ד'יגיפלקס המציאה מכונה לייצור גלופות באופן דיגיטלי

הרקע: ישראל היא מעצמה בתחום הדפוס הדיגיטלי, אך התפתחותו דווקא בארץ הייתה מקרית, שכן הוא לא קשור בצורה ברורה לטכנולוגיות צבאיות או מקצועות האקדמיים, המפותחים מאוד בישראל. עם זאת, צירוף של נסיבות הביא לכך שקמו כאן כמה חברות דפוס טובות, ובהן אינדיגו, סאיטקס ונור. כך נוצרה מסה קריטית של ידע טכנולוגי ושיווקי.

מכל חברה מבוססת כזו צמחו סטארט-אפים שבזכותם נוצר צבר חברות דפוס שתומכות ומזינות זו את זו בידע ובעובדים מנוסים.

דיג'יפלקס היא חברה שהוקמה על-ידי אורי אדלר ומשה פרנקל, בוגרי חברות גדולות בתחום הדפוס.

הצורך: כיום הדפוס המסחרי מבוצע באמצעות גלופות בשלושה צבעים. הגלופה יכולה להיות לוח מתכת, שעליו חרוטה בלייזר התמונה המיועדת להדפסה, או לוחות פילם שעוברות עיבוד בקרינה אולטרה-סגולה.

מה הבעיה בפתרונות הקיימים: גלופת מתכת שמודפסת באמצעות לייזר היא פתרון יקר יחסית, 150-200 אלף דולר למכונה יחידה לייצור גלופות; הפילם הולך ונעלם מן העולם, ומחירו עולה. כיום בתי דפוס קטנים רבים לא מוצאים פתרון חדש וטוב, ומוציאים את הדפסת הגלופה לאאוטסורסינג, לגוף שנקרא לשכת שירות, אף שנוח הרבה יותר להדפיס את הגלופה בבית.

פתרון החברה: החברה מייצרת מכונה זולה וידידותית לייצור גלופות, שנוחה גם לבתי דפוס קטנים. המכונה פועלת בשיטה שדומה להזרקת דיו על הגלופות, ובכך מביאה את מהפכת הדפוס הדיגיטלי גם אל הגלופה.

"זה נראה פשוט אבל יש אתגרים", אומר אדלר, "הגומי שממנו עשויה הגלופה הוא חומר לא סופג, וקשה להזריק עליו תוספת שתידבק אליו בדיוק שדרוש ליצירת תבנית איכותית. יצרניות הגומי הבסיסי לגלופות הן חברות ענק כמו דופונט או מקדרמיט, אנחנו לא נפתח גומי משלנו, אלא רק את שיטת ההדפסה".

הפטנט של דיג'יפלקס הוא לצפות את בסיס הגלופה שעשוי גומי בחומר אחד, ואת החומר שמוזרק מן המכונה ויוצר את הבליטות על הגלופה בחומר אחר. כאשר השניים נפגשים, נוצרת ריאקציה כימית שגורמת להם להתחבר.

תהליך זה מאפשר להשיג איכות טובה, בין פילם ללייזר, במחיר מכונה זול בהרבה מלייזר (כ-80 אלף דולר), ובמחיר גלופה תחרותי מול הלייזר.

שלב בפעילות: דיג'יפלקס חשפה את המוצר בספטמבר בתערוכת הדפוס הגדולה באירופה. ב-2012 צפויה שנת המכירות המשמעותיות הראשונה. החברה גייסה אתמול 3.3 מיליון דולר, כדי להגיע קודם כל לשוק האירופי.