או סקנדל או פסטיבל

לפני כשנה כתבה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, נגה רובינשטיין (שפורשת בימים אלה), חוות דעת המצביעה על הבעייתיות בחבילות השיווקיות של חברת בזק, שבשליטת שאול אלוביץ', אשר הופכות פלסתר את התעריפים המפוקחים של החברה.

רובינשטיין הסבירה אז כי קיימת אפשרות שבזק תעניק הנחות ללקוחותיה, בהתאם למדיניות המשרד, אך הן חייבות להיות מעוגנות בתקנות בצורה חוקית. שהרי אם לא, הפיקוח על תעריפי החברה יהפוך לבדיחה - משום שההנחות שתציע בזק יבטלו, למעשה, את אותו הפיקוח.

בשבוע שעבר (ונזכיר כי עברה שנה מאז חוות הדעת) הודיע עדן בר טל, מנכ"ל משרד התקשורת, כי יש למנוע את ההנחות בחבילות שמשווקת בזק, אשר כוללות אינטרנט וטלפוניה.

הכול הולך

כמילות השיר "או סקנדל או פסטיבל", מבצע משרד התקשורת שימועים מזדמנים בכל פעם שנחה עליו הרוח. הרוח במקרה הזה היא דעת הקהל או הציפיה למציאת זמן פנוי בלו"ז העמוס של שר התקשורת, כדי שבכל זאת יתקבלו החלטות חשובות - גם אם זה רק למראית עין.

זה לגיטימי, אבל זה גם מייאש, משום שקביעת מדיניות דורשת יציבות וחשיבה לטווח ארוך, עבודת מטה מסודרת ואנשים ראויים שיעשו אותה. אבל מה יש במשרד התקשורת עכשיו?

מה שכחלון לא סוגר בעצמו - לא נסגר. כבר חודשים שמפמפמים לנו על שיתוף אתרים בסלולר, אומרים לנו שאוטוטו ייצא מכרז התדרים לדור הרביעי. שנים מבטיחים לנו שייפתרו בעיות הסדרת האנטנות, וזמן ארוך מדי מתחייבים שיגיע הרגע שבו יטפלו בהסדרת שוק התקשורת הקווית.

אחרי פסטיבל הגברת התחרות בשוק הסלולר, אנחנו נמצאים עמוק בסקנדל - הסקנדל של הסדרת השוק הקווי. רוצים לבטל שירותים של בזק? הולך. רוצים להפחית את תעריפי הקישוריות? הולך. רוצים לעצור מבצעים? הולך. הכול הולך, הכול בזול. ממש כמו בזאר טורקי - ההסדרה אינה יודעת מאיפה היא מתחילה ואיפה היא צריכה להסתיים.

על פי ההערכות, ראוי שהתשלום לבזק עבור שירותי האינטרנט העירום (קו ייעודי לאינטרנט ללא טלפוניה) יירד דרסטית או אפילו יבוטל. אין גם ספק שצריכה להיעשות רפורמה בתעריפי החברה. בדיוק בשביל זה מינה משרד התקשורת חברת ייעוץ בינלאומית, שבוחנת בימים אלה את הדרכים להסדיר את התעריפים בצורה כוללת.

וכאן עולה שאלה: מדוע לא המתין משרד התקשורת לדיווחי חברת הייעוץ? האם לא היה נכון יותר להמתין ולבחון אם בכלל צריך לפקח על מחירי בזק, ואם כן - על אילו שירותים? ומה יקרה אם חברת הייעוץ תייעץ שמותר לגבות תשלום עבור השירותים שהמשרד מעוניין לבטל?

וזה לא הכול: הרי רק לפני שלושה חודשים המליצה ועדת חייק, שמונתה גם היא על ידי משרד התקשורת, על מדיניות ארוכת טווח בשוק התקשורת. מישהו חשב בכלל איך לשלב בין המלצות הוועדה להמלצות חברת הייעוץ? ובכלל, מה קורה באמת לגבי המלצות ועדת חייק? כיצד משקללים לתוך הבלגן הזה את מיזם התשתיות של חברת החשמל, למשל, או את ההשקעות של הוט ובזק בסיבים האופטיים?

הבעיה האמיתית

המחשבה לבטל את התשלום עבור שירותי האינטרנט העירום מסתירה את הבעיה האמיתית בשוק שבה המשרד מפחד לעסוק: הבעיה היא שבזק מוכרת ישירות ללקוחות את שירות ה-ADSL - ואין שום סיבה שהיא תעשה זאת. הסדרת השוק והגברת התחרות באינטרנט תבוא מכך, שבזק תמכור גישה לאינטרנט דרך ספקיות האינטרנט - ולא תתקשר ישירות עם הלקוח.

כך, הספקיות ימכרו את שירות הגישה ואת התשתית בתשלום אחד, ובעיית התשלום הנפרד לספק ולחברת התשתית תיפתר. זוהי הצעה הפוכה מההצעה להקים שוק סיטונאי שיקבע ארבע קבוצות תקשורת בלבד בשוק ריכוזי כמו ישראל. בתוספת פיקוח על מחירי התשתיות של בזק ושל הוט, תושג הסדרה חדשה בשוק התקשורת לטובת הגברת התחרות, ויוסרו מכשולים ומגבלות שמונעים את צמיחת הענף. לצעד כזה נדרש אומץ לב ציבורי ומנהיגות מקצועית - שלצערנו אינה בנמצא.