עולה למשלם המיסים לא מעט.

"כמו ברמת השרון"

"הרבה מהזוגות הצעירים הערבים היו גרים ליד ההורים בנצרת", מספר כמאל שגראוי, יו"ר ובעלים של חברת "אחים שגראוי", שחי וגדל בנצרת ומתגורר היום בנצרת עילית, "בגלל המצוקה, ניתנו היתרים להגביה את הבתים המשפחתיים עד 5 קומות, ולמרות שהיא נוצלה במלואה, אין כיום לזוגות הצעירים הרבה אפשרויות ודירות השיכון בנצרת עילית זו האפשרות היחידה לדירה במחיר סביר".

לדברי ויליאם בשאראת, מסוכנות 'תיווך הצפון' שפועל בנצרת ובנצרת עילית, מחירי הדירות עלו בכ-40% בארבע השנים החולפות. בשאראת טוען כי 65% מהעסקאות בנצרת עילית הרוכשים מגיעים מנצרת, שאר הרוכשים הם בני נצרת עילית עצמה ומשקיעים מהמרכז. "באחרונה התחילו לקנות דירות להשקעה בעיר כמו גרעינים", הוא אומר ונותן את הסברו לביקוש: אפשרות ל-6% תשואה, כי מחיר דירות שיכון נע סביב 350 אלף שקל. ואפשר לגבות בהשכרתן עד 1,700 שקל לחודש".

לא רק עניים עולים לנצרת עילית. הראשון שבהם, לפני עשרים שנה, היה שגראווי עצמו, שהיה נחוש לקנות בית בנצרת עילית וניהל מאבק עיקש כדי לעשות זאת, שאף הגיע בסופו של דבר לבג"צ. אחריו, הוא מספר, באו לא מעט אחרים, נוצר ביקוש, וכשלא נולד היצע חדש - זינק המחיר: "היום בית צמוד קרקע בנצרת עילית עולה כמו בית ברמת השרון. גם בשכונה הכי יקרה בחיפה, דניה, המחירים לא כל כך גבוהים".

לדברי שגראווי מחירי הבתים הפרטיים, ישנים ודרושים שיפוץ, נעים סביב 2.5 מיליון שקל. לדבריו, מגמת המעבר מנצרת לנצרת עילית רק הולכת וגוברת ונכון להיום כ-20 אלף מתושבי נצרת עילית הם משפרי דיור מהעיר הישנה, התחתית.

נתוני האוכלוסייה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספרים סיפור אחר: לפי הלמ"ס, בסוף 2009 מספר התושבים בנצרת היה 72.2 אלף איש ובסוף 2010 73 אלף;; בנצרת עילית 40.8 אלף בסוף 2009 ו-40.9 אלף איש בסוף 2010. השינוי הדמוגרפי עליו מדברים שגראווי ובשאראת לא עולה מהם.

"לא מגרשים איש"

שגראווי טוען שהסיבה לכך היא שמי "שעלה למעלה", כדבריו, "נשאר רשום למטה. בגלל בתי הספר ובגלל הבחירות - תמיד רוצים להמשיך ולהשפיע על הבחירות בנצרת". עיריית נצרת עילית, מפרסמת באתר העירייה אומדן משלה, ולפיו מספר תושביה כיום הוא 52 אלף, כ-12 אלף יותר מאומדן הלמ"ס.

אז אם מצוקת הדיור בנצרת הובילה את הנצרתים מלמטה, אל נצרת עילית, נשאלת השאלה לאן הלכו תושבי נצרת עילית הוותיקים - הרי גם שם אין בנייה חדשה של צמודי קרקע. "בעלי הבתים הפרטיים בנצרת עילית מוכרים את הבתים במחירים גבוהים ועוברים ליישובים סמוכים כמו רמת ישי וגבעת אבני", טוען שגראווי. לדבריו, בית פרטי בשטח 160 מ"ר בנוי על מגרש בשטח 250 מ"ר ברמת ישי עולה כ-1.6 מיליון שקל. כלומר, במחיר שבו מוכרים בית ישן בנצרת עילית יכולים לקנות שני בתים במקום אחר".

"14 שנה לא נבנו פרויקטים חדשים בעיר. מצוקת דיור בהחלט קיימת", כך אומר ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו. גפסו מכיר היטב את תופעת הנדידה של האוכלוסייה הערבית מנצרת לכיוון נצרת עילית: "עד 2008, 80% ממי שהגיע לנצרת עילית היו תושבים ערביים מנצרת ומהיישובים הסמוכים". אבל לטענת גפסו תופעה זו נבלמה בשנתיים האחרונות: "היום מדובר בכ-15% בלבד. אנחנו לא מגרשים אף אחד וכולם מקבלים את אותם השירותים בדיוק. אבל תפקידי הוא גם לדאוג לצביון היהודי של הישוב. אני, כחבר הוועדה המחוזית, פועל גם למציאת פתרונות למצוקת הדיור בנצרת".

למרות שגפסו מדבר על צמצום התופעה, שגראווי ואחרים ממשיכים לטעון שאין כל שינוי במאזן ההגירה בין שתי הערים: "לראש העיר יש אינטרס להגיד שהוא עצר את המעבר אבל המגמה קיימת. אני גר בשכונת אלונים, שכונת וילות שיש בה 500 בתים, ו-70% ממנה ערבים. מצב דומה יש בשתי שכונות סמוכות".

לגבי עניין איחוד הרשויות, מסביר גפסו כי בעבר אכן דובר בושא: "זה עלה ב-2006 וירד מהפרק. אני תמיד אומר שכל עוד אני חי, איחוד רשויות לא יהיה. נצרת עילית תישאר עיר נפרדת יהודית לצד נצרת הערבית, כך היה תמיד וכך גם יהיה".

עוד 4,000 דירות בשנים הקרובות

את הביקוש הגבוה לדירות ובתים בעיר נצרת עתידים לרכך מכרזים המתוכננים לצאת בשנה הבאה בשכונה חדשה בשם 'שכונת הגליל' שיכללו על פי התוכניות כ-700 יחידות דיור בבנייה רוויה וצמודת קרקע. מדובר במכרז של מינהל מקרקעי ישראל שיצטרף למכרזים שכבר נמצאים באוויר בהר יונה.

ביולי האחרון נסגר בשכונה מכרז ענק ל-2,342 דירות במחיר כולל של 25 מיליון שקל (49 אלף שקל לקרקע לדירה, כולל פיתוח). שניים מהזוכים בקרקעות היו קבלנים ערביים - ע.ע אבו ראס וא. ג'וברין, מה שהעלה סברות שאכן מדובר במתחמים שייבנו בעיקר לאוכלוסייה הערבית (ולא החרדית, כפי שצפו בתחילה. החודש הסתיים ללא הצלחה מכרז נוסף בהר יונה, הפעם ל-805 יח"ד, ללא שהוגשו כלל הצעות.

גם גפסו מספר על ההיצע שבדרך: "יש עכשיו מכרזים מתוכננים, חלק מהם כבר יצאו, גם בהר יונה וגם בקדמת תבור שם עתידות להיבנות 687 יחידות דיור חדשות. סך הכל צפויה העיר לקבל כ-4,000 יחידות דיור חדשות בשנים הקרובות. על פי תוכנית ממשלתית עתידה נצרת עילית למנות כ-100 אלף תושבים עד 2020".

גורמים בענף הנדל"ן פסימיים לגבי האפשרות שמכרזים אלו יפתרו את המצוקה. "כל עוד לא ניתן יהיה למכור דירות במחירים סביב ה-500 אלף שקל, לא יהיה מענה לחלק גדול מהאוכלוסייה. הפועלים, הסוחרים, נותני השירותים אינם מסוגלים לשלם את המחיר הנדרש היום ולא יכולים לקבל משכנתא כשצריך להביא 40% הון עצמי מהבית", אומר שגראווי, "הפיתרון היחידי יהיה שהמדינה תסבסד את המחירים כמו שעשו בעבר. עד אז רק קבלנים בודדים ייגשו למכרזים ומתוך אלפי יחידות דיור אני צופה שייבנו אולי 30%".

"כל עוד לא ניתן יהיה למכור דירות במחירים סביב ה-500 אלף שקל, לא יהיה מענה לחלק גדול מהאוכלוסייה. הפועלים, הסוחרים, נותני השירותים אינם מסוגלים לשלם את המחיר הנדרש".