יותר מ-15 מיליארד שקל. זה המחיר שישראל תשלם בשנים הקרובות כדי לספק תשובה לטילים שכמותם שיגרה אתמול (ב') איראן בתרגיל. ההערכות הן שהניסוי האיראני נועד להמחיש את כשירות הזרוע הארוכה של האייתולות.
רוב הסכום יגיע מתקציב הביטחון, זה שהאוצר רוצה לחתוך בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג. הסכום האסטרונומי הזה ישמש לרכישת מכ"מים רבי עוצמה שיקלטו את הטילים שמשוגרים לעבר ישראל; הצטיידות בטילי יירוט שמחירו של כל אחד מהם נאמד בכמה מיליוני דולרים; הכשרה של כוחות מתאימים שיאיישו את חדרי השליטה והבקרה וינסו להפגיש את הטילים המיירטים עם טילי המטרה.
מערכת הביטחון לא מתמודדת עם איום בודד אלא עם שורה של אתגרים שמול כל אחד מהם יוצבו מערכות ייחודיות ורלוונטיות. מערך החץ עונה על איום הטילים הבליסטיים וארוכי הטווח (כמו איראן או סוריה); שרביט קסמים יירט את הרקטות הכבדות לטווח הבינוני מלבנון או מסוריה וישנה גם כיפת ברזל, שכבר הוכיחה יכולות טובות בסבבי האלימות האחרונים בין ישראל לחמאס בעזה ובבוא העת תיתן תשובה גם לירי קטיושות לעבר יישובי הצפון.
2.7 מיליון דולר לטיל
קצין בכיר בצה"ל הסביר ל"גלובס" שהסכום שבו מדובר לא יקנה הגנה מוחלטת. "15 מיליארד שקל", אמר, "זה המחיר שאליו הגענו כדי לתת מענה סביר בלבד לאיומי הרקטות והטילים, במרחב שבין איראן לעזה. כל זה על פני התקציב הרב-שנתי (תר"ש) הקרוב של מערכת הביטחון".
התר"ש, שקיבל את השם חלמיש, יעצב את תוכניות ההצטיידות וההכשרה של צה"ל בחמש השנים הקרובות - 2013 עד 2018. השנה הנוכחית, 2012, הוכרזה כשנת התארגנות, מאחר שהתר"ש הראשון של מערכת הביטחון שכונה "תפן" הסתיים בסוף 2011.
"נצטרך כמה אלפי טילים מיירטים בשביל מערכת כיפת ברזל", אומר הבכיר, "המחיר של אחד נאמד בכ-80 אלף דולר; נידרש לכמה מאות מיירטים שישמשו את מערכת שרביט קסמים. המחיר של טיל מיירט אחד הוא כ-700 אלף דולר. טיל חץ-2 עולה 2.7 מיליון דולר. מחירו של החץ-3, שישמש אותנו בעתיד, יהיה קצת יותר נמוך: 2.2 מיליון דולר. נצטרך כמה עשרות או מאות טילי חץ כי יש לא מעט טילים שיופנו אלינו בעת עימות.
"כל הטילים האלה", מוסיף הקצין, "עובדים עם מכ"מים, עם סוללות שיגור, עם חיילים שלוחצים על הכפתורים ויש לוגיסטיקה שלמה מסביב. צה"ל משלם גם על פריסת סוללה של כיפת ברזל שתגן באופן שוטף על קריית גת מפני קסאמים".
"נגמר לנו הכסף"
לכולם ברור שזה לא הולך להיגמר שם. בצה"ל אומרים שהסכום הדרמטי הזה יאפשר רק את מימוש הרגל הרביעית והחדשה יותר בתפישת הביטחון של ישראל. מדובר בהגנה לצד שלוש הרגליים הוותיקות - הרתעה, התרעה והכרעה. לכל אלו, יתווספו אילוצים נוספים שיתבטאו בעוד כמה מיליארדים מבהילים בתקציב, דווקא בתקופה של קיצוצים: הצטיידות במערכות ההגנה על רק"מ (מעיל רוח למשל) ובכלל, מישהו יצטרך להגן על אסדות הגז בים התיכון.
עלות ההגנה על מתקני הגז תסתכם במשך חמש שנים ב"כמה מיליארדים אחדים" כפי שהגדיר זאת קצין בכיר, "זה תלוי מאוד מה אנחנו מחליטים לעשות שם ובעיקר - עם איזה כלים עושים את זה. כבר עכשיו ברור שנצטרך לעשות סיורים אינטנסיביים במרחבים האלה, להגדיל את היקף הכוחות ולהצטייד בכלים נוספים כי בפירוש, הסד"כ הנוכחי מינימלי ולא מאפשר לנו לבצע את המשימה באופן משביע רצון".
מערכת הביטחון מיצתה את התר"ש הקודם עד לאגורה האחרונה וראשי צה"ל מתגאים בעמידה ברוב המוחלט של היעדים, לפחות בתחום הרכש: בשנים הקרובות יהיו לחיל האוויר מטוסי חמקן וכוחות החי"ר ינועו באמצעות מאות נגמ"שים חדשים מסוג נמ"ר (נגמ"ש מרכבה). זאת, לצד המשך ההצטיידות בטנקי המרכבה סימן 4, שעשרות מסוגם שיוצאים בשנה האחרונה מפס הייצור שבתל-השומר- מצוידים במערכת מעיל רוח.
"הכלים האלה יקרים"
הזירה הימית הוזנחה, למרות הכוונות של חיל הים לרכוש במסגרת התר"ש שתי ספינות סיור מדגם סער 5.5.
בצה"ל ינסו לרכוש את הספינות הללו במסגרת התקציב הבא. "פשוט נגמר לנו הכסף", אומר הקצין הבכיר, "עלות של ספינה אחת נאמדה בכמיליארד וחצי שקל. חשבנו לייצר אותן במספנות ישראל כדי להוזיל עלויות, אבל זה לא עזר. הכלים האלה יקרים ועדיין - אנחנו זקוקים להם".
עד שיהיה כסף לספינות סיור חדשות, מערכת הביטחון מתכוננת לניסוי הראשון בגרסה החדשה של הטיל נגד טילים "חץ-3", מתוצרת התעשייה האווירית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
