בין שלמה ינאי לגליה מאור

מנכ"ל טבע, שלמה ינאי פורש מבחינתו בשיא. חמש שנים לאחר כניסתו לתפקיד. ינאי מסכם גידול של 250% במכירות, וצמיחה דומה ברווחים, שהביאה את חברת טבע לרווח שנתי של 4.4 מיליארד דולר.

בחמש השנים שבהן מכהן ינאי כמנכ"ל, השלימה טבע סידרה של מהלכי מיזוג ורכישה, שהביאו אותה להיות חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם. רכישתה של ספלון בשנה שעברה, ממקמת את טבע גם כאחת מ-20 חברות התרופות הגדולות בעולם, ופותחת את הדלת להתפתחותה כחברה העוסקת גם בתרופות חדשניות.

פרישתה של גליה מאור, לעומתו, באה מאוחר מדי. מאור פורשת אחרי יותר מ-16 שנה בתפקיד מנכ"לית בנק לאומי, כאשר הבנק מצוי לפני שנה קשה, ובעת שהשווקים העולמיים מתנדנדים. עזיבתה של מאור את הבנק, היא תוצאה כמעט הכרחית של ניסיונה הכושל להתמנות ליו"ר בנק לאומי לפני שנתיים.

כזכור, כאשר פרש יו"ר הבנק הקודם, איתן רף, מתפקידו, בישלה מאור מהלך של דילוג מכיסא המנכ"ל לכיסא היו"ר. אלא שדילוג כזה הינו בניגוד להוראה מפורשת של החוק, שאוסר מעבר של עובד בנק לתפקיד בדירקטוריון, ללא תקופת צינון של שנתיים. מינוי זה סוכל רק באמצעות חוות דעת מפורשת של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. אלא שהנחייתו לא עצרה את מאור.

בתעלול שאינו הולם חברה ערכית, ומותח את גבולות החוק שלא לצורך, ניסתה מאור להתמנות ליו"ר במסלול אחר. בהתעלמות לכאורה מתפקידה כמנכ"ל, ובהישענות על היותה בעלת מניות בבנק, ביקשה מאור להתמנות במסלול עוקף חוק. על מנת לפסול גם את המהלך הזה, נדרשה אז התערבותו של הרגולטור, יו"ר הרשות לניירות ערך, זוהר גושן.

העשרת הציבור בתהליך הצמיחה

ינאי ומאור מסמלים, כל אחד בדרכו, את הפער בין ישראל היצרנית לישראל הפיננסית.

ישראל היצרנית מורכבת משורה של חברות תעשייה, המצליחות לממש את ההון האנושי של אזרחי ישראל. ישראל היצרנית מחברת את הידע והטכנולוגיה הקיימים בישראל, להון הכספי של אזרחי ישראל, והופכת אותו למוצרים הנמכרים בכל רחבי העולם. ישראל היצרנית מפיקה את עושרה, מיצירתו של ערך אמיתי, וממכירתו לאזרחי העולם.

טבע היא החברה המסחרית הגדולה בישראל. כחלק המוביל בישראל היצרנית, טבע יוצרת בישראל אלפי מקומות עבודה, ומוכרת חלק גדול מתוצרתה ברחבי העולם. הכינוי שניתן למניית טבע, "מניית העם", מבטא באופן ציורי את יכולתה לגייס כסף מן הציבור הישראלי, ולהעשיר אותו בתהליך צמיחתה. כאשר רווחיה של טבע מאמירים, יכולה ליהנות מכך החברה הישראלית כולה.

ישראל הפיננסית, לעומת זאת, מורכבת מאוליגופול של בנקים, חברות ביטוח, וממנפים למיניהם, שמצליחים לגלם את הלהטוטנות של אזרחי ישראל. ישראל הפיננסית שואבת את עושרה מגלגול ההכנסה, הפנסיה והחסכונות של האזרח הישראלי, בינה לבין עצמה, ומגזירת קופונים באמצע.

בנק לאומי הינו אחד משני הבנקים הגדולים במדינה. כחלק מאוליגופול הבנקים, חלק ניכר מרווחיו של בנק לאומי, מבוססים על אספקת שירותים למשקי הבית, הנמכרים במחירים מונופוליסטיים. כאשר רווחיו של בנק לאומי מאמירים, הדבר בא על חשבונם של מאות אלפי אזרחים ישראליים.

תפקידה הציבורי האחרון של גליה מאור היה בבנק ישראל, עת הייתה המפקחת על הבנקים, בעת משבר ויסות מניות הבנקים בשנות ה-80. בשיאו של המשבר הולאמו מניותיהם של הבנקים, שניפחו את מחירי המניות שלהם. בנק לאומי הוא הבנק האחרון שנותר בבעלות המדינה. ב-16 השנה האחרונות, בהם הייתה מאור מנכ"לית הבנק, לא נוצרו בבנק לאומי דפוסי פעולה המבטאים את היותו בנק בבעלותם של אזרחי ישראל. עזיבתה מהווה הזדמנות לשינוי, שיכול לשים את האינטרסים של הבעלים האמתיים של הבנק במקום גבוה יותר. האתגר שבמציאת מנכ"ל שאינו מקורב לאף טייקון, מלמד על עוצמת המשבר.

תפקידו הציבורי האחרון של שלמה ינאי היה בצה"ל, עת היה ראש אגף התכנון במטה הכללי. עשר השנים המוצלחות האחרונות שלו בעולם העסקי, היכרותו עם העולם הגלובלי המשתנה, ועולם הערכים היצרני, מלמדים כי ישראל והפוליטיקה הישראלית יכולים להרוויח מחזרתו לזירה הציבורית.

הכותב הוא דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וראש מטה יו"ר מפלגת העבודה