התנהגות כביש מסעירה וסטייל: הכול על המזראטי ספורט

בפאתי המזח בהקה היאכטה החדשה של רומן אברמוביץ'. זו ספינת העינוגים הפרטית הגדולה בעולם. כך הרי יאה למיליארדר שוחר צעצועים, המחזיק במגירתו גם את קבוצת הכדורגל צ'לסי. שני מינחתי הליקופטרים, דיסקוטק, צוללת-כיס ושלוש סירות-מרוץ המוכנות לשיגור מבטן האנייה, הם רק חלק קטן מן הציוד התקני. יש גם שתי בריכות שחייה, 24 סוויטות, כתריסר מתקני ג'קוזי ומערך הגנה נגד טילים. והיא יפה, ברה וצחורה כלבנה בליל קיץ צח.

ואיש לא העיף בה מבט. כולם הסתכלו עליי. כיכר הומה אדם התעלמה כמעט בבוז מן היאכטה, ונעצה את עיניה בי. רק בי. לא ייאמן. אין לי קבוצת כדורגל, זקנקני אינו אדמוני, מספר מיליארדיי זעום עד כדי בושה ועל זרועי לא הייתה תלויה אפילו דוגמנית מעורטלת אחת. ובכל זאת, רק אליי הם שיגרו מבטים מלאי קנאה וכבוד. מה יש בי? מה מושך אותם כל-כך אליי?

התרווחתי לי במושב הנהג של המזראטי גראן-קבריו האדומה, והרהרתי בכריזמה הפתאומית הזאת שנחתה עליי. מוחנף ומוחמא מעוצמתה, החלטתי לבדוק את גבולותיה. אני אצא מן המכונית, אצעד לי לעבר גלי הים, ואראה עד היכן אוכל להוביל את ההמון השבוי בקסמיי. הבטחתי לעצמי כי לא אוביל אותם אל המצולות, כאותו חלילן רשע מן האגדות. אדם הומני אני, ומתנגד באופן נחרץ לרציחות המוניות.

חייכתי עוד חיוך אחד אל הצלמים שהקיפוני, יצאתי מן המכונית, והתחלתי לצעוד בגאון אל המים. אפילו כלב לא הצטרף אליי. אפילו לא ילד. אפילו לא צלם בודד אחד. ההמון הנבער נשאר על עומדו, ממשיך לבהות בעיניים יוקדות ובפה מרייר במזראטי גראן-קבריו האדומה, ופולט פה ושם גניחות רכות של ערגה והתפעלות. "קה בלה מאקינה", שמעתי אותם ממלמלים שוב ושוב. ובלב דואב נאלצתי להפנים את הבשורה המרירה; לא אליי הם נשאו את עיניהם, כי אם אל המכונית. המזראטי, הגראן-קבריו, האדומה-האדומה הזאת, היא-היא אשר האפילה על זוהרה של יאכטת-אברמוביץ' (ששמה - "אקליפס" - ליקוי מאורות, הלם מאוד את האירוע). היא, ולא אני. אוי לכלימה ולמבוכה.

אבל במחשבה שנייה, הבנתי לליבם. זו באמת מכונית עוצרת נשימה.

מחוות לעבר ונגיעות בעתיד

שמה המלא הוא "גראן-קבריו-ספורט", והיא הגרסה המעודכנת ומתוחת-הפנים של הגראן-קבריו, שהיא הגרסה מופשלת הגג של הגראן-טוריסמו (מכונית קופה מרובעת מושבים, בערך). מותקן בה מנוע מבית פרארי, 8V בן 4.7 ליטרים, 450 כוחות סוס ו-51 קג"מ. מהירות מרבית - 285 קמ"ש.

הגראן-קבריו היא כל מה שמכונית ספורט עילית צריכה להיות. מן החרטום המרהיב, ועד לירכתיים המחוטבים.

החוש הראשון שזוכה להתענג על הגראן-קבריו, הוא חוש הראייה. עיצובה הוא מלאכת מחשבת של מחוות לעבר ונגיעות בהווה ובעתיד. לוע שחור וקלאסי, לצד עיטורים של סיבי פחמן. כנפיים וירכתיים כמו-מסורתיים ומערך פנסים מודרני ועדכני. חרטום כוחני כחרטומה של מכונית-שרירים ואקזוזים פחוסים במיטב האופנה העכשווית. ובצבעי אדום-שחור-ניקל, וחוטם המעוטר בצ*ל*צ*לו* המשולש של נפטון (שהוא גם קלשונו המסורתי של השטן) - היא בפירוש חגיגה גדולה לעיניים. לא מעט תאונות כמעט ונגרמו מחמת הראשים שהסתובבו אחרינו כסביבונים כאשר חלפנו ברחובות טריאסט וסביבתה.

החוש השני המקבל טיפול ייחודי, הוא חוש השמיעה. כאשר השבתי את המכונית לבעליה, הודעתי להם בפנים מוטרדות כי "צריך לכוון את הקרבורטור. יש יותר מדי פיצוצים של הצתות שגויות". הם נעצו בי עיניים כאילו אני חוני המעגל שנרדם ל-50 שנה. וכי מתי לאחרונה נראה קרבורטור במקומותינו? רק לאחר שניות הם צחקקו, מבינים היטב על מה אני מדבר. הקולות שמפיקה הגראן-קבריו - בעיקר כאשר כפתור "ספורט" לחוץ - הם קונצרט קולני של רעמים וברקים, קנטטה קרשצ'נדית למחשב ושני אקזוזים, פסקול דרמטי של מסלול-מרוצים ביום עמוס במיוחד. חלק לא מבוטל מן המופע הוא אותנטי, ומופק על ידי ניהול ערמומי של מערכת הפליטה ושסתומיה. חלק אחר, ובעיקר אותם פיצוצי backfire מרשימים, נולד במחשב ולא במנוע. טפטוף מכוון של רסיסי דלק למקום הלא-נכון ובזמן הלא-נכון, מפיקים את ההפגזה הרועמת שמודיעה לנהג ולאזור כולו כי מכונית-מרוץ עצבנית חולפת בסביבתו.

"קצת הגזמתם", אמרתי לנציגי מאזרטי, "להשמיע תרועות שכאלה במהירות 34 קמ"ש נשמע קצת לא-טבעי, לא-כן?".

הם חייכו. "מה אתה רוצה?" הם השיבו לי כגמולי, "אתם העיתונאים ביקשתם. כאשר השקנו את הדגם הקודם, אמרתם שחסר לכם רעש ספורטיבי. אז סידרנו רעש ספורטיבי".

בקיצור, שוב התקשורת אשמה.

יותר מסמל סטטוס

למרבה ההפתעה, מבחינה מכנית - זו כמעט מכונית רטרו. אין טורבו, אין הזרקת דלק ישירה, אין גיר כפול-מצמדים, אין שבעה הילוכים ומעלה, אין מומנט-עתק בסל"ד נמוך (יש מומנט-עתק בסל"ד גבוה), ואין - ברוך השם - מערכת סטרט-סטופ להצלת העולם, ככתוב בתורת התקינות הפוליטית של עולם הרכב. לעומת זאת, יש מנוע פרארי תאב סל"ד ומרגש, יש גיר אוטומטי משושה הילוכים ומהיר כברק, יש בלמי ענק יעילים, ויש - שוב ברוך השם - הגה הידראולי לחלוטין. יש גם צמד מושבים אחוריים להובלת גמדים או חיות מחמד מפוחלצות, שבעיקר מהווים תוספת נעימה ושימושית לבגאז'.

מחמת ההשקה הקצרצרה והכבישים העמוסים, קשה לדווח ברצינות על התנהגות כביש. אך די היה באותם מטרים ספורים של כביש פנוי, כדי לחוש שגם בתחום הזה טובים הסיכויים שהגראן-קבריו היא עתירת יכולת.

אך מה זה חשוב. מכוניות עם התנהגות כביש מופתית ומסעירה - יש הרבה. מכונית עם מנות כה גדושות של סטייל - יש מעט מאוד. כי בכל שנותיה, הטובות וגם הרעות, שמרה מזראטי על תכונה אחת יקרה מפז: ייחודיות. היא תמיד ידעה להשתייך לאותה חבורה מצומצמת ומצטמצמת של בריות מוטוריות אליטיסטיות ואקזוטיות. ולכן היא לא רק סמל של סטטוס ועושר, אלא גם הצהרה חדה וברורה של אנינות, טעם טוב, ואהבה גדולה למכוניות ולדברי ימיהן.

המתחרות

יגואר XKR-S קבריו

ה-XKR-S החדשה של יגואר מוצעת בגרסת קופה, אולם ניתן להזמינה גם בגרסת קבריו. היא מצוידת במנוע 8 צילינדרים מוגדש שמייצר 540 כ"ס ומומנט של 70 קג"מ, ומסוגלת להאיץ מאפס ל-100 ב-4.2 שניות ולהגיע לכ-300 קמ"ש. מחיר הקופה נקבע ל-1.35 מיליון שקל, והקבריו תהיה יקרה יותר

ב.מ.וו 650 קבריו

סדרה 6 החדשה של ב.מ.וו תוצע בתחילה בגרסת קופה, אולם לאחר מכן ייפתחו ההזמנות גם לגרסת הקבריו עם ארבעה מושבים. בגרסה החזקה, 650, מנוע 4.4 ליטר טורבו שמייצר 407 כ"ס, והיא מסוגלת להאיץ מאפס ל-100 קמ"ש ב-5 שניות. היא תעלה יותר מגרסת הקופה, שמחירה כ-885 אלף שקל

פורשה 911 קבריו

בקרוב ייפתחו ההזמנות ל-911 קבריו החדשה, שעברה שינוי מקיף. עד שתופיע גרסת הטורבו, הגרסה החזקה ביותר במצאי היא הקבריו S עם מנוע 3.8 ליטר בהספק 400 כ"ס, שמאיץ את המכונית מאפס ל-100 קמ"ש בפחות מ-4 שניות. המחירים יתחילו באזור ה-1.1 מיליון שקל