זן היורקים

יש שלושה סוגים של אנשים המשתייכים לזן היורקים. אתם יודעים, אלה שמרבים להטיח נוזלים שהתקבצו בפיותיהם או בריאותיהם. יש צורות התנהגות שונות בקרב האנשים היורקים. יש כאלה שברגע שהם מרגישים צורך להיפטר מהליחה שבפיהם הם פשוט נפטרים ממנה, כשלפעמים היא נוחתת על בגדיו של עובר אורח תמים, או שהרוח מתיזה את המוצר על כל מה שנתקל בדרכה.

קבוצה אחת מזן היורקים הם האנשים הסובלים ממחלות המחייבות אותם להיפטר מליחה מצטברת. הם לא שייכים לדיון האקדמי הזה. הקבוצה הבולטת השנייה היא שחקני כדורגל. לפי תדירות היריקות שלהם לא צריך להיות ספק שכישורי היריקה שלהם נרכשים באימונים, יחד עם כישורי הבעיטה וההבקעה.

בכדורגל, אם אתה לא יורק, אתה לא קיים. מכל מקום, כך זה במגרש הכדורגל. למה זה ככה? במהלך שנות קיום הציביליזציה ניתנו הסברים שונים, אבל אף אחד לא ממש משכנע. לכן צריך לקבל זאת כעוד תופעת טבע בלתי מוסברת.

היריקה שהתחרדה

היריקה לא הסתפקה בפעילותה בתחומי המגרש הירוק. היא עברה התחרדות והקימה מאחזים במאה שערים, בבני ברק, בעיקר אצל חרדים קיצוניים, אבל לא רק. כמו שמאמני הכדורגל מלמדים כנראה את השחקנים לירוק, נראה שכך עובדים גם חלק מהרבנים החרדים.

אלה נשאלים על-ידי אברכיהם, רבי, מה עושים כשמכונית נוסעת בשבת, למשל, והרבי אומר, בוא אראה לך. ואז הוא מכוון יריקה אל לוח התלוי על הקיר, כזה שמשתמשים בו ליידוי חצים למטרה. אחר כך האברכים מתאמנים, ורק כשהם מגיעים לרמה משביעת רצון, ניתן להם ההיתר הנכסף לצאת ולהשתמש בחומר שלמדו, גם נגד ילדות שאורך החצאית שלהן אינו נראה להם. הכלל אצלם הוא: אתה לא יורק - אתה לא אברך.

נראה שהתיאור הזה יכול להיות ההסבר היחיד לכך שהיריקות הפכו להיות סימן היכר לחרדים בלתי מרוצים. מקללים ויורקים. להבדיל מהכדורגלנים היורקים על כר הדשא ומשתדלים לא לפגוע בחבריהם, החרדים היורקים משתדלים מאוד כן לפגוע. צריך לומר על-פי התוצאות, שהם זכאים לתואר צלף מצטיין. יכול להיות שהם יוכלו לתרום את כישורי הצלפות הללו לטובת המאבק נגד אויבי ישראל, ולא נגד בני ישראל.

מין פיכס כזה

עכשיו כך: האקט של היריקה, כמו החומר שהיא יוצרת, הוא דבר די מגעיל, לא? מין פיכס שכזה. מה שהופך את מי שמבצע את האקט הזה לאדם מגעיל.

אז לגבי כדורגלן כבר התרגלנו שזה חלק מהמשחק, ומכל מקום לא מדובר בניסיון לפגוע. באשר לחרדים, אני לא יודע. אולי אני רגיש לצורות התנהגות אלה, אבל אותי הם מגעילים. אפילו יותר משהם מעצבנים. כשהם מבצעים את פעולות הקומנדו שלהם, היריקות והקללות, ועוד בשם האלוהים הרחום - הם כל כך מגעילים, שאני לא יכול להבין איך הם ואני משתייכים אל אותו העם.

אלא אם כן אנחנו לא באמת שייכים.