תדר משובש

1. בדיקה מדוקדקת של הפעילות באגף הספקטרום במשרד התקשורת יכולה ללמד משהו על הבעיות שמאפיינות את שוק התקשורת המקומי. לא מדובר בטענה פרסונלית לגבי המנהלים באגף, אלא להתנהלות הכוללת, שמשפיעה במישרין ובעקיפין על תחומים רבים.

אחד התחומים שנמצאים תחת פיקוח האגף הוא התחום של ציוד הקצה. להחלטות שעוסקות בנושא הזה יש השפעה לרעה על פתיחת שוק הטלפונים הסלולריים לתחרות חופשית. אגף הספקטרום הוא זה שאחראי - מכוח חקיקה היסטורית - על האיסור שמונע את כניסתם של מכשירי טלפון מתקדמים לישראל.

נושא נוסף שזכה באחרונה לכותרות הוא העיכוב בהקצאת תדרים. ההתנהלות הזו השפיעה על המכרז האחרון לתדרי דור שלישי, שעוכב במשך שנים ללא סיבה מהותית. עיכוב נרשם גם במכרז לתדרי הדור הרביעי, שמתבושש מלהגיע. כל העניינים האלה נמצאים תחת האחריות של אגף הספקטרום, אולם מי שאחראים לעיכובים הם שר התקשורת ומנכ"ל המשרד.

המיקרוגל מתחמם

מי שמחפש דוגמה בולטת למדיניות מיושנת שלא עודכנה מוזמן לבחון את הנושא של אגרות תדרים. במשרד התקשורת הבינו לפני מספר שנים שראוי לבחון את הנושא ופנו לשם כך לד"ר מומי דהן. המשימה שהוטלה על דהן היתה לקבוע מדיניות רלוונטית בתחום התדרים ולהסדיר את התחום.

דהן סיים את עבודתו לפני למעלה משנה, אולם הדברים שכתב מעולם לא פורסמו. במשרד התקשורת שומרים את המסמך הזה עמוק בכספת ולא מאפשרים לעין הציבורית לשזוף אותו. הדוח ניסה לשרטט קווי מתאר לניהול תקין של ספקטרום התדרים המקומי, אולם העובדה שהיישום שלו מעוכב שוב ושוב פוגעת בהתפתחות התקינה של ענף התקשורת.

אחד הנושאים שהופכים את ענף התקשורת לדינמי הוא ההתפתחות הטכנולוגית המואצת. בשנים האחרונה פותחה טכנולוגיה שנקראת E-BAND, אשר מאפשרת העברת תקשורת נתונים אלחוטית בקצב גבוה ובתחומי תדר חדשים. חברת הסלולר פרטנר וסלקום - וזה סוד גלוי - עושות שימוש מואץ בתדרי מיקרוגל כדי להימנע משימוש ברשת התקשורת של בזק והוט.

תמונה דומה ניתן לראות כיום בכל העולם - המיקרוגל תופס תאוצה אדירה בזכות היכולת שלו להעביר מידע וביעילות ובזול. ה-E-BAND היא טכנולוגיה שמאפשרת להעביר נפחי תקשורת גדולים במיוחד, נקודה לנקודה, בתחום תדרים גבוה (70-90 ג'יגה-הרץ). באופן טבעי, לטכנולוגיה כזו יש חשיבות עצומה כאשר מדובר בהעברת תמסורת ללקוחות גדולים. בנוסף, שימוש מושכל בטכנולוגיה יסייע לשפר את היכולת של סלקום ופרטנר להתחרות בבזק ובהוט.

ניתן למצוא מגוון של שחקנים שמייצרים ציוד שתומך בטכנולוגיה הזו. הרשימה כוללת בין השאר את אריקסון, אלקטל-לוסנט, סרגון ו-siklu, סטארט-אפ ישראלי שבין השאר משתף פעולה עם סרגון. כבר כיום עושים שימוש בטכנולוגיה הזו במדינות רבות, בהן ארה"ב, בריטניה, איטליה, צרפת ואירלנד.

אגרה בת 20

ומה אצלנו? למרות שחלק מיצרני הציוד המובילים בעולם ממוקמים בישראל, אין שימוש מסחרי בטכנולוגיה. הסיבה לכך היא אגרת התדרים, שנקבעה לפני יותר מ-20 שנה. עד שנת 2003 פעל המשרד לבצע שינויים בתחום התדרים, בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות, אולם מאז המשרד קפא על שמריו.

8 שנים הן כמעט נצח במונחים טכנולוגיים. לאור זאת, ההתייחסות לתדרי ה-E-band איננה מבוססת על היגיון כלכלי או מסחרי. איך קובע המשרד את אגרות התדרים? לפי נוסחה שלפיה ככל שתחום התדר עולה, כך מחיר האגרה יורד. ככל שהתדר מתפשט פחות טוב, כך התחום עולה. הנה כמה דוגמאות לתעריפי אגרה - התשלום עבור כל 1 מגה בתחום של 1 גי'גה -הרץ הוא 42,800 שקל לשנה. בתחום של יותר מ-30 גיגה-הרץ המחיר נקבע על 320 שקל בלבד, פחות מאחוז.

משרד התקשורת קבע תעריפים מדורגים לעורקי מיקרוגל בתחום של עד 30 ג'יגה-הרץ, אולם לא התייחס לנפח שגדול יותר ממכסה זו. מאחר שכל עורק בטכנולוגיה הזו עושה שימוש ברוחב של כ-1,000 מגה, הרי שהאגרה לעורק בודד תעמוד על 320,000 שקל בשנה. ספק רב אם יש לקוח בודד שיכול לשלם סכום כה גבוה עבור תמסורת בהיקף כזה, וזה עוד לפני שמביאים בחשבון את הציוד, ההקמה וכו'.

המשמעות ברורה: העובדה שהמשרד לא מטפל בהפחתת האגרה גורמת לפגיעה בתחרות ולעובדה שטכנולוגיית הפסד הרחב אינה מושקת בישראל. כל זה קורה כאמור, למרות שד"ר מומי דהן המליץ לפני יותר משנה להמשיך ולהפחית את האגרה, ככל שמדובר בתדר גבוה יותר ובנוסף להפחית את האגרה במקרים שבהם מפעיל יעיל עושה שימוש רב באותו התדר. בינתיים, המסקנות נותרו בגדר המלצה בלבד.

משרד התקשורת מסר בתגובה כי "משרד התקשורת מטפל בימים אלה בפנייה להוזיל את אגרות התדרים בתחום התדרים המבוקש, באופן החורג מההמלצות העולות מדו"ח דהן. בשל חשיבות הנושא נשקלת האפשרות לקדם ההוזלה בתחום הנ"ל גם באופן נפרד מזה המחייב את יישום הדו"ח בכללותו".

2. ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול (א'), פה אחד, את הצעת החוק של משרד התקשורת שעניינה הטלת עיצומים כספיים מדורגים על בעלי רישיונות בתחום התקשורת. על-פי ההצעה, גם כאשר מדובר בפגיעה בלקוח בודד, יתאפשר להטיל על החברות קנסות שנגזרים מאחוז מסוים מההכנסות ומחומרת ההפרה שבוצעה.

עד כה, נוכח ההוראות בחוק הקיים, גובה העיצום הכספי על חברות שלהן הכנסות גבוהות הגיע לסכומים של עד 16 מיליון שקלים, אך לא איפשר להעניק למנכ"ל משרד התקשורת שיקול דעת לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, באופן שיהלום את חומרת ההפרה.

עד כה לא ניתן היה לקנוס חברה גדולה - אלא ב-16 מיליון שקל. מאחר שמדובר בקנס לא ריאלי, בפועל כמעט שלא הוטלו קנסות. למשרד יש כלים אחרים להעניש חברות סוררות, אך בשל סיבות שונות נמנעו מנכ"לי המשרד בשנים האחרונות לקנוס חברות, למרות שכאמור יכלו לעשות זאת בדרכים עוקפות, למשל בדרך של חילוט ערבויות. מדיניות הקנסות נקבעה בקדנציה של שר התקשורת הקודם אריאל אטיאס, ורק עכשיו מתקנים אותה כדי שניתן יהיה להשתמש בה בצורה אפקטיבית.

 משלמים את האגרה / צלם: תמר מצפי