פצצה פוליטית: נתניהו לכוד בהתחייבויות לחרדים וליברמן

סעיף אחד מונע מהממשלה לדון בפרק הדיור של דוח ועדת טרכטנברג ותוקע פרויקטים של דיור בר השגה - מושג שהפך חלק בלתי נפרד מדרישות הצעירים במחאה בקיץ האחרון.

אותו סעיף עוסק בקריטריונים לזכאות לדירה בפרויקטים הללו. ליתר דיוק, תפוח האדמה הלוהט המונח לפתחה של הממשלה הוא הקריטריון "מיצוי כושר השתכרות", שנועד להבטיח כי הזכאים לדירות עובדים ככל יכולתם.

עד היום הקריטריונים בפרויקטים של דיור בר השגה נטו לטובת משפחות חרדיות, אך הגדרה מחדש של מיצוי כושר ההשתכרות עשויה להטות את הכף לטובת זוגות חילוניים. לא פלא, אם כך, שראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבעצמו הסתבך בהבטחות פוליטיות סותרות בעניין, לא שש לדון בנושא הזה.

כעת, גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ייאלץ להידרש לסוגיה. בשבועות הקרובים יהיה עליו לדון בקריטריונים שיגובשו, וסביר שיידרש גם להשיב לעתירות שיוגשו לבג"ץ על ידי ארגונים חברתיים, ולקבוע אם מקבל הטבה בסבסוד דיור חייב להוכיח שהוא משתתף בכוח העבודה ותורם את חלקו למערכת הכלכלית.

נתניהו מבטיח, פעם ראשונה

ב-1996הקים נתניהו את ממשלתו הראשונה, עם יעקב נאמן. בהסכם הקואליציוני עם מאיר פרוש (יהדות התורה), הוא התחייב לספק 2,000 דירות לחרדים בשכר דירה מסובסד. ההסכם אמנם לא הונח על שולחן הכנסת, בניגוד לחוק יסוד: הממשלה, אך המנה הראשונה של ההסכם הבלתי חוקי, 600 דירות, יצאה לדרך בבית שמש. הנהנים: תלמידי ישיבה.

באותו הסכם קואליציוני, עקפו נתניהו-נאמן-פרוש את קריטריון הסף לסיוע וסבסוד בשכר דירה - מיצוי כושר השתכרות - והכניסו תיקון להגדרות הקיימות (עבודה במשרה מלאה או לפחות 165 שעות עבודה בחודש), שלפיו תלמידי ישיבה ש"תורתם אומנותם" יהיו פטורים מהתנאי של מיצוי כושר השתכרות.

מני מזוז, שהיה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, פסל את הטריק בטענה שיש בו אפליה, אך נאמן נלחם למען החרדים ומשרד השיכון הציע תיקון פיקטיבי, שלפיו גם סטודנטים, כמו תלמידי ישיבה, ייחשבו כמי שמיצו כושר השתכרות. מזוז התנגד גם לכך.

העניין נדון גם בדוח מבקר המדינה לשנת 1997, שמתח ביקורת חריפה על המהלך. בעקבות הדוח, הגישה קבוצת חברי כנסת עתירה לבג"ץ, ודעת הרוב של שופטי בית המשפט העליון מישאל חשין ואליהו מצא, הייתה כי התיקון הוא "למראית עין, על מנת להכשיר בנייה שכבר בוצעה על ידי משרד השיכון, בניגוד לעקרון השוויון".

השופטים הגדירו את התהליך "חקיקה פיקטיבית שנעשתה מתוך מניע זר הקשור להסכם בין מפלגות לקואליציה". השופט חשין אף פסק: "עד אשר מבקש אדם מן המדינה כי תעזור לו בדיור, שומה עליו להוכיח כי הוא-עצמו עשה ככל יכולתו כדי לפרנס את עצמו". הקריטריונים הפיקטיביים בוטלו בעקבות הפסיקה, אבל הדירות עצמן כבר נבלעו בציבור החרדי.

נתניהו מבטיח, פעם שנייה

ב-2009, במהלך המשא ומתן שניהל נתניהו להקמת ממשלתו השנייה, הוא התחייב בהסכמים קואליציוניים עם יהדות התורה וש"ס לבנות דירות לחרדים במחירים מוזלים. שוב דובר על בנייה בבית שמש, אך גם בחריש-קציר ובאחיסמך. בשלב מאוחר יותר הבטיח נתניהו לש"ס כי מיצוי כושר השתכרות לא יהיה תנאי סף בדיור בר השגה.

בסוף יוני 2011, שבוע לפני פרוץ המחאה, חתם שר השיכון והבינוי אריאל אטיאס על קריטריונים חדשים במסלול "מחיר למשתכן" (במסלול זה יכולים הזכאים לרכוש דירה במחיר מוזל), שקיבלו אישור במועצת מקרקעי ישראל: 30% מדירות הפרויקט יוקצו למשפחות עם 7 ילדים ויותר, 30% למשפחות עם 4-6 ילדים, ו-20% למשפחות עם 1-3 ילדים. מדובר בקריטריונים הנותנים העדפה מוחלטת למשפחות חרדיות. גם בסיוע בשכר דירה יש לחרדים יתרון מובנה, בזכות הקריטריון הנותן עדיפות למי שיש לו מספר רב יותר של אחים.

ב-10 באוגוסט 2011, בלחץ המחאה החברתית, התקיימה ישיבה של מועצת מקרקעי ישראל ובה הוצגו קריטריונים חדשים למסלול "מחיר למשתכן". אטיאס הציע הנחה של 50% במחירי הקרקע ותיקון בקריטריונים לזכאות: 45% מהדירות למי שיש להם 3 ילדים ויותר (הממוצע באוכלוסייה הוא 2.3 ילדים למשפחה), ו-35% מהדירות לזוגות עם 1-2 ילדים, וכן עדיפות למי ששירתו בצבא - קריטריון שרוב הסיכויים שלא יעבור בבג"ץ. עד היום הקריטריונים הללו לא אושרו - לא בממשלה ולא במועצת מקרקעי ישראל. התוצאה: כל הפרויקטים של דיור בר השגה תקועים.

התיקון של טרכטנברג

הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג עסקה בשני המסלולים של דיור בר השגה - שכר דירה מסובסד ומפוקח ומסלול "מחיר למשתכן".

כך נכתב בדוח שהוגש לממשלה: "בין חברי הוועדה הייתה תמימות דעים כי במתן ההטבות הללו בדיור צריכה להינתן עדיפות לאוכלוסיות עובדות ואשר תורמות מזמנן ומרצן למדינה. לב המחאה הציבורית מקורה בציבור העובד ואשר שירת בצבא או בשירות אזרחי, ולמרות עבודתו ותרומתו חש כי המדינה לא מסייעת לו דיו... לכן הוועדה סבורה שיש לתת עדיפות לאוכלוסיות הממצות את כושר ההשתכרות שלהן, אך שכרן אינו גבוה מאוד".

לגבי מסלול הדירות בשכר דירה מסובסד ומפוקח, המליצו חברי הוועדה כי מיצוי כושר השתכרות יהיה תנאי סף לזכאות. לפי הגדרתם, מיצוי כזה ייחשב עבודה בהיקף של 125% משרה של שני בני הזוג יחד.

לגבי מסלול "מחיר למשתכן", נכתב: "בקרב חברי הוועדה הייתה תמימות דעים כי היות אדם חסר דירה ובעל רמת הכנסה שאינה מעבר לרמת הכנסה של עשירון שביעי, הינם תנאי סף לזכאות למחיר למשתכן. כן הוסכם כי יש לתת משקל לסוגיית מיצוי כושר ההשתכרות ומשקל מידתי גם לתקופת השירות הצבאי או הלאומי/האזרחי וכן לשירות המילואים".

עוד נכתב בדוח כי בקרב חברי הוועדה התגלעה מחלוקת בשאלה אם יש לקבוע כי מיצוי כושר השתכרות יהיה תנאי סף במסלול זה, או רק יקנה יתרון למועמד. הוועדה החליטה שלא להכריע בשאלה זו והציעה לממשלה שני מודלים אפשריים: באחד מיצוי כושר השתכרות יהיה תנאי סף ב-80% מהדירות בפרויקט ותעדוף הבקשות יתבצע לפי קריטריונים של שירות צבאי, מספר ילדים ושנות הנישואים של בני הזוג. במודל השני, מיצוי כושר השתכרות לא יהיה תנאי סף, אלא קריטריון בעל משקל משמעותי בתעדוף הבקשות, והוא מצטרף לקריטריונים נוספים כמו שירות צבאי, מספר ילדים ושנות הנישואים של בני הזוג.

נתניהו מבטיח, פעם שלישית

נתניהו הסתבך בהבטחות פוליטיות סותרות. בעוד שלאטיאס וש"ס הוא הבטיח שמיצוי כושר השתכרות לא יהיה תנאי סף בדיור בר השגה, לאביגדור ליברמן וישראל ביתנו הוא חתם, בכתב ידו, על התחייבות שמיצוי כושר השתכרות בגובה 125% יהיה תנאי לזכאות בפרויקטים אלה.

ליברמן הציב את ההתחייבות כתנאי מוקדם לדיון בממשלה בסך כל המלצות ועדת טרכטנברג. שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, מוסיף להתעקש על התנאי הזה מול אטיאס ואלי ישי, ובכנסת ובממשלה יש סימנים למשבר קואליציוני. אטיאס חוזר ואומר: "אני מתנגד לכך ששני בני הזוג חייבים לעבוד ב-125% משרה. לא מתוך העדפה לאוכלוסייה החרדית, אלא משום שב-49% מהמשפחות הנמצאות מתחת לקו העוני לא שני בני הזוג עובדים - ואין צורך להעניש אותם על זה".

לשאלת הבהרה, הסביר אטיאס: "מיצוי כושר השתכרות נועד לקבוע כי על שני בני הזוג לעבוד כדי להיות זכאים לרכוש דירה במכרז או לשכור דירה במחיר מפוקח. אולם קריטריון זה יוציא ממעגל הזכאים אוכלוסיות שלמות כמו זוג סטודנטים שאחד מהם אינו עובד, צעירים, ערבים, מוגבלים ואחרים, שאינם יכולים להוכיח כושר השתכרות".

לפי אטיאס, "לפי נתוני מחקר של המוסד לביטוח לאומי, בקרב 30% מהמשפחות בישראל שאין ברשותן דירה - אין שני בני הזוג עובדים. כלומר, הוספת תנאי של לפחות 125% משרה לשני בני הזוג מוציא 160 אלף משפחות מהאפשרות ליהנות מהנחה במחיר הדירה. הוויכוח הוא מקצועי לחלוטין. הניתוח של הצוות המקצועי של משרד הבינוי והשיכון אינו מעדיף כל מגזר או אוכלוסייה אלא מאפשר גם למשפחות החלשות לרכוש דירה בהנחה. לא ייתכן לתת לחזקים ולהוציא מהמשחק את החלשים, מה עוד, שממילא על אדם להוכיח כושר השתכרות ויכולת להביא הון עצמי רב כדי לרכוש דירה".

תהיה פשרה?

מהודעתו של אטיאס משתמע כי הוא אינו מתכוון להמתין לדיון בממשלה על המלצות טרכטנברג וינסה להעביר במועצת מקרקעי ישראל את הקריטריונים שהוא עצמו גיבש. מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו) מתעקש מצדו לממש את התחייבות ראש הממשלה לקיים דיון מקדים בממשלה, לפני קבלת החלטות במועצה. עד מהרה יוגשו עתירות לבג"ץ, נתניהו יחפש עזרה אצל נאמן, ווינשטיין יצטרך להחליט מהי עמדתו.

לבסוף, ייתכן שיגיעו לפשרה פוליטית: מיצוי כושר ההשתכרות יהיה תנאי סף, אך ההגדרה תשונה ל-100% משרה של שני בני הזוג יחד, במקום 125%. כך אפשר יהיה להסתפק בעבודתה של אשת האברך, כדי לקבל דיור מסובסד.

יותר מ-3,000 דירות תקועות

מכרזי המינהל לשיווק קרקע במסלולי דיור בר השגה, בהיקף של כ-3,300 דירות, לא ניתנים למימוש כל עוד הקריטריונים לא ברורים.

במסלול "מחיר למשתכן", שבו הזוכה הוא מי שמציע את המחיר הנמוך ביותר לדירה, תקועים פרויקטים בקרית מלאכי (246 יחידות דיור), יקנעם (237), טירת הכרמל (340), שכונת רמות בבאר שבע (68), אשקלון (204), בית"ר עילית (294), ראש העין (420), טירת הכרמל (340), אפרת (213) ופסגת זאב (18).

במסלול השכירות המפוקחת, תקועים פרויקטים בראש העין (88 יח"ד) ובראשל"צ (42). פרויקטים נוספים להשכרה שנתקעו: ראש העין (690) ובאר שבע (318). העיכוב גם לא מאפשר לקדם בנייה הצמודה לפרויקטים אלה, בהיקף של מאות דירות.

 ויכוח על מיצוי כושר השתכרות / מאייר: גיל ג'יבלי

 החרדים מול כל השאר