היא מהאו"ם
"אני לא עוסקת בנושא המחליף שלי בגלל לחץ העבודה. מי שאחראי למינוי המנכ"ל הבא הוא הדירקטוריון ובכל מקרה אין לי מועמד מועדף"
(אפריל, מנכ"לית לאומי, גליה מאור, בראיון ל"מעריב". מעניין מה יש לרקפת רוסק עמינח, ראש החטיבה העסקית של לאומי והמתמודדת העיקרית על כסאה של מאור, להגיד על זה)
פח האשפה של ההיסטוריה
"ההיסטוריה של הכלכלה הישראלית תתחלק לשתי תקופות: לפני ועדת הריכוזיות ואחרי ועדת הריכוזיות"
(ספטמבר, שר האוצר יובל שטייניץ, במסיבת עיתונאים להצגת מסקנות הוועדה. ואנחנו חשבנו ששתי התקופות שההיסטוריה של הכלכלה הישראלית מתחלקת לפיהן הן לפני התקציב הדו שנתי ואחריו)
נאמנות חד כיוונית
"אני נאמנה למוצרי תנובה, מילקי לא יכנס אלי הביתה. הבן שלי לא יאכל מילקי, הוא אפילו לא יידע מה זה כדי שלא יוכל לבקש"
(מארס, יו"ר תנובה ופסגות זהבית כהן מפגינה פטריוטיזם מקומי בראיון לערוץ 2. שבעה חודשים לאחר מכן יאלצו בכירי אייפקס את כהן להתפטר מתנובה)
מחקר מעמיק
"אני לא קורא את כל הדוח הכספי. 50 עמודים זה מספיק מידע בשבילי"
(מאי, יובל בן זאב מכלל פיננסים, מהאנליסטים הבכירים בישראל, מתאר בראיון ל"גלובס" את שיטות עבודתו)
בשביל זה יש חברים
"אנשים תמיד צריכים לבזבז כסף ואנחנו יכולים לעזור להם לעשות את זה"
(פברואר, ראג'יב קאדהה יו"ר דיינרס העולמית מושיט יד תומכת לעזרה, בראיון ל"דה מרקר")
מת על הבוס (1)
"תענוג לעבוד עם צבי, אחד מאנשי המקצוע הטובים שפגשתי בחיי, יסודי שקשה לתאר ועם אגו לא גדול"
(מארס, אילן רביב, מנכ"ל מיטב, מביע דעה אובייקטיבית על הבוס והבעלים צבי סטפק. "גלובס")
מת על הבוס (2)
"סטן הוא מגדלור"
(פברואר, לקראת פרישתו מהתפקיד, פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, מתאר באובייקטיביות את הבוס סטנלי פישר, בראיון ל"דה מרקר")
כלבים נגד חתולים
"אני רוצה לקנות כלב ומציעים לי חתול. אומרים לי הוא גר במלונה יש עליו קולר והוא נובח. אבל זה לא מתאים, זה עדיין חתול. אני רוצה כלב"
(פברואר, בכנס רואי חשבון השנתי בים המלח, מנסה רונן טוב, מנכ"ל פסגות, להסביר את הבעייתיות בקופות הגמל. מה בדיוק הוא ניסה להגיד? עד היום לא הצלחנו להבין)
איך הוא עלה על זה
"השילוב בין ריבית נמוכה לאורך זמן והיצע נמוך של דירות הוביל לעלייה במחירי הדירות"
(מארס, דן הרוורד, ראש מחלקת המחקר בדויטשה בנק ישראל מפרסם "עבודה מקיפה" על שוק הנדל"ן. מזל שיש אנליסטים שיודעים להסביר לנו מה קורה בשוק)
תנו לעשוק בשקט
"שוכחים שהתפקיד של חברה זה להרוויח ולא לעשות צדק"
(דצמבר, עו"ד דוד חודק תוקף את ועדת הריכוזיות בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", ומזכיר שגם אם העם רוצה צדק חברתי, החברות רוצות לעשות כסף)
עוף זה ציפור ופרה זה חיה
"אופציות זה לא כסף"
(אפריל, עו"ד רם כספי ממציא מחדש את חישוב התגמול למנהלים בכנס של המי"ל)
ראתה את הנולד
- את רואה את עצמך עוד חמש שנים בדש?
"בטח, הרי האופציות שלי הן לחמש שנים"
- יש שמועות שצפוף בצמרת שם ומישהו צריך למצוא את דרכו החוצה?
"אין שום כיוון כזה. חד משמעית"
(ספטמבר 2010, יו"ר דש גבי רביד בראיון ל"כלכליסט". בינואר 2011 עזבה רביד את דש לאחר שנדחקה החוצה, ולא בעדינות, על ידי הבעלים אלי ברקת, והמנכ"ל עידו נויברגר)
הדרת נשים הגרסה האירופית
"נשים אינן שאפתניות כמו גברים בעולם העסקים מכיוון שיש להן דברים טובים יותר לעשות. לעיתים קרובות הן אוהבות לגדל ילדים ודברים כאלו... האם אני צריך אצלי בחברה נשים צעירות שיתחתנו, יכנסו להריון וייעלמו לחופשת לידה?"
(אפריל, סיימון מאריי, יו"ר גלנקור, מציג את גרסתו לפמיניזם בראיון ל"דיילי טלגרף")
הגזלן שזגזג
"כשאתה מעלה את דמי הניהול קוראים לך גזלן, וכשאתה מוריד את דמי הניהול אתה זגזגן"
(מאי, מנכ"ל פסגות, רונן טוב, מתלונן על כפיות הטובה של התקשורת, בכנס של דן אנד ברדסטריט)
תקשורת עוינת
"האמירה שבנק ישראל לא רוצה בנו כבעלי שליטה בלאומי לא נכונה. זה רק ספין של התקשורת"
(ינואר, ישראל אליהו, בנו של שלמה אליהו, מסביר בראיון ל"גלובס" ששוב זו התקשורת שאשמה)
טיסה לשום מקום
"אני נגד הרחבת הייעוץ לבנקים, משום שהם סובלים מניגוד עניינים. ובכלל רמת הייעוץ שלנו הרבה יותר גבוהה מזו הניתנת בבנקים"
(מאי, כנס שוק ההון של "גלובס", אביגדור קפלן, יו"ר כלל ביטוח, בורא מציאות חלופית בה סוכן הביטוח שמקבל טיסה לקובה על חשבון חברת הביטוח יותר מקצועי ופחות נגוע בניגוד עניינים, מיועץ בבנק)
הפקידה
"ההשפעה שלי בבנק לאומי מינורית ממה שנדמה, אני רק נותנת שירותים"
(ינואר, עו"ד דליה טל, היועצת המשפטית של דירקטוריון לאומי, חברה קרובה של המנכ"לית גליה מאור, ומי שמושכת בחוטים כבר שנים רבות, בהתקף צניעות. "ליידי גלובס")
כל קשר הוא מקרי בלבד
"אין קשר ביני לבין המועמדים שהצעתי לדירקטוריון לאומי"
(מאי, שלמה אליהו לא מבין איך בנק ישראל יכול לטעון שהמועמדים שהוא הציע ונבחרו לדירקטוריון לאומי, הם מטעמו. "גלובס")
גימל זה צמה
"ברגע שאסכים להיות מועמד לתפקיד בכיר, כבר ימצאו שבכיתה גימל משכתי לילדה בצמה. הסיכון גדול, בודקים כל פיפס. לא כל אחד מוכן לבוא".
(מאי, מנכ"ל האוצר חיים שני חושף בראיון ל"גלובס" את השלדים בארון)
ציפי לבני, מאחוריך
"זו לא מילת גנאי להיות פוליטיקאית"
(יולי, לילך אשר טופילסקי מסבירה איך הצליחה להיות תוך שנים ספורות בת טיפוחיו של שלמה נחמה, מקורבת לצבי זיו וכעת מאנשי ציון קינן. "ליידי גלובס")
חי בסרט
"אנשים אומרים לי - אילן הגבר, כל הכבוד"
(יולי, אילן בן דב, בעל השליטה בטאו, מרוצה מעצמו לאחר שהגיש הצעה להסדר החוב בטאו שמבטאת תספורת של 80%. "כלכליסט")
סלט יווני
"לוקח הרבה שנים לחנך רועי עיזים יווניים להיות כמו אנשי עסקים במנהטן"
(יוני, שלמה מעוז כלכלן ראשי באקסלנס על המשבר ביוון. "גלובס")
או לארבע, או חמש
"אמנם אירופה לא מצליחה למצוא פתרון לארצות בעייתיות אבל באיחוד יש 17 מדינות ורק לשתיים או שלוש יש בעיות"
(ספטמבר, כנס קרן המטבע בוושינגטון, קרלו קוטרלי ראש מחלקת מדיניות פיסקאלית בקרן המטבע לא נותן למציאות להפריע לו)
הצעה שאי אפשר לסרב לה
"יכולת השכנוע של גליה"
(נובמבר, קובי הבר, ראש חטיבת כספים וכלכלה בבנק לאומי, מסביר מדוע העדיף את הצעת בנק לאומי על פני הצעות עבודה אחרות שקיבל לאחר שעזב את משרד האוצר. "גלובס")
נימוס אירופאי
"זהבית כהן וצוות הניהול בתנובה ממשיכים לשתף פעולה באופן מלא עם הרשויות. אנו מאמינים כי הם פעלו ביושרה רבה ותומכים בהם באופן מלא"
(ספטמבר, מתוך מכתב הגיבוי של הנהלת אייפקס לזהבית כהן יו"ר תנובה. שלושה ימים אחר כך כהן הולכת הביתה)
זמני הוא הדבר הקבוע ביותר
"איני מבין את תגובת המשקיעים, הסתכלתי על המסכים ונדהמתי. לדעתי זה מצב זמני, שיימשך רק כמה ימים"
(מאי, מוטי זיסר בעל השליטה באלביט הדמיה, לא מבין מדוע המשקיעים נלחצים מחובותיו האישים לבנק הפועלים. מאז המניה צנחה ב-80%)
העם יכול לדרוש
התעלמות הבנקאים מבעיית תמחור השירותים הבנקאיים מתאפיינת בניתוק מהמציאות. הבנקאים מסרבים להכיר שיש בעיה ולא מבינים למה הנודניקים האלו, הלקוחות, ממשיכים להתלונן.
"אני נדהמת שנושא העמלות עדיין נמצא בכותרות, הלקוחות פחות מתעניינים בעמלות"
(אפריל, לילך אשר טופילסקי, ראש החטיבה הקמעונאית בבנק הפועלים, לא מצליחה להבין על מה הרעש. "כלכליסט")
"חווית הלקוח בבנק לאומי מצדיקה את המחיר"
(אפריל, מנכ"לית לאומי גליה מאור, בראיון ל"מעריב". הבנתם? אתם משלמים עבור החוויה)
"מגיע פקיד עם טופס, צריך לספור את הכסף, לשים חותמות, זה המון עבודה. אם אני נותן לך חלופה זולה ואתה מתעקש לעבור דרך פקיד, אני לא רואה סיבה שלא תשלם"
(דצמבר, זאב נהרי, לשעבר המשנה הבכיר למנכ"לית לאומי, בראיון ל"גלובס". עכשיו הכל ברור, לפקיד יש המון עבודה)
המופע של אלי יונס
כשמנכ"ל מזרחי טפחות אלי יונס עולה לבמה מתחיל מופע סטנד אפ. ליונס תמיד יש דרך אחרת לראות את הדברים, והנה כמה דוגמאות מבציר 2011
האם הנוסטרו של הבנקים מסוכן? תלוי מה עושים איתו. גם ללכת לים מסוכן אם אתה צולל ומנסה לעצור את הנשימה לעשר דקות, ופחות מסוכן אם יושבים על החוף ומסתכלים בגלים"
(פברואר, בפורום שוק החוב של מידרוג ו"גלובס". בשנה הבאה יסביר מנכ"ל מזרחי טפחות מדוע צריך למרוח קרם הגנה)
המשק חזק ומה שעושה אותו חזק זו החלטת הממשלה להפסיק להפריע"
(מארס, ועידת הנדל"ן של "גלובס". אולי הממשלה הפסיקה להפריע כי השרים הלכו לים?)
לקוחות לא יכולים להגיע לבנקאי שלהם, אתה מתקשר לסניף אבל מגיע למוקד טלפוני. הבנקים מפעילים מכבסת מילים ומשתמשים בביטויים כמו 'ישיר' ו'אישי' כדי למכור לך פעולות באמצעות המחשב או באמצעות מוקד"
(נובמבר, בהשקת ה"בנקאות ההיברידית" יונס לא מפספס הזדמנות לרדת על המתחרים)
טוענים שבנקים מרוויחים המון כסף. מה זה המון כסף? יש לנו הון עצמי של מיליארד דולר, ורווח של חצי מיליארד שקל אינו המון כסף"
(יולי, יונס מעביר קורס בתורת היחסות. "גלובס")