הכול חוץ ממציאות

‎‎‏"האח הגדול", עונה חדשה, יום א' 21:00, ערוץ 2 קשת

‏‎‎ונפתח במשפט בעייתי: אני מקווה מאוד שהרייטינג של "האח הגדול" יהיה רק "סביר". לא שיתרסק חלילה, אבל שיוציא קצת את האוויר החם מהבלון שמתנפח מעל למדורת ההבלים הזאת. למה? כי נראה שהפעם איבדו בקשת את הפרופורציות ושכחו שעם כל הכבוד, הם רק חצי מערוץ טלוויזיה.

זו גם הסיבה, אגב, שלא ייתכן שמשאלתי תתגשם: זו הולכת להיות עונה ענקית במונחי רייטינג, עונה שתשבור את שיאי ההכנסות מחסויות ומשיווק של הערוצים הייעודיים השונים, העונה שתמתג לא רק את התוכנית והזכיין, אלא גם את הפלטפורמה המכונה "מאקו". אלא שרגע לפני שהגולם הזה קם על צופיו, בואו ננסה, אולי בפעם האחרונה עד ערב פסח, להכניס את העניין לפרופורציות.

‏אמש (מוצ"ש) שודרה תוכנית מבוא לעונה החדשה של סדרת הריאליטי. קראו לה "שלום לבוא האח הגדול". קראו לי דינוזאור, אבל אני זוכר עדיין את "שלום לבוא שבת", התוכנית המיתולוגית של הערוץ האחד והיחיד שהיה כאן פעם, ובחיי, אני מתגעגע.

אני לא מאלה שמצקצקים בלשונם בכל הזדמנות נגד "תרבות הסמסים", אבל אם הפעם יציג מישהו את התרבות הפופולרית ככלי ריק, אני אמצא את עצמי לצידו, ולו רק בגלל שהשם הזה הזכיר לי ימים שבהם למילה "תוכן", היה עדיין תוכן.

‏‎‎דיווחים מכל מכשיר חשמלי אפשרי

‏למען הסר ספק: "האח הגדול" היא תוכנית ריאליטי ראויה בהחלט. בטלוויזיה מסחרית, במיוחד בפורמט הישראלי המוזר שמצליח להסב הפסדים גם להפקות עם 30% רייטינג ומעלה, היא אפילו האופציה היחידה לשרוד. ובכל זאת, הצגתה כ"אירוע", התרחשות שמוכרחים לצפות בה, היא מקוממת.

צפיתי בעניין רב בתוכנית המבוא: בהתחלה חייכתי, אחר-כך נמחק החיוך, ותחושת שובע, שלא להשתמש במילה חריפה יותר, השתלטה עליי.

‏זה היה בערך בין השלב שבו הסבירו איך מורידים אפליקציות כאלה שתדווחנה על כל פיפס בחיי המתמודדים, לבין המבזק המיוחד שתוכלו לקבל כמעט בכל מכשיר חשמלי אפשרי, חוץ אולי ממכונת גילוח, לבין הפרומו לתוכנית שבה ינתחו גואל פינטו וליהיא גרינר את ההתרחשויות. או שאולי זו איילה רשף שתראיין את המודחים הטריים בתוך איזה ואן נוסע.

אם אתם חוששים איך תתפקד כל האופרציה הזאת, ראיינו שם גם את המנהל הטכני, שהבטיח ש"יש לנו גיבוי, על גיבוי, על גיבוי, על גיבוי". זה היה ברגע שהתפנו שם מראיון עם עורכת הרכילות לעורך המבזקים. כולם היו שם חוץ מיורם ז"ק.

‏אלא שאבוי, דווקא הוא תרם יותר מכולם לחידוש העיקרי בעונה החדשה: עיכוב של יותר מדקה בין ההתרחשויות בבית "האח הגדול" לבין שידורן בפועל יבטיח ששום דבר מציאותי מדי לא יקרה בריאליטי הזה העונה. אחרי הכול, כמה תוכניות ב"אוף פריים" עוד אפשר לתת כפיצוי?

‏אפשר היה לפטור את כל זה כניסיון סביר בהחלט של הזכיין לקדם את תוכניתו, לעשות עליה קופה יפה בפלטפורמות המשלימות (שהופכות לחשובות יותר מהפלטפורמה העיקרית, מסך הטלוויזיה). אלא שאותו זכיין ממש הוכיח בשתי תוכניות הריאליטי האחרונות שלו, שאפשר גם אחרת: "בית ספר למוזיקה" שתם אמש, השיג רייטינג מעולה מסיפור אנושי ומוזיקלי של ילדים ששרים יפה, ו"מאסטר שף" הוכיחה שוב שמינימליזם יכול לעשות טוב לרייטינג לא פחות מהאגרסיביות שבה מקודמת העונה הבאה עלינו לטובה של "האח הגדול".