הביטו ברשימה לפניכם. הדמויות שממוקמות לאורכה אכלסו בכל אחת מהשנים האחרונות את הצמרת הגבוהה של דירוג אנשי העסקים "העשירים", "המשפיעים", "החזקים" ו"המובילים" במשק. קבוצה קטנה, החולשת על חלק נכבד מעסקי הנדל"ן, התקשורת, הפיננסים, הקמעונאות והאנרגיה של ישראל.
אבל בשלהי 2011 מזוהים בעלי ההון הללו בעיקר עם מילה אחת: "פחד". על פירמידת העסקים המרשימה שבנה כל אחד מהם, מאפיל הר של חובות, מיליארדי שקלים שגויסו באמצעות הנפקות אג"ח לקופות הגמל, לקרנות הפנסיה וליתר מנהלי חסכונות הציבור.
בימים עברו אמרת איגרת חוב אמרת סולידיות. נייר ערך שיניב לך תשואה מוגבלת אך בטוחה. כסף שהעמדת כהלוואה ויוחזר במועד, בתוספת ריבית והצמדה. בטח אם מדובר באג"ח שהנפיקו חברות בשליטת אנשי עסקים מצליחים כיצחק תשובה, אילן בן דב או יוסי מימן.
אבל בשלהי 2011, לאחר עוד שנה קטסטרופלית לכלכלה העולמית וכששינוי איננו נראה באופק, מפקפקים בשוק ההון המקומי ביכולתם של בעלי ההון הללו לעמוד בהתחייבויותיהם. התשואות שבהן נסחרות האג"ח שהנפיקו החברות בשליטתם משקפות זאת היטב.
רבות נכתב על הסיבות העומדות ביסוד חוסר האמון ביכולתם של הטייקונים הללו לעמוד בהתחייבויותיהם: קוקטייל של זמינות כמעט אינסופית של כסף זול שהעמידו לרשותם בעבר הגופים המוסדיים (מנהלי חסכונות הציבור), והשקעות שבוצעו במינוף אשראי גבוה - תוך נטילת סיכונים עסקיים עצומים - בכמה מהמקרים בפרויקטים גרנדיוזיים בחו"ל. והכל מתוך תפיסה ש"יהיה בסדר", שמה שעבד עבורם בשנים קודמות ימשיך לעבוד גם בעתיד.
אבל בשלהי 2011 כבר ברור ששום דבר לא בסדר. המהלומות שספגו עסקי הטייקונים פגעו קשות בשווי נכסיהם והותירו חלק מהם חסרי אונים מול הררי החובות. על רקע המשבר הנמשך בכלכלות אירופה וארה"ב, ופעמי ההאטה הנשמעים גם בארצנו, בסיומה של 2012 אנו עשויים לגלות שחלק מהדמויות המאוירות שלפניכם, אשר במשך שנים היוו חלק בלתי נפרד מהשדרה המרכזית של בעלי ההון בישראל, כבר אינן נמצאות שם.
נוחי דנקנר
בחודשים האחרונים פועל נוחי דנקנר למציאת פתרונות להבטחת תשלום החובות של קבוצת אי.די.בי, בעיקר על רקע הפסד עצום שהסבה לקבוצה השקעתה במניות בנק קרדיט סוויס השוויצרי, הפסד כבד בפרויקט ה"פלאזה" בלאס וגאס, וירידה חדה ברווחי כמה מהחזקותיה המרכזיות. דנקנר, איש העסקים החזק בישראל בעשור האחרון, מצא את עצמו מתמודד במספר חזיתות: משבר אמיתי בעסקיו, המלצות ועדת הריכוזיות, ומחאה חברתית שהתמקדה בכמה מעסקיו.
בתגובה, הוא הוריד פרופיל בתקשורת, אך פעל ללא ליאות להגדלת הנזילות בקבוצה. הוא השלים את מכירת מכתשים אגן, וניהל מגעים, שלא עלו יפה, למכירת כלל ביטוח ושופרסל. בשבוע שעבר הודיעה אי.די.בי על עסקה למכירת השליטה בכלל תעשיות, לידי שותפיו של דנקנר, משפחת לבנת. במידה שהעסקה תצא לפועל תקבל אי.די.בי זריקת מזומנים משמעותית של כ-1.3 מיליארד שקל, שתסייע לה להתמודד עם תשלומי האג"ח בשנתיים הקרובות. במקביל, הודיעה הקבוצה באחרונה על אימוץ תקנים חשבונאיים שיסייעו לה לחלק דיבידנדים, ועל רכישה עצמית של אג"ח בניסיון להחזיר את אמון המשקיעים. זאת, כשלנגד עיניו של דנקנר עומד המספר 13.5 מיליארד שקל - סכום האג"ח המצרפי שהנפיקו חברות המטה של הקבוצה.
תחזית ל-2012: למרות שדנקנר הצליח להרגיע במידת מה את המשקיעים, תשואות דו ספרתיות בחלק מהאג"ח של אי.די.בי מעידות כי הללו עדיין מוטרדים. דנקנר פועל בכיוון הנכון ואם ימשיך בו הרי שבסוף התהליך תהיה אי.די.בי חברה רזה יותר ובעלת הרבה פחות זרועות פעילות, אולם עם יכולת טובה בהרבה להתמודד עם חובותיה.
דיויד פדרמן
לא מעט תלאות עברו בשנים האחרונות דיויד פדרמן ושותפיו לשליטה בחברת פטרוכימיים, עד שקיבלו את היתר השליטה בבית הזיקוק בחיפה (בזן) ונכנסו לגרעין השליטה בו בסוף שנת 2009, עם החזקה של 30.7%.
בשנה שלאחר מכן גייסה הפטרוכימיים מאות מיליוני שקלים במספר הנפקות אג"ח, דבר שהגדיל את המינוף של החברה כמו גם את החזרי הריבית שלה. זאת בתקופה בה בזן, ההחזקה העיקרית שלה, רושמת תוצאות פיננסיות חלשות בשל מרווחי זיקוק נמוכים, ומבצעת השקעת ענק בהיקף של חצי מיליארד דולר בפרויקט הפצחן, המונעות ממנה לחלק דיבידנד.
על רקע זה החל שוק ההון לחשוש מהמינוף הגבוה של הפטרוכימיים, והתשואה על האג"ח שלה נסקה השנה לרמות דו-ספרתיות גבוהות, המונעות ממנה למחזר חוב בשוק ההון.
תחזית ל-2012: לנוכח פירעונות אג"ח של כ-117 מיליון שקל הצפויים בשנה הבאה ומחסור במקורות מימון לשלם אותם, יש לחברה צורך לגייס מזומנים בהיקף של כ-150 מיליון שקל על-מנת שתצליח לעמוד בזמן בהתחייבויותיה. זה יהיה האתגר הגדול של החברה, ובמידה שהיא לא תעמוד בו ייתכן שהיא תאלץ למכור חלק מנכסיה.
מוטי זיסר
הצלחתו הגדולה של מוטי זיסר באמצע העשור הקודם הושגה בעיקר באמצעות מרכזים מסחריים שהקימה ומכרה חברת אלביט הדמיה שבשליטתו, במזרח ובמרכז אירופה. פעילותו היזמית עתירת התעוזה (והסיכונים) של זיסר היא גם זו שהוציאה לדרך את כדור השלג שהחל להתגלגל אשתקד.
לזיסר יש חוב פרטי של כמיליארד שקל לבנק הפועלים. את החוב הזה הוא נטל בשנת 1999 לצורך רכישת מניות השליטה באלביט הדמיה מידי אלרון. כעת, המצב הקשה אליו נקלעו שוקי הנדל"ן באירופה וההרעה שאלה גזרו על ביצועיה העסקיים של אלביט הדמיה, אינם מאפשרים לזיסר לעמוד בתנאי החוב ובהחזרי התשלום. ערך הבטוחה שהעמיד זיסר לבנק - מניות השליטה באלביט הדמיה - עומד כיום על כ-120 מיליון שקל בלבד, אחרי צניחה של 80% בשווי החברה בשנה החולפת.
כחברה בעלת אופי יזמי, נדרשה אלביט הדמיה בעבר לגיוסי אג"ח גדולים שהיקפם מגיע כיום לכ-3 מיליארד שקל, כשמצב השוק מקשה עליה לממש נכסים ברווח.
תחזית ל-2012: התחזיות הקודרות לגבי מצבה של אירופה, מחזקות את ההערכות לפיהן תתקשה אלביט הדמיה לעמוד בהחזרי החוב שלה. התשואות בהן נסחרות האג"ח מעידות על גודל החששות מכך שגם זיסר יזדקק להסדר חוב.
יוסי מימן
אמפל בתחילת השנה יצאה לדרך ההפיכה במצרים, שתוצר לוואי שלה היה גם פגיעה קשה באמפל של יוסי מימן. יחד עם המהומות במדינה החלה גם סדרה של מעשי חבלה בצנרת הגז בסיני, בה משתמשת ספקית הגז EMG , המוחזקת בשיעור של 12.5% על ידי אמפל.
EMG, שבנתה את צינור הגז מאל עריש לאשקלון, היא למעשה מתווך הרוכש את הגז ממצרים, ומוכר אותו ללקוחות בישראל. היקף ההשקעה של אמפל בחברה עומד על 361 מיליון דולר, כשאת המניות מכר לה מימן עצמו. מקורות המימון לרכישה היו הנפקות אג"ח גדולות שביצעה אמפל בשוק ההון המקומי.
את האג"ח התכוונה אמפל לפרוע באמצעות רווחיה הצפויים של EMG , שהיו אמורים להתחיל לזרום לקופתה ב-2011, אך סדרת הפיצוצים בסיני, שנמשכה כאמור לכל אורך השנה האחרונה, ועצרה את הזרמת הגז לפרקי זמן ארוכים, הביאה לכך שאמפל מצאה את עצמה ללא מקורות לפירעון חובותיה. וכך, באחרונה, פנתה החברה למחזיקי האג"ח שלה וביקשה דחייה של שנתיים בתשלום החוב.
תחזית ל-2012: בתחילת השבוע הבא יתכנסו מחזיקי האג"ח של אמפל לדון עם החברה בתנאי הסדר החוב שהיא מבקשת - יריית פתיחה בדרך למו"מ מתיש ולא פשוט. נכון להיום צינור הגז המצרי עדיין מושבת ועד שלא תתחדש ההזרמה בו אין למימן ולמחזיקי האג"ח סיבות רבות לאופטימיות.
יצחק תשובה
עסקי הגז המשגשגים של קבוצת דלק המשיכו להתקדם פחות או יותר לפי המתוכנן בשנה החולפת ועתידם נראה מבטיח. אבל חזית מוצלחת הרבה פחות עמה נאלץ בעל השליטה בקבוצה, יצחק תשובה, להתמודד, ואשר צפויה להעסיק אותו גם בשנים הבאות היא חברת דלק נדל"ן.
רכישות ענק ממונפות של נדל"ן באירופה שביצעה החברה ערב המשבר של 2008 הובילו אותה בשלהי השנה להרים ידיים מול חובות הענק למחזיקי האג"ח, בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל, אותם אין היא מסוגלת לשלם במועד. בנובמבר השנה פנתה דלק נדל"ן למחזיקי האג"ח בבקשה להסדר חוב - מהלך שאותו צפה השוק חודשים ארוכים, ושבא לידי ביטוי בתשואות הגואות של סדרות האג"ח שהנפיקה החברה.
בעבר נחשבה דלק נדל"ן, תחת ניהולו האגרסיבי של איליק רוז'נסקי, לאחד ממנועי הצמיחה של עסקי תשובה. הפסדי עתק של יותר מ-3.5 מיליארד שקל שצברה החברה בשנים האחרונות, שיצרו "בור" של 1.7 מיליארד שקל בהון העצמי, אילצו אותה להתמקד בשנים האחרונות במכירת חיסול של נכסיה, וכשגם זה לה הספיק לתשלום החובות והקופה התרוקנה, נאלצה החברה לפנות להסדר חוב.
תחזית ל-2012: גיבוש הסדר החוב, שבינתיים נתקל בהתנגדות מחזיקי האג"ח, יהיה הנושא שיעמוד במרכז התנהלות החברה בשנה הבאה. בשלב זה נראה כי גם הודעתו של תשובה על הגדלת תרומתו להסדר המתגבש, אינה משכנעת את מחזיקי האג"ח.
אילן בן דב
לאחר הפסדים של כ-700 מיליון שקל בשנים 2008-2010 יזמה השנה חברת טאו, שבשליטת אילן בן דב, מהלך שנועד לדחות את תשלום חובה. בן דב לא יכול היה לשער כי ההצעה הזו תכניס אותו לסחרור, שיגרום לפגיעה קשה בתדמיתו וישפיע בצורה משמעותית גם על חברה אחרת שלו, סאני, דרכה הוא מחזיק בפרטנר. ההצעה נעצרה ע"י רשות ני"ע, שחייבה את טאו לפרסם דוח תזרים מזומנים חזוי, וכך הסתבר שלחברה אין מקורות לפרוע את תשלום האג"ח. מכאן הייתה הדרך קצרה להצעה להסדר חוב. בן דב החל לספוג ביקורת ציבורית חריפה על רקע ה"תספורת" העמוקה ששיקפה הצעתו, ופרמיית הסיכון שלו בשוק ההון עלתה משמעותית. במקביל, צנחו מניותיה של סאני על רקע חולשה בתוצאותיה של פרטנר, מה שהביא לכך שההסדר שהציע בטאו הפך ללא רלוונטי.
תחזית ל-2012: לצד המו"מ בטאו, פועל לאחרונה בן דב להקטנת המינוף של סקיילקס (החברה הבת של סאני), כך שצפוי לו אתגר בשתי החזיתות.
נוחי דנקנר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
