למה בנק ישראל סילק עיצוב בתערוכה "מטבעות העתיד"?

בנק ישראל הורה לבנק דיסקונט להסיר מתערוכת העיצוב "מטבעות העתיד" המוצגת במוזיאון הרצלילינבלום לבנקאות ונוסטלגיה עבודה של איתמר בורשטיין, ובה שטרות כסף ישראלי מקופלים כמטוסי נייר.

כפי שפורסם במדור זה לפני מספר שבועות, התערוכה מציגה עבודות רעיוניות של מעצבים ואמנים יוצרים באשר למטבעות וכסף בעתיד. על-פי מידע שהגיע ל"גלובס", אנשי בנק ישראל לא ביקרו בתערוכה, אלא קראו על כך בעיתונות. אנשי הבנק נתקלו במידע ובתמונות של עבודתו של בורשטיין ופנו לבנק דיסקונט בדרישה להסיר את העבודה מהתערוכה, כיוון שיש בה עבירה על החוק.

על-פי חוק העונשין "חוק קלקול שטר מטבע: מי שביודעין מטשטש, קורע, חותך או מקלקל בדרך אחרת שטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו מאסר שלושה חדשים".

שטרות כסף שימשו גם אמנים גדולים וחשובים ל"הערות והרהורים" על ערך הכסף ועל מעמדו בחברה חומרנית. כך למשל, יצירתו של אנדי וורהול "200 שטרות של 1 דולר" שנמכרה בנובמבר 2009 תמורת 43.8 מיליון דולר. בורשטיין מציין בטקסט הנלווה למטוסי השטרות כי ברצונו לדבר על הערך של יצירות לעומת הערך הנקוב של הכסף.

כאשר השטרות מוצגים בהקשרם האמנותי נראה שהפנייה מבנק ישראל וההחלטה להסיר את המוצגים מהתערוכה מייצגים פרשנות צרה של לשון החוק, ואפילו פגיעה בחופש הביטוי האמנותי.

החוק היבש לא נרטב אף פעם

בורשטיין מכנה את העבודה - plain paper (משחק מילים שפירושו נייר פשוט או נייר מטוס). הוא כותב כי "השימוש בשטרות הכסף כחומר גלם בוחן את המשמעות החברתית שאנו נותנים לניירות המודפסים הללו. הבחירה במטוסי נייר היא רמז לתקופה הנאיבית של הילדות, שבה לכסף הייתה משמעות מעורפלת וחדוות בניית המטוסים נעשתה לשם ההנאה בלבד. הוספת תג מחיר למטוסים השונים נועדה לבחון מחדש את הקשר בין אומנות וכסף. לדוגמה, האם אובייקט העשוי משטר בסכום מסוים יכול להיות שווה פחות מסכום זה?"

בסוף השבוע האחרון הוסרה כאמור העבודה מהתערוכה. "הבקשה לסילוק העבודה היא במידה רבה המשך מתבקש להצגתה בתערוכה", אומר בורשטיין. "קשה ליישב את הסתירה הפנימית של עבודה ביקורתית על כסף במוזיאון של בנק".

"הובהר לי ששימוש לא ראוי בשטרות כסף היא עבירה פלילית שניתן לשבת בעטיה עד 3 חודשים בכלא. אבל הייתי רוצה לראות את השופט שהיה מכניס מישהו לכלא כי הוא עשה מטוס משטר כסף. מסקנתי מהפרשה שהריבון אינו מצטיין בהומור".

אוצר התערוכה, אלון רזגור, מסביר כי השאלה של ביזוי היא שאלה מעניינת: "האמן השתמש ב-370 שקל, בשטרות של 200, 100, 50 ו-20 שקל. פעולת הקיפול היא שמעניקה לשטר את ערכו - הערך נקבע בהתאמה לעבודה המושקעת - ככל שהקיפול מורכב יותר, ערכה של עבודת האמן גבוה יותר ולפיכך מוצמד לה תג מחיר".

רזגור: "מעניין לגלות מה מעסיק את משפטני בנק ישראל. שאלה נוספת היא מתי הופך קיפול שטר לפגיעה או ביזוי: הרי הכסף הוא שלי, או במקרה זה של האמן. והוא בוחר איך לקפלו ולשים בכיס או בארנק. העובדה שהוצאנו את זה לעין הציבור והצגנו את השטרות כעבודת אמנות-עיצוב, מעלה שאלות מהי הנקודה שבה השטר הופך מפרטי שלי לסמל ציבורי - למי יש זכויות על אופן השימוש בשטר? אם עצם הקיפול הוא הבעיה הרי שכולנו עוברים על החוק יומיום ושעה שעה".

דוברת בנק דיסקונט שרית וייס מציינת את הרגישות הגבוהה שהתעוררה עם פניית בנק ישראל. "פנינו לאמן בבקשה להסיר את המוצג מהתערוכה בעקבות הפנייה מבנק ישראל, שהוא הגוף האמון והאחראי על הפיקוח על המטבע. אין בכך משום הבעת עמדה של הבנק כלפי כוונת האמן ויצירתו". עוד ציינה וייס: "מדובר בלשון החוק ואנחנו לא יכולים שלא להיענות לדרישה חוקית שיש בצידה גם רצון להגן על האמן. הצענו לרכוש ממנו עבודה חלופית".

תגובת בנק ישראל לא התקבלה עד לסגירת הגיליון.

תערוכת מטבעות העתיד: מוזיאון הרצלילנבלום, הרצל 13 פינת לילינבלום 26, תל-אביב; א'-ה': 9:00-19:00, ו': 9:00-13:00