"ישראל מתייחסת לעיתונאים הזרים כמו לעובדים זרים"

"מדינת ישראל מתייחסת לעיתונאים הזרים בדיוק כמו שהיא מתייחסת לעובדים הזרים שבאים לעבוד במדינה הזאת" - כך אומר האדם שאולי מכיר את הנושא באופן הטוב ביותר, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית היוצא, אורן הלמן.

במשך שנים ארוכות מסתובב הלמן במסדרונות השלטון במסגרת תפקידי ייעוץ ודוברות בכירים, השבוע הוא מתחיל את הצעד הבא: סמנכ"ל רגולציה ואחראי קשרי ממשל של חברת החשמל.

במסגרת תפקידו עמד הלמן בראש הגוף הרשמי הראשון שבו נתקלים 450 גופי התקשורת הזרים שעובדים בישראל. לע"מ אחראית על הנפקת תעודות עיתונאי - תעודה המקנה להם חופש תנועה יחסית גבוה יותר מנקודה לנקודה וכמובן כניסה לאזורי סיקור ולאירועים רשמיים של המדינה.

* אנחנו עדים באחרונה ליותר ויותר כתבות לא מחמיאות בחו"ל על היחס של ישראל לעיתונאים הזרים. היחס אליהם התדרדר לאחרונה או שזה המצב שהיה פה תמיד?

"יש כאן כמעט בעיה מבנית. ישראל מתייחסת לעיתונאים הזרים בדיוק כמו שהיא מתייחסת לעובדים התאילנדים שבאים לעבוד במדינה הזאת, וזה בא לידי ביטוי במספר היבטים בסיסיים. זה מתחיל בזה שהם צריכים לחדש כל חצי שנה את רישיון הנהיגה שלהם בתהליך בירוקרטי ארוך ומייגע וממשיך בזה שכל חמש שנים הם צריכים לעזוב את המדינה כי תוקף הוויזה שלהם פג.

"זה מצב שחייבים לשנות כי זה עומד בסתירה לאינטרסים של ישראל. זה מנוגד לאינטרס של מערך ההסברה הישראלי שמטרתו היא לחשוף את העיתונאים הזרים לישראל כמדינה דמוקרטית, לתרבות שלנו, לכלכלה שלנו ולעמדות שלנו".

* אז למה זה לא קורה?

"אחת הבעיות המרכזיות שלנו היא שאין כאן תיאום בין גופי ההסברה - מטה ההסברה, משרד ההסברה, משרד החוץ - לבין הביורוקרטיה הישראלית. לצערי, הביורוקרטים לא תופסים את העיתונאים הזרים כגוף של אנשים שצריך לתת לו יחס VIP.

"ההחלטה הראשונה שקיבלתי כשנכנסתי לתפקיד היתה להפוך את הלשכה למעין משרד יחסי ציבור מול התקשורת הזרה. כלומר במקום היחס שהעיתונאים הזרים מקבלים, להעניק להם יחס שירותי אדיב, אפילו להתחנף אליהם במובן מסוים ולצ'פר אותם. הבעיה היא שהביורוקרטים מקשים על גורמי ההסברה בישראל ובהם לע"מ לעשות את זה. במקום זאת, יש כל מיני חוקים שמקשים עליהם. הנושא הכאוב ביותר הוא הבידוק הביטחוני שהם נאלצים לעבור, לעתים תוך השפלה נוראית".

* עד כמה השב"כ מעורב בהחלטות למי נותנים תעודות עיתונאי?

"על-פי הכללים אני רשאי לסרב לבקשה להנפקה של תעודת עיתונאי כתוצאה משיקולי ביטחון. בכללים של לשכת העיתונות הממשלתית לקבלת תעודת עיתונאי, כתוב במפורש שיש גם בדיקה ביטחונית בטרם מחליטים אם להעניק או להעניק תעודות עיתונאי - לעיתונאים מחו"ל ולאלה הישראלים. יותר מזה אני לא יכול להוסיף".

"נתניהו היה יותר ליברלי ממני"

אחת הבעיות שעלו לאורך השנים היא הקושי להגדיר מיהו עיתונאי. לדברי הלמן, "בשלב מסוים הוקמה ועדה משותפת של לע"מ והפרקליטות בהקשר להצעת חוק שעסקה בחיסיון מקורות והגדרת העיתונאי. העמדה שלנו בוועדה הייתה שיצירת הגדרה למושג עיתונאי היא רעה לדמוקרטיה, לתקשורת וגם לחופש העיתונות משום שזה פותח פתח לתלות לא בריאה בפוליטיקאים. זה יהיה אסון אם העיתונות תצטרך לבקש את אישורם של הפוליטיקאים לתפקידים. עדיין אין החלטה בעניין אבל עד כה הפרקליטות הביעה את הסכמתה בעניין זה. מה שכן, אני יכול לומר שבדיונים רבים עם אנשי השב"כ גיליתי שיש שם דווקא פתיחות גדולה מאוד לכל סוגיית העיתונאים הזרים ואפילו הבנה גדולה להשפעה שיש בחו"ל לסיפורים על היחס שהעיתונאים הזרים מקבלים בישראל".

* ועדיין, כל כמה שבועות מתפרסמות בעולם כתבות על עיתונאי שעבר בדיקה ביטחונית משפילה שכוללת הפשטה.

"לצערי כל פעם שיש אירוע כזה זה נזק גדול מאוד לישראל. האירועים האלה חייבים להיפסק לטובת תדמיתה של ישראל בעולם. אחרי כל תקרית כזאת של בידוק ביטחוני יש המון כתבות בכל רחבי העולם. הכתבות האלה מחסלות את ניסיונותיה של ישראל לעלות את קרנה בעולם. בכתבות האלה ישראל מוצגת כמדינה חשוכה או מדינת עולם שלישי. אחרי כל אירועי מביך כזה, דאגתי להתקשר לכתב, להתנצל ולהבהיר כי זאת לא המדיניות של הלשכה".

* לשכת ראש הממשלה מעורבת בהחלטות שמקבלת לע"מ?

"בניגוד לביקורת שאני קורא על התערבויות פוליטיות בתקשורת אני יכול לומר שלא הייתה שום התערבות מצד נתניהו או לשכתו בכל מה שקשור לעיתונות הזרה והפעם היחידה שנתקלתי במעורבות הייתה כשהוא נתן הוראה שסתרה הוראה שלי לגרש עיתונאים זרים שהשתתפו במשטים ל-10 שנים. כלומר, הוא היה יותר ליברלי ממני והורה על כך שהעיתונאים יקבלו יחס שונה מהפעילים ויועלו על מטוסים וחלק אפילו יוכלו להישאר בישראל. למעט הפעם הזאת, אני יכול לומר שמעולם לא קיבלנו הנחיות או ביקורת מכיוון ראש הממשלה או לשכתו על פעילויות שיזמנו. הם לא מתערבים ברמת השאלות של מי עיתונאי, מי לא עיתונאי, פקודות עיתונאי. לא חוויתי שום התערבות מצד אנשי לשכתו".

"אנחנו פועלים במעגל קסמים"

הלמן מוסיף כי "בלשכת נתניהו יש דווקא פתיחות גדולה מאוד כלפי העיתונאים הזרים והם מבינים שם את החשיבות שלהם ושל החופש העיתונאי שלהם".

* ולמרות זאת בתקשורת הזרה, ישראל מסוקרת באופן שלילי.

"הדעה שלי בעניין הזה קצת שונה משל עמיתיי. אני חושב שאם יש סיקור שלילי על ישראל אז אנחנו אשמים, ואין מקום לבוא בטענות לעיתונאים הזרים. אנחנו פשוט פועלים במעין מעגל קסמים: אנחנו, הישראלים, בגישה שהתקשורת הזרה נגדנו - ואז חלק מאיתנו מראש לא אוהבים אותם ומתייחסים אליהם בהתאם. הם בתגובה לא אוהבים אותנו, וחושבים שישראל מתנכלת להם בכל נושאי הבירוקרטיה. כל זה משפיע מן הסתם על הדיווחים ואז אנחנו לא אוהבים את הדיווחים, ואז הם לא אוהבים אותנו בתגובה, ובקיצור, מעגל קסמים. בשיטת האירוויזיון - כל המדינה חושבת אחר כך שכל העולם נגדנו".

* ומה היחס לעיתונאים שמגיעים מגופים שנחשבים מראש ליותר ביקורתיים כלפי ישראל כמו אל-ג'זירה?

"הפגישה הראשונה שלי בתפקיד עם כלי תקשורת זר הייתה עם אל-ג'זירה. אנחנו נמצאים בקשר מצוין ורציף איתם כיום. אין מה לעשות, העולם הערבי אוהב את הפלטפורמה של אל-ג'זירה ואם מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית שחופש העיתונות בה הוא ערך עליון, כפי שאני תופס אותו, אז אנחנו לא יכולים להערים עליהם קשיים, גם אם הם מבקרים את ישראל. בדיונים פנימיים היו לי ויכוחים על זה, אבל זה מה שאני חושב".