הילד ההוא מהגטו בוורשה

את השימוש בילדים כדי לזעזע לא המציאו חרדים.

ילד יצליח לחדור חומות אדישות יותר מכל מבוגר, זו כמעט אקסיומה. גם החרדים מבינים את זה, אז הם החליטו ללכת עד הסוף והעמידו בהפגנה במוצ"ש נגד "הדרת חרדים" את דמוי הילד ההוא שידיו מורמות ושטלאי צהוב על דש מעילו.

השימוש בילד - אותו פעוט ירושלמי מסכן שקידם בלי ידיעתו אג'נדה דתית, חברתית, כלכלית ופוליטית והרים ידיים למעלה בפוזה למצלמה, כי אבא ואמא אמרו לו, הרגיז מאוד. הרתיח. אבל בעניין הזה, אנחנו, החילונים, לא בדיוק יותר טובים מהחרדים.

צפיתם אתמול בגמר בית הספר למוזיקה? נהניתם לשמוע את קולם הזך של הזמרים הצעירים והענקתם להם רייטינג בשיעור 41.6% וסך 1.3 צופים? אז אתם לא פחות גרועים, במובן הזה, מהחרדים שבאותה שעה הפגינו בירושלים עם הילדים שלהם.

להשתמש בילדים כדי להרוויח כסף מפרסומות, מאלבום שהופק במהירות ונמצא כבר על המדפים, זה בסדר, ולהעמיד ילד על במה בהפגנה זה אסור?

ומה עם נעמה מרגוליס, הילדה מבית שמש, שנהפכה, בעל כורחה לנושאת דגל המחאה נגד ההקצנה החרדית בעיר וסמל למתח ולמאבק נגד "הדרת נשים", זה מותר?

ואור אקטע ממחאת האוהלים? הילד הסוציאליסט שדקלם את המשנה המרקסיסטית כמו שחבריו שרים את שיריו של ג'סטין ביבר וחובק בחום כאילו היה קרל מרכס שקם מקברו. איזה מתוק, צקצקנו, כשכיכב בתוכניות טלוויזיה הפופלריות ביותר.

ומה לגבי הקמפיין נגד גירוש מהגרי עבודה? האם לגרש ילדים, שאמנם מתנתקים מהחברה והתרבות שבה צמחו, נורא יותר מלגרש מבוגרים, שמטה לחמם נגדע? אולי כן ואולי לא. כך או כך, הקמפיין נגד הגירוש, התמקד בהם, כי זו היתה הדרך היחידה לעורר אמפתיה.

אז בואו נפסיק להעמיד פנים ונעשה את הדבר המתבקש: נקרא ליו"ר המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן, לחברי ועדת זכויות הילד בכנסת, ולכל מי שילדים מכל מגזר, דת, מין, גזע ושייכות פוליטית קרובים לליבו.

התחילו לפעול נגד שימוש פסול בילדים. אם במניפולציות של תחרויות שירה והבטחה לפרסום, אם בהפיכתם לסמל מאבק של מבוגרים בעל כורחם, ואם בהעמדתם בפוזה, שאין להם מושג מה משמעותה, מול המצלמות.

בשולי הדברים, אפשר להרהר שוב בסיבות ובמשמעויות שבגינן נעשה השימוש הרב בתמונה ההיא, המקורית, מהגטו. האם למישהו יש ספק שעוצמתה נובעת מכך שהקורבן שם הוא ילד פעוט? האם למישהו יש ספק שמי שעשה בה שימוש לאורך השנים, לא שם לב לכך?