ראש השנה האחרון היה יום חג אמיתי עבור טלמפ הישראלית, שמספקת תוכנת ניווט. אינטל, כך הודיע מנכ"ל החברה, אורן ניסים, לעובדים ההמומים, קונה את החברה. אינטל לא מסרה את תנאי העסקה בהודעה, אך כותרות העיתונים בישרו שהרכישה מתבצעת תמורת סכום אסטרונומי של כ-300 מיליון דולר.
הכותרות שעסקו ברכישה הובילו לא מעט גורמים בתעשיית השבבים והתוכנה לתהות מה בדיוק מחפשת אינטל בטלמפ. המחיר האמיתי, כך נודע ל"גלובס", נע סביב 120 מיליון דולר בלבד. אך הסכום הוא רק אנקדוטה. השאלה האמיתית היא מה בדיוק מתכוונת אינטל, חברת השבבים הגדולה בעולם, לעשות עם אפליקציית ניווט שעבורה שילמה סכום של תשע ספרות?
רכישת טלמפ היא מקרה מבחן מעניין שמעיד על ההכנות שמבצעת אינטל לקראת הסיבוב החדש של ענקית השבבים בשוק הסלולרי. סיבוב שלפי פרסומים ייצא לדרך ברבעון השני של 2012. התוכנה של טלמפ תהווה חלק מתשתית פיתוח שתספק אינטל בחנות אפליקציות סלולריות שתפתח בקרוב, כחלק מההיערכות של החברה לחדירה להתקני התקשורת החכמים, כדוגמת טלפוני האנדרואיד, הטאבלטים ואף סגמנט ה-Ultrabook, שם הקוד למחשבים ניידים - דקים, קלים וחסכוניים באנרגיה - שדומה ל-MacBook Air של אפל.
הפרמיה הנדיבה בצ'ק של אינטל לא נולדה כנראה בגלל יכולות הניווט של טלמפ אלא דווקא בזכות הנוכחות של התוכנה אצל עשרות מפעילים סלולריים ברחבי העולם. מאחורי הקלעים ברור לאינטל שהפעם מדובר בקרב על כל הקופה.
עד כמה קריטי לחברה להצליח הפעם בכניסה לשוק הסלולרי, אפשר להבין מסקירה מיוחדת שפרסם לאחרונה דניאל עמיר, אנליסט השבבים של בנק ההשקעות Lazard, שמתארת את שדה הקרב של אינטל מול ההצלחה של ארכיטקטורת המחשוב המתחרה של ARM בשוק הסלולרי והאיום על חדירת המתחרות המתבססות על ארכיטקטורה זו - TI, קוואלקום, סמסונג, מארוול ו-Nvidia - לשווקים המסורתיים של אינטל, כלומר שרתים ומחשבים אישיים.
"ההצלחה של אינטל בחדירה לשוק המובייל, תקבע האם אינטל של עוד חמש שנים תהיה נוקיה או IBM", פותח עמיר את הסקירה, כאשר הקונוטציות ברורות: ספינת ענק שעלתה על שרטון ומתקשה להתקדם, או חברה שהצליחה לעבור את נקודת הפיתול ולהישאר מובילת השוק, בהתאמה.
"ב-2013 תהיה הבחינה האמיתית של אינטל בשוק הסלולרי", קובע עמיר, "אם הם לא יצליחו עד אז לחדור לשוק הם יהיו בבעיה. האמת שכבר עכשיו הם בבעיה, אבל כרגע זה עדיין לא מורגש בגלל ההצלחה בשוק השרתים והמחשוב האישי. עם זאת יש להם הרבה כסף, והם אוספים נכסים".
ההיסטוריה כואבת
להיסטוריה יש חלק נכבד בהבנת התהליכים שעוברים על אינטל, שחוזרת לשוק הסלולר בפעם השנייה, הפעם תחת ניהולו של פול אוטליני. בשנים 1998-2001 הוביל המנכ"ל דאז קרייג בארט מסע רכש אגרסיבי שהסתכם בכ-11 מיליארד דולר וב-100% כישלון, במטרה להרים פעילות בשוק הסלולר. בישראל רכשה אינטל את DSPC תמורת 1.6 מיליארד דולר, תוך ניסיון לשלב את מעבד התקשורת מתוצרתה עם מעבדי ה-XScale שהיו מיועדים לניהול המולטימדיה והרצת האפליקציות בטלפון. ב-2006 התייאשה אינטל מהתוצאות ומכרה את הפעילות למארוול תמורת כ-600 מיליון דולר בלבד.
לאור כישלון העבר, חוסר הצלחה נוסף יפגע באינטל הרבה יותר מאשר מכה באגו או אי נעימות פיננסית. הפעם ניצבת החברה מול איום משמעותי בהרבה על הפעילות והמובילות בשוק המוליכים למחצה.
ב-Lazard מעריכים שאינטל תצליח להגיע ל-13% משוק השבבים המרכזיים לטלפונים החכמים ול-15% בלבד משוק הטאבלטים עד 2015, שוק שכרגע נשלט באופן מוחלט (95%) על-יד טכנולוגיית ARM.
הערכות Lazard הן כי כל 1% נתח שוק שתאבד אינטל בשוק המחשוב יעלה לה בהיקף הכנסות שגבוה פי 4 לערך מההכנסה הממוצעת שתקבל על כל אחוז מהחדירה לשווקי הטלפונים החכמים והטאבלטים. במקרה קיצוני, התסריט הזה יחתוך את המחזור שמגלגלת החברה בכ-10 מיליארד דולר ב-2015. את השנה הנוכחית, אגב, צפויה לסיים אינטל עם מכירות של 55 מיליארד דולר.
חדירה איטית
במישור הפומבי, אינטל החלה את ההכנות לקאמבק לשוק הסלולר כבר ב-2008. באותו מועד השיקה החברה את מעבדי ה-Atom, שנועדו להתמודד עם הביצועים הגבוהים והחיסכון באנרגיה שיודעת להפיק הטכנולוגיה של ARM. מאז רכשה אינטל חברות וטכנולוגיות, בהן חטיבת הפתרונות האלחוטיים של אינפניון (WLS), קומסיס הישראלית, וגם טלמפ.
מבחינה ארגונית, הודיעה החברה לפני כשבועיים על הקמת חטיבה חדשה שנקראת קבוצת הניידות והתקשורת (MCG), שתאחד בתוכה את הפעילות האלחוטית, המודמים הסלולריים, והמעבדים שמיועדים לטלפונים חכמים, טאבלטים ונטבוקים. השינוי הארגוני מעניין, אבל מה שמעניין יותר הוא זהות המנהל - מייק בל (Mike Bell), יוצא אפל שהשתתף בפיתוח האייפון ובוגר Palm, שינהל את הקבוצה לצידו של הרמן יול.
את התוצאות הראשוניות של המהלכים ניתן יהיה לראות כבר בעוד שבועיים. אינטל אמורה לחשוף בתערוכת האלקטרוניקה השנתית בלאס וגאס, ה-CES, שתערך במהלך ינואר, את הטלפון הראשון שיריץ את מערכת האנדרואיד על גבי מעבד ה-Medfield, חוד החנית שיוביל את אינטל בשנתיים הקרובות בשוק הנייד. ה-Medfield, שהוא הדור השלישי של מעבדי ה-Atom, יספק מערכת שלמה (SoC) של רכיבים עבור התקנים ניידים, וכך תנצל אינטל את יכולות האינטגרציה המוצלחות שלה בכדי להשיג יתרון.
עד כמה ה- Medfield יספק לאינטל את החדירה לשוק? ב-Lazard מאמינים שהיכולות האמיתות של המעבד יבואו לידי ביטוי בשנת 2013 כאשר טכנולוגיית הייצור תגיע לסדר גודל של כ-20 ננומטר לגודל הטרנזיסטורים שמאכלסים את השבבים. עד שאינטל תצליח להוכיח בידול למוצריה באמצעות יכולות הפיתוח והייצור שלה, תיאלץ החברה להתמודד עם חדירה מאוחרת לשוק מול מתחרים מבוססים ותוצאות פיננסיות הרבה פחות מרשימות, יחסית למה שהיא רגילה. בשנים הקרובות תתמודד החברה עם תופעת "עמק המוות" בעסקיה, כפי שתיאר את הדברים המנכ"ל לשעבר והמייסד אנדי גרוב בספרו "רק הפרנואידים שורדים".
למה אינטל זקוקה לטלמפ?
טלמפ הישראלית מציעה את תוכנת הניווט שלה בתשלום, שנגבה ישירות מהמנוי או בעקיפין, דרך המפעילה הסלולרית. מדובר בשוק צפוף יחסית - טלמפ מתחרה בשחקניות כמו גוגל ונוקיה, שמציעות תוכנות בחינם, במדינות שונות. נוקיה נכנסה לתחום הניווט לאחר שרכשה ב-2008 את חברת המיפוי Navteq, תמורת 8.1 מיליארד דולר.
המוצר של טלמפ נחשב לפחות אטרקטיבי בתעשייה אך אינטל תנסה למנף את 7 מיליון המשתמשים של החברה ולייצר לעצמה נוכחות בעולם הסלולרי. טלמפ משתפת כבר כיום פעולה עם מפעילות כדוגמת וודאפון באנגליה, איטליה, גרמניה וספרד וגם אורנג' בצרפת ואנגליה ו-O2 בגרמניה. אינטל החליטה לשמור על המותג של החברה הנרכשת ולשמר את מרכז הפיתוח בישראל. טלמפ צפויה לסכם את 2011 עם מכירות של 33 מיליון דולר ורווח נקי.
האתגרים של אינטל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.