שבעה רפובליקנים מתגוששים על הנשיאות; אובמה יוצא נשכר

היום (ג'), תערוך המפלגה הרפובליקנית את הסבב הראשון של הבחירות המקדימות שיקבעו את מועמד המפלגה לבחירות לנשיאות בעוד 11 חודשים בדיוק. כמקובל, זירת סבב הבכורה תהיה מדינת אייווה, במערב התיכון, שבקרב בוחריה הרפובליקניים שיעור גבוה של נוצרים אוונגאליים, תומכי "מסיבת התה", ליברטאריאנים וסתם בנים חורגים לממסד הרפובליקני. (הם יצביעו בכ-1750 מפגשים שכונתיים, שמכונים caucuses). אם לשפוט על פי התנהלות מערכת הבחירות האינטנסיבית במדינה הקטנה, שבה מנסים המתמודדים על המועמדות הנחשקת לשסף אלה את גרונות אלה, בנימוס כמובן, יש לנשיא הנוכחי, ברק אובמה, סיבות טובות להיות מרוצה.

אובמה צבר הישגים רבים בשלוש שנות כהונתו. מערכת ביטוח רפואי כמעט אוניברסלית היא רק אחד מהם. אבל האבטלה בארה"ב עדיין גבוהה, הצמיחה אנמית, הביטחון באיתנות הכלכלה עודו נמוך, הגירעון התקציבי נמדד בטריליונים והחוב הלאומי הגיע ל-15.1 טריליון ב-27 בדצמבר.

עם מאזן כזה, אובמה מבין שהוא אינו יכול להישען על הישגיו בלבד. וכך, הודיע הבית הלבן בסוף השבוע, שקמפיין הבחירות של הנשיא יתמקד בהתקפות על הקונגרס, הישות הפוליטית שהציבור אוהב לשנוא. אובמה ידגיש את נכונותו לפשרות משמעותיות מול העיקשות הנוקשה של הרפובליקנים. שבעת הרפובליקנים שמתמודדים על מועמדות מפלגתם בבחירות לנשיאות הם שלוחה אידיאולוגית ישירה של בית-הנבחרים, שנמצא בשליטת הרפובליקנים. בנאומי הבחירות שלהם באייווה, קראו המתמודדים לאחיהם בקונגרס לא להגיע לשום פשרה עם אובמה, אפילו בעימות על הארכת הטבות מס לבני המעמד הבינוני (עימות שבו ספגו הרפובליקנים מכה קשה בחזית דעת הקהל).

התנהלות כזו, לפי מצפן מסיבת התה, תשמש נשק רב עוצמה בידי הנשיא הדמוקרטי. המתמודדים הרפובליקניים מבינים אולי שהם ממלכדים את עצמם בחגורת התאבדות, אבל הדינמיקה הרפובליקנית באייווה, שלא לדבר על אמונתם הלוהטת בצדקת דרכם, מאלצות את המועמדים לחזר ללא לאות אחר האגף הימני / אוונגלי של המפלגה, ומזה אובמה יוצא רק נשכר. איסור הפלות גם במקרי אונס וגילוי עריות? ביטול פדרל ריזרב? כיבוי אורות במשרד החינוך בוושינגטון? בסיס של עתודות הזהב לדולר? את הבשר האדום הזה, שמגישים המתמודדים, אוהבים הימניים באייווה (ובמקומות אחרים), אבל לחיכם של בוחרים עצמאיים, כלומר אלה שאינם חברים באף מפלגה ונמצאים במרכז הסרגל הפוליטי, לא בקצהו הימני, זה בשר פיגולים. והעצמאיים הם אלה שמכריעים בבחירות בארה"ב. את צחנת הבשר הזה לא יהיה אפשר להגביל בתוך אייווה. ארה"ב כולה מריחה אותו עכשיו. וכך, במערכה על דעת הקהל, צובר אובמה עוד ועוד נקודות שמעניקים לו הרפובליקנים בגולים עצמיים.

מעבר לזה, המתמודדים באייווה מוצאים עצמם מנהלים במלחמת כל בכל. מיט רומני, המתמודד המתון יחסית, אינו מצליח להתחבר לבוחרים הימניים במפלגה. הוא אינו מסוגל לפרוץ רף תמיכה שעולה על 25%. הימנים באייווה פשוט לא מאמינים שהוא אחד מהם. הם רואים בו זאב ליברלי בתחפושת כבשה שמרנית. חמישה אחרים - רון פול הבדלן, ריק פרי שסובל מהתקפי שכחה, מישל בקמן, ניוט גינגריץ' וריק סנטורום - מנסים לשכנע את הציבור הימני שכל אחד מהם הוא ה"לא רומני" המושלם, שלכל אחד מהם יש קבלות ימניות למהדרין, אך אף אחד מהם אינו מצליח לשבות את קהל היעד הזה. ארבעה מהם נהנו מרגעי עדנה על פסגה גבוהה יחסית של תמיכה, וכל אחד מהארבעה התרסק על סלעי תמיכה חד-ספרתית אחרי שבוע, שבועיים. עכשיו הגיע תורו של סנטורום להישזף באור הזרקורים. (מתמודד נוסף, ג'ון האנטסמן, ויתר על אייווה וממקד את מאמציו בזירת הסבב הבא, ניו-המפשיר).

רומני מוביל

הדשדוש הזה בביצת אייווה, שלא הצליח להוליד מנהיג ברור, דוחף את הקבוצה למלחמת אחים הרסנית, כמו כיתת יורים שמוצבת במעגל וכל חבריה מחסלים אלה את אלה. ההתקפות על האויב האמיתי, אובמה, נהפכו למס שפתיים. את חיצי הרעל, משגרים המתמודדים ביריביהם המיידיים, באייווה. הממונים על מה שמכונה "מחקר אופוזיציוני" בקמפיין של אובמה רושמים בקפידה כל השתלחות פנים- רפובליקנית. אנחנו נשמע את המבחר בתשדירי הבחירות הדמוקרטיים, במחצית השניה של השנה.

הסקר העדכני ביותר מראה שרומני נהנה עתה מתמיכה בשיעור 24%. אחריו מוצב פול, עם תמיכה בשיעור 22% ובמקום השלישי סנטורום עם 15%. אבל התמיכה בסנטורום רושמת עתה את הצמיחה המהירה ביותר. עורכי הסקר אינם מוציאים מכלל אפשרות שהוא יצא מנצח. ארבעת האחרים, לרבות גינגריץ', שרק לפני כמה ימים הצטייר כמועמד המוביל, מדשדשים במי אפסיים של תמיכה חד-ספרתית. אבל הנתון החשוב ביותר, שהתפרסם בסקר קודם, מסוף השבוע שעבר, מראה ש-40% מהנשאלים עדין אינם בטוחים למי יצביעו. כלומר, הכל פתוח והרשות נתונה. כל אחד מהשלישיה המובילה עשוי לנצח (ויש אומרים שגם ריק פרי עשוי להפתיע). אם המנצח יהיה "לא רומני", בבית הלבן יפתחו בקבוקי שמפניה.

נכון אמנם, שזכיה באייווה רחוקה מלהיות ערובה לזכיה במועמדות המפלגה. מייק האקבי (זה שביקר בישראל שמונה פעמים) יצא מנצח בבחירות המקדימות של הרפובליקנים באייווה ב-2008, אך למועמד המפלגה לנשיאות נבחר ג'ון מקיין. בכל זאת, זכיה של מתמודד ימני קיצוני ביום ג' תאפשר לצוות הבחירות של אובמה לצייר את הרפובליקנים כמפלגה שסוטה מהזרם המרכזי של החיים הפוליטיים בארה"ב.

הפרשן המשפיע ג'ורג' וויל, בעל טור ב"ושינגטון פוסט", שנחשב שופר הממסד הרפובליקני, נראה כמי שמתחיל להטיל ספק בסיכויי ההצלחה של מועמד רפובליקני לעקור את אובמה מהבית הלבן. כותב וויל: "אין ודאות, ואפילו לא סבירות, שהנשיא אובמה יובס השנה... הרפובליקנים צריכים לשחרר עצמם מהקיבעון על (כיבוש) הנשיאות... לא יחלפו חודשים רבים עד ששמרנים בעלי כושר אבחנה יגיעו למסקנה שאובמה ניצל בזכות התהליך הרפובליקני למינוי מועמד לנשיאות ולפיכך הגיע הזמן להפסיק לעסוק בבחירות 2012 ולהתמקד בשני דברים: לחזור ולהשתלט על הסנט והבחירות לנשיאות ב-2016".