נתניהו יכול להיות רגוע: רבע מהישראלים לא יודעים במי לבחור - אבל בסך-הכל מרוצים מהליכוד

רבע מהציבור לא החליט כיצד יצביע לו היו הבחירות לכנסת מתקיימות היום- כך עולה מסקר שבוצע בשבוע האחרון על ידי מכון המחקר של רפי סמית עבור "גלובס". מדובר בעלייה דרמטית בשיעור המתלבטים מ-18% ל-24%. זינוק של 6% בתוך חודש, מה שמעיד על תחושת מיאוס, על חוסר שביעות רצון מכל המפלגות הקיימות ועל כמיהה ללפיד חדש.

הדרת הנשים מהמרחב הציבורי, החקיקה נגד בית המשפט העליון, הפגיעה בכלי תקשורת ובחופש הביטוי, אולי מבריחים קולות מהקואליציה, אבל לא לאופוזיציה. רבע מהציבור עובר לישיבה על הגדר. אולי הדבר נובע מהעובדה שהציבור מחכה למפלגה חדשה, או אולי לכוח פוליטי חדש שייתן תשובה ברורה לעניין השותפות עם החרדים.

במערכת הפוליטית מצביעים על מגיש אולפן שישי, יאיר לפיד, כמי שמסיים להכין בימים אלה את ההיערכות להקמת מפלגה חדשה בראשותו שתתמודד לכנסת ה-19. אם היה השבוע קונצנזוס במערכת הפוליטית על משהו, מימין ומשמאל, הוא שלא במקרה שודרה הכתבה על נעמה מרגוליס הקטנה מבית שמש שהציתה את לפיד המחאה החילוני דווקא בתוכניתו של זה שמגלה שאיפות פוליטיות לאחרונה.

זו גם הסיבה שוועדת החוקה בראשותו של ח"כ דודו רותם מישראל ביתנו, באישורו של הבוס, צפויה להכשיר בקרוב את חוק הצינון לעיתונאים הידוע בכינויו חוק לפיד, לאחר שהיה שרוי בהקפאה עמוקה למעלה משנה וחצי. גם ליברמן בחושיו המחודדים שהבין כבר לאחרונה שתמיכתו בפוטין הזיקה לו אפילו בקרב מצביעיו עולי בריה"מ לשעבר, מבין שמפלגה חילונית אנטי חרדית בראשות לפיד עלולה לכרסם באלקטורט שלו שמתבסס על עולי ברית המועצות, חילוניים מאוד, שאינם מסמפטים חרדים ואינם אוהבים את השותפות הפוליטית שלו איתם.

"העם לא רוצה צביעות, העם לא רוצה פילוג, העם רוצה ליכוד", כך סיכם אתמול ח"כ אופיר אקוניס במליאת הכנסת את נאומו. תוצאות סקר "גלובס" עשויות להעיד שאקוניס - שלא מן הנמנע כיוון לסיסמת הליכוד בבחירות הבאות- ידע על מה הוא מדבר. האירועים הדרמתיים שעל סדר היום לא מצליחים לזעזע את הקואליציה. הליכוד נותר יציב פלוס-מינוס ומתקבע סביב 30 המנדטים. הוא אמנם נחלש מעט אבל במסגרת טעות הדגימה. הציבור בסך הכל מרוצה מהאופן שבו מתנהל נתניהו.

שאר המפלגות משתרכות מאחור מתחת לרף 20 המנדטים. הקמפיינים של קדימה לא מצליחים לאושש את מצבה והיא מדשדשת מאחור עם 19 מנדטים לאחר שאיבדה מנדט אחד לטובת מרצ. נסיקתה של שלי יחימוביץ' בסתיו סביב בחירתה ליו"ר העבודה נבלמת והיא מתקבעת סביב 18 מנדטים. מי שחשב שהעליה של העבודה תהיה אפיזודה חולפת, כנראה טעה. חודשים לאחר הפריימריז והעבודה שומרת על כוחה.

הנתונים שוללים את הטענה שנתניהו מבקש להקדים את הבחירות. על פי תמונת המנדטים הזו, קיומן של בחירות עכשיו לא בהכרח תוסיף לנתניהו חברים בכנסת, וקשה להאמין שהוא ילך לבחירות כשהוא מסתפק בריסוק קדימה. כל עוד הנוקאאוט לקדימה לא ישתקף בוודאות בסקרים, הקדמת הבחירות מצידו לא נראית באופק.

ליכודניקים בעד ברק/גול עצמי לשטייניץ

שני שלישים (63%) מהציבור חושבים שלא צריך לקצץ בתקציב הביטחון, כך מגלה סקר גלובס. הציבור, וכפי שפורסם בגלובס גם נתניהו, מכריעים בוויכוח הזה בין אהוד ברק ליובל שטייניץ, לטובתו של שר הביטחון. הנתונים האלו מחזקים את ההנחה שראש הממשלה מכוון חלק מההחלטות שלו גם על פי סקרים. לא רק, אבל בהחלט יש להם השפעה.

לתשומת ליבו של שר האוצר, התמיכה בברק מרצה את מצביעי הליכוד: 75% מהמתנגדים לקיצוץ הם ליכודניקים. הדברים מקבלים משנה משמעות כאשר מצביעי הליכוד מתייצבים מול הבכיר שבשרי הליכוד. גול עצמי לשטייניץ.

רק 37% ציינו שצריך לקצץ על מנת לממן נושאים חברתיים, וגם הם לא עושים זאת מתוך תמיכה בשטייניץ, אלא מתוך השקפת עולם חברתית. מעל למחצית ציינו שצריך לקצץ כדי לאפשר יישום חוק חינוך חינם, 28% - לטובת תקציב הרווחה ו-19% ליישום מסקנות ועדת טרכטנברג.

הקואליציה של נתניהו יציבה

בניגוד לציפיות של קדימה, הקואליציה של נתניהו יציבה, אבל השבוע למשך חמש דקות היה נראה שיהדות התורה מתנדנדת. על רקע החיכוך עם החרדים וריבוי מקרי הדרת הנשים, הרגישו נציגיהם בכנסת מותקפים ומופקרים, שלא בצדק. מותקפים, כי לא היתה סיבה, לגירסתם, לתקוף אותם משום ששומרי ההדרה הם קומץ קיצוני ולא כלל הציבור החרדי ולכן המתקפה הכוללת צרמה להם. מופקרים, משום שהם ציפו (לא ברור על סמך מה) להגנתו של ראש הממשלה. אולי בגלל שבעבר כינה אותם השותפות הטבעיות שלנו.

ביום שני התקיימה פגישה בשש עיניים בין יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לראש הממשלה וראש הסגל שלו, נתן אשל. הפגישה התקיימה בלשכת נתניהו בכנסת ונקבעה

נקבעה זמן רב מראש כדי לדון בעניינים שוטפים. בפועל, ענייני הדרת הנשים ובעיקר התגובה של ראש הממשלה לאירועים, תפסה את רוב הפגישה. גפני לא מוכן לחשוף מה נאמר שם, אבל את העמדה שלו הוא הביע בעיתון יתד נאמן בבוקר שלמחרת. תחושתו שאולי הגיע הזמן להיפרד מהליכוד, נפרשה שם שחור על גבי לבן. הברית ההיסטורית בין החרדים לימין צריכה אולי להיפסק, אמר גפני, שהצהיר כי יביא את הדבר להכרעת הרבנים.

מה שהקפיץ את גפני הם נתניהו והליכוד, שבמקום לפעול לכיבוי השריפות, הם רק מצטרפים למעגל, מקימים ועדות ומרימים את גובה הלהבות. לגפני יש בטן מלאה על נתניהו. אמנם ליו"ר ועדת הכספים יש הערכה רבה לראש הממשלה, אבל כשזה מגיע להסכמים קואליציוניים- מתחילות הבעיות. כל ההבטחות שהבטיח נתניהו לגפני- לא מקוימות. מנגד, גפני זוכר לטובה לקדימה את שורת החוקים לטובת החרדים ובראשם הוצאת לימודי הליבה מתוכנית הלימודים שחוקקה ממשלת אולמרט. קדימה לא רק מהווה פתרון לסחטנות החרדית, היא גם מזכה את החרדים בשקט תקשורתי. כשאנחנו יושבים בממשלת ימין, מסביר גפני, אנחנו חוטפים כל הזמן, אבל בממשלת שמאל, יש שקט תעשייתי.

ליהדות התורה אין אפשרות של ממש או כוח אלקטורלי לאיים בו, אבל די באקדח קפצונים כדי להלחיץ את נתניהו. בנאומו אמש במליאה הוא כבר עשה את ההבחנה בין הזרם הקיצוני לבין חבריו לקואליציה. לא ברור מי נבהל יותר, המאיים או המאוים אבל נראה ששניהם נבהלו.

 היחידה של הקולות הצפים

 למי היית מצביע אם הבחירות היו נערכות היו היום