ראש הלשכה משתטח על הרצפה

הופעתו של עו"ד דורון ברזילי, ראש לשכת עורכי הדין, הבוקר (ב') בוועדת החוקה של הכנסת הייתה מופע מביש ומבזה, שהציג את העומד בראש הקהילה המקצועית של עורכי הדין כפיון בידי המערכת הפוליטית, שבוי באינטרסים זרים ומועמד מוביל להיות ראש הלשכה האחרון שיישא בתפקיד.

בהתנהלותו מוביל ברזילי בדרך הבטוחה לפירוק הלשכה, תוך שהוא מובל בעיוורון על-ידי שיקולים קצרי-ראות, ובמו-ידיו נותן לגיטימציה למהלך של נטילת סמכויותיה של הלשכה על-ידי הממשלה והכנסת.

בשנה שעברה חגגה הלשכה 50 שנים להיווסדה. זהו תאגיד סטטוטורי, הנהנה מסמכויות ייחודיות שהוענקו לו בחוק, הן מתוקף היותו איגוד מקצועי של עורכי הדין, והן בשל תפקידה המיוחד של הלשכה כאחד האורגנים המרכזיים במערכת המשפט ושלטון החוק.

הנכס היקר ביותר של הלשכה הוא האוטונומיה שהוענקה לה בהסמכת עורכי דין וקבלתם למקצוע, בטיפול בתחום האתיקה והמשמעת ובבחירה אותנטית של נציגי ציבור עורכי הדין בוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית, משופטים ודיינים ועד קאדים ושופטים צבאיים.

אלא שמהומת האלוהים הנמשכת בלשכה, הן בקדנציה הקודמת בראשות יורי גיא-רון והן בזו הנוכחית, שבראשות ברזילי, הבאישה את ריחה של הלשכה הן בקרב פעיליה, הן בקרב ציבור עורכי הדין והן במערכת הפוליטית.

אם תתעורר היוזמה לבטל בחקיקה את קיומה של הלשכה ולהעביר את סמכויותיה למשרד המשפטים, לא יהיה דבר קל יותר מלגבש את תמיכת הממשלה והכנסת ביוזמה, הזוכה לפופולריות כה בה.

לא רק חברי הכנסת שלמה מולה וניצן הורוביץ כבר הביעו בקול רם את הרעיון. אפילו שר המשפטים יעקב נאמן כבר הזכיר זאת, אם הלשכה לא תחדל לספק שערוריות.

כעת עומדת על הפרק הצעת החוק לשנות את השיטה שבה בוחרת המועצה הארצית של הלשכה את נציגיה בוועדות המינויים השיפוטיות. על הגיונה של השיטה והמוטיבציה לשנות אפשר להתווכח, אבל הוראות המעבר הכלולות בה - שלפיהן יתבטלו תוצאות הבחירות שנערכו במועצת הלשכה לפני חודש ימים בלבד, המועמדים שנבחרו כחוק יודחו, ותחתיהם ייבחרו בתוך חודש מועמדים חדשים - היא ביזוי של הבחירה הלגיטימית שערכו נציגי עורכי הדין.

העובדה שהקואליציה בכנסת מציעה זאת מהווה התערבות בוטה של הרשות המחוקקת באוטונומיה שנמסרה בחוק ללשכה. אבל העובדה שראש הלשכה ברזילי משתטח על הרצפה ומקבל בברכה את ההתערבות הבוטה הזו בסמכויות הלשכה היא שערוריה של ממש.

ברזילי נחל כישלון חרוץ בהעברת מועמדיו בבחירות במועצה הארצית, ולכן הוא רץ לאדוניו בכנסת, אנשי הקואליציה דוד רותם, יריב לוין וזאב אלקין, כדי שאלה יתערבו למענו וישנו רטרואקטיבית את התוצאות.

גם צביעותם של חברי הכנסת זועקת לשמיים. פתאום יש בעיניהם חשיבות עליונה לייצוג שני האגפים במועצת הלשכה, כדי ששני נציגי הלשכה ייצגו את שני המחנות. נשתכח מהם שביחס לנציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים, בחרה הקואליציה הן את נציגה שלה, הוא דוד רותם, והן את נציג האופוזיציה, המייצג פלג ימני עוד יותר מהקואליציה הימנית, הוא ח"כ אורי אריאל. אכן ייצוג מאוזן והולם.