אפילו במדינות שבהן שולט האח הגדול בגירסתו האורווליאנית, אין דברים כאלה כמו רייטינג של 45.5% לתוכנית טלוויזיה, וגם אם כן, בשוליים, מדובר במשדר גמר חגיגי, ולא ברייטינג למשדר פתיחה.
אפשר כמובן לזקוף את הנתון הזה לזכות העובדה שערב ההשקה התקיים יום לאחר מסיבות ראש השנה האזרחית, מה שהותיר את הבליינים התשושים על הספה בבית, כמו גם מזג-האוויר הגשום והקר, שממש מצווה להתכרבל מול המסך: "האח הגדול" כתחליף לאח הבוערת.
ובתווך היה גם משדר פתיחה שעבר כמעט ללא תקלות (קצת בסאונד, אבל למה להיות קטנוניים) ושהוכיח שוב שתוכניות ריאליטי טובות הן כאלה שבהן יכולה ההפקה לשלוט טוב ככל האפשר ב"מציאות". יש כאן שמאל-ימין, סטרייטים-הומואים, צפונים-דרומים, מתחזקות-משוחררות, ואפילו עיוור עם כלב נחייה. כל המניפולציות גלויות, כל הקונפליקטים צפויים מראש, ועם ישראל יושב מול המסך בפה פעור.
עד כאן הצלחתי להסביר 30, אולי 35 אחוזי רייטינג. אבל איפה העשרה הנוספים? ובכן, כאן מתגלית יכולת השיווק האדירה של קשת, שיוצרת אווירה של "מוכרחים לצפות", אם אתה לא רוצה להיות הילד הלא מקובל של הכיתה בהפסקה, או המבוגר המשעמם בפינת הקפה במשרד.
למי שמבקש להתחמק מהצפייה בקורותיהם של הדיירים בבית הזכוכית, הנה משפט שיסייע לכם לעבור את החודש הראשון: "זה לא טוב כמו בעונה הקודמת" יהיה משפט שיילך חזק החודש, למרות שגם על העונה הקודמת אמרו את אותו הדבר ביחס לראשונה, ובראשונה אמרו את זה בהתחלה בהשוואה ל"הישרדות".
ככה זה, עד שמתרגלים לטיפוסים, יעבור על הצופים חודש הסתגלות שיאפשר גם להדיוטות להסוות את נפקדותם ממדורת הסט במשפט הזה. צקצוק בשפתיים שיעיד על עצב אמיתי רק יגביר את אמינותכם.
מסיבת סיום?
כשכל המדינה ישבה מול "האח הגדול", התקיימה אזכרה לא ממלכתית לערוץ 10. מוקירי זכרו בעודו בחיים ייפגשו ליד השער ויחלו במסע, כשהם עוברים בדרך התחנות דוקומנטריות מיצירתו של מוטי קירשנבאום, יבדל"א.
כשם שאין פובליציסט עברי שלא מצטט, בדרך כזו או אחרת, את אפרים קישון, כך גם אין ניו-ג'ורנליסט שלא מבצע וריאציות על קירשנבאום. הסרט שלו על אפריקה קצת מצחיק, מעט קולוניאליסטי, נוגע ללב, טיפה מיושן - כל זה לא חשוב. מה שחשוב הוא שהאכסניה שנתנה במה יומית לו ולשותפו, ירון לונדון, נמצאת בסכנת סגירה, ממש כשם שהתרבות שמייצגים השניים נמצאת בסכנת הכחדה.
אפשר ללהג על ביבי ומעללי לשכתו עד מחר, בסופו של דבר היה זה קול העם, או ליתר דיוק אצבעו הרגיזה על השלט, שדחקה את השניים משבע לשש, ושלא זיכתה את סרטי התעודה של קירשנבאום, ששודרו מעת לעת בערוץ, ברייטינג שיהיה אפילו רבע מזה שהשיג "האח הגדול".
ובכל זאת, אי-אפשר שלא לשמוע ברקע את צחוק הגורל: ערוץ 10, שהמנדט שקיבל מהפוליטיקאים היה להיות אלטרנטיבה לערוץ 2, סוף-סוף מצליח, במה שעלול להתברר כמסיבת הסיום העצובה שלו, להיות אלטרנטיבה אמיתית. חבל שהיקפה של זאת, כמו כמעט בכל תחום בחיינו, אינו עולה על 10%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
