שנה טובה להיי-טק: מבול אקזיטים; בעיות המימון מעיבות

איפה קרנות ההון סיכון?

היעלמותן של קרנות ההון סיכון הישראלי, שהיו עוגן לפעילות המימון לחברות סטארט-אפ בישראל בשני העשורים האחרונים, היא תהליך ארוך ואיטי.

אם בתחילת שנת 2000 היו בישראל כ-80 קרנות הון סיכון פעילות ברמות שונות, היום המספר מוערך ב-10-15 קרנות מקומיות פעילות, כשברקע מגמת ירידה.

אך למרות היחלשות הקרנות, התעשייה עדיין חיה ובועטת הודות ליזמים הבלתי נלאים ולזרם חדש של קרנות חדשות, זרות או מקומיות שמוקמות על חורבות מה שהיה פעם תעשיית ההון סיכון הישראלית.

הדור החדש של המשקיעים בחברות סטארט-אפ מקומיות שונה ומגוון הרבה יותר מהדור הקודם. כך, שלצד פעילותם התוססת של קהילת האנג'לים המקומית, התהוו בשנתיים האחרונות לא מעט קרנות שעיקר מהותן מימון יזמים בשלב הרעיון והאצתו.

מיקרו-קרנות למימון ראשוני

כיוון שעלויות הפיתוח נמצאות במגמת ירידה מתמשכת, מימון ראשוני הפך להוצאה שיכולה להסתכם בכמה עשרות אלפי דולרים. הכוונה לסכום כסף ראשוני, שמשמש להוכחת היתכנות, להשקה של אבטיפוס למוצר אינטרנטי או לבדיקה של נחיצותו בשוק היעד.

השנה קמו קרנות חדשות שהוקמו בידי שותפים ישראלים. על-פי רוב אלה מיקרו-קרנות או מאיצי חברות, כלומר כמה שותפים שגייסו בין 5 ל-25 מיליון דולר במטרה להשקיע אותם בחברות בשלבים המוקדמים ביותר.

המודל דומה לקרנות ההאצה האמריקניות שזוכות לפריחה בשנים האחרונות כמו Yקומבינייטור או טק-סטארס (TechStars). בשנה האחרונה קמו המיקרו-קרנות לול ונצ'רס, אנימיטי וגליל ונצ'רס, שחלקן כבר גייסו הון והחלו להשקיע (ראו טבלה).

הקרנות הזרות עושות עלייה

הקרנות החדשות שמתהוות עכשיו ומתחילות להשקיע יהיו חייבות לרשום הישגים מרשימים בחמש השנים הקרובות, שכן אחרת הן לא יצליחו לגייס קרן שנייה.

בזמן שהן עובדות על מימון וטיפוח חברות, השוק המקומי נשטף במשקיעים זרים - אמריקנים, אירופים, סינים, קוריאנים ואף סינגפורים - שמחפשים הזדמנויות השקעה באמצעות נציג מקומי, או דרך משלחות שמבקרות בישראל.

מדובר ברשימה ארוכה מאוד של גופים וקרנות, שחלקם השקיעו בעבר באופן מוגבל בישראל, וכעת מצהירים על רצונם להמשיך להשקיע בהיי-טק הישראלי.

למשל אינדקס ונצ'רס ובטרי ונצ'רס האיצו באופן ניכר את קצב ההשקעות שלהן בישראל, ואף הושיבו כאן שותף מקומי בכיר ובעל שם - סקוט טובין מבטרי וסול קליין מאינדקס.

אך לא רק קרנות הון סיכון מחפשות להשקיע בישראל, השנה הגיעו קרנות פרייבט אקוויטי שמחפשות השקעות בחברות בשלות, שיקבלו צ'קים על סך 30-40 מיליון דולר.

לדוגמה החברה הישראלית פריים סנס גייסה מקרן סילברלייק האמריקנית 50 מיליון דולר, וסייברארק שגייסה 40 מיליון דולר מ-JVP וגולדמן סאקס לפני כשבועיים.

נוכחותם של המשקיעים הזרים היא מבורכת בימים של חרדה קיומית לעתיד ההיי-טק הישראלי, אך גם יוצרת מצב של תלות בהם ושל פער הולך וגדל ביכולת לגייס הון לשלבי הפעילות הראשונים.

כך, יש הון פנוי להשקעה בחברות בשלבים הכי מוקדמים, ויש קרנות "שמנות" שמממנות את החברות הבשלות, אך חברות בשלבי הביניים, שזקוקות לסכומים של בין 8 ל-12מיליון דולר, בקושי מצליחות למצוא מקורות מימון. לדברי מנכ"ל חברת סטארט-אפ, בישראל קל יותר לגייס היום 40 מיליון דולר מאשר 9 מיליון דולר.

שנה טובה לאקזיטים

יש סיבה טובה לשמוח. שנת 2011 הייתה שנת שיא בהיקף האקזיטים.

על-פי נתוני מאגר המידע IVC, סך הרכישות בשנה החולפת הסתכם ב-5.12 מיליארד דולר, כ-50% יותר מסך הרכישות שנרשמו ב-2010 (2 מיליארד דולר), או ב-2009, (2.6 מיליארד דולר).

2011 הייתה כמעט השנה הטובה ביותר לאקזיטים בעשור האחרון, כשרק 2006 מעיבה על בכירותה עם אקזיטים בסך 10 מיליארד דולר. עם זאת, כמעט מחצית מהסכום הזה - 4.6 מיליארד דולר - הגיעו ממכירת מרקורי ל-HP.

חשוב לציין שסך האקזיטים כולל גם עסקאות רכישה של חברות טכנולוגיה ציבוריות ישראליות, כמו מכירת צורן ל-CSR תמורת 484 מיליון דולר, גם בלי עסקה זו זאת הייתה שנה נהדרת במונחי אקזיט.

שתי העסקאות הגדולות, מכירת מדיה מיינד ל-DG תמורת 517 מיליון דולר ומכירת אנוביט לאפל תמורת כ-400 מיליון דולר, אפילו מכירת קוטנדו שהוקמה ב-2008 ונמכרה תמורת 300 מיליון דולר לאקמאיי לפני שבוע, נעשו בחברות שקמו אחרי הבועה של שנות ה-2000.

מייסדי החברות ועובדיהן חוו את הטראומה של פקיעת הבועה והפעם הקימו חברות רזות ויעילות, כאלה שלא שתו דולרים אלא התנהלו במתינות.

אנחנו מקווים כי גם 2012 תהיה שנה דומה במונחי אקזיטים, אם כי אסור לנו לאבד את הראש בגללם. החברות שנמכרו השנה הן חברות שהצליחו לגייס הון שסייע להן להתגלגל קדימה. כיום המחסור בהון זמין להשקעה בחברות מאיים על היכולת של ההיי-טק המקומי להמשיך לגדל חברות שימשכו רוכשים, שיסכימו לשלם עליהן מאות מיליוני דולרים, ולהקים מרכזי מו"פ מקומיים.

יש לקוות ששלל המשקיעים שמגייסים קרנות או שמאיצים את פעילות ההשקעות שלהם בישראל, ימלאו את החלל הזה ויאפשרו לכוח היצירתי של ההיי-טק המקומי להמשיך הלאה.

חיוכים בתעשיית האינטרנט

תעשיית האינטרנט הישראלית יכולה לסכם את 2011 עם חיוך. למעלה מעשר חברות שהוקמו בידי ישראלים נמכרו בסכום שעולה על מיליארד דולר, ובהן מדיה מיינד שנמכרה ל-DG ב-517 מיליון דולר ודוטומי שנמכרה ל-Value Click ב-295 מיליון דולר.

ראינו השנה התעניינות עמוקה מצד ענקיות אינטרנט בחו"ל, שהכניסו את היד לכיס כדי לשלב טכנולוגיות ופיתוחים ישראליים במוצרים שלהן. לדוגמה eBay (שרכשה את מג'נטו ואת The Gifts Project), פייסבוק (שרכשה את סנאפטו), גרופון (שרכשה את גרופר) ומיקרוסופט (שרכשה את Videosurf).

גם שוק הגיוסים המשיך לתת את פירותיו, ולמעלה מ-200 מיליון דולר הושקעו בחברות אינטרנט ופרסום דיגיטלי ב-2011. בין הגיוסים הבולטים אפשר למצוא את DoubleVerify עם 33 מיליון דולר, את uTest עם 17 מיליון דולר והחברות שייקר (שזכתה בתחרות הסטראט-אפ של טק-קראנץ') ו-Gogobot, שגייסו 15 מיליון דולר כל אחת.

שוק האינטרנט העולמי סיפק הנפקות מעניינות, שהראו שווי הולך וגדל של חברות מדיה חברתית, והעלו תהיות על התפתחותה של בועה. המנפיקות הבולטות הן זינגה, גרופון, לינקדאין, פנדורה, yelp ו-renren הסינית. העיניים נשואות כעת אל 2012 עם הנפקתה הנחשקת של פייסבוק, בצד הנפקה אפשרית של טוויטר.

 מימון לכל שלב

 האקזיטים הגדולים של 2011