משפט חייו של הפרקליט לדור

חייו של פרקליט המדינה, משה לדור, היו מן הסתם פשוטים יותר, אלמלא היה ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, אדם הצועד, לכאורה, משני עבריו של הגבול הפלילי. אלמלא היה אולמרט - לפי כתבי האישום שהוגשו נגדו בעבר וביום חמישי - לוקח שוחד ותשלומים בלתי כשרים אחרים במזומנים ובדרכים עקלקלות יותר, מירמה, גובה כספים כפולים עבור טיסותיו ומלונותיו.

אלמלא כל אלה, לא היה לדור משמש יעד להתקפות אישיות ומוסדיות נגדו ונגד המערכת שהוא עומד בראשה; לא הייתה מוגשת נגדו תביעת לשון הרע אישית; לא הייתה דחיפה מצד הציר הון-שלטון-עיתון להקים גוף פיקוח על הפרקליטות באופן שיסרס את עבודתה, וממשלת אולמרט לא הייתה דנה בהקמת ועדת בדיקה ממשלתית בעקבות תיק רמון.

ההתקפות והניסיון הממוסד להחליש את הפרקליטות אינן רק חלקה של הממשלה הקודמת, או של שר המשפטים הקודם, דניאל פרידמן; גם השר הנוכחי, יעקב נאמן, במתקפתו על לדור, חשף את האג'נדה שלו, כמי שהתמנה לכהונתו כדי לבוא חשבון עם מערכת אכיפת החוק, בשמו ובשם הבוס, אביגדור ליברמן.

בהתנהלותו בפרשות השונות שבהן מככב אולמרט, נותר לדור חשוף בצריח. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מנוע מלתת לו גיבוי ציבורי או מקצועי, בשל ניגוד העניינים שבו הוא נתון. נשארת לה איפוא הפרקליטות לבדה, היא וחומרי החקירה, היא והראיות שהצטברו נגד אולמרט, אורי לופוליאנסקי, דני דנקנר, שולה זקן וכל היתר.

לדור ועמו פרקליטת מיסוי וכלכלה, אלה רובינק, בוודאי היו נושמים לרווחה, אם הראיות היו מובילות למסקנה שיש למחוק את אולמרט מאישומי פרשת הולילנד. הוא ממילא מסובך בשלל פרשות אחרות, וסגירת התיק נגדו הייתה מזכה את התביעה בנקודות ציבוריות, כמי שאינה מתעקשת לרדוף אותו.

משפט חייו

אך השיקול בדבר נקודות ציבוריות משחק אולי תפקיד ראשי בעולמם של הפוליטיקאים, לא בעולם של הפרקליטים. לדור כבר החליט בעבר לטובתו של אולמרט בשורת עניינים: הוא סגר את תיק בל"ל, כשקבע שניגוד העניינים שבו היה נתון לא היה בתחום הפלילי; והוא הכריע, יחד עם היועמ"ש הקודם, מני מזוז, שסעיף העבירה המרכזי בתיק טלנסקי-ראשונטורס יהיה הפרת אמונים ולא שוחד. הפעם לא זכה אולמרט לחסד שכזה.

הר הראיות שהצטבר בחקירת הולילנד - חקירה אימתנית בהיקף שטרם היה כמותו - ראיות שמעל ומעבר לעדותו של עד המדינה הזקן, החולה, החסוי, ש', מגלות תמונה מצמררת של התנהלות דו-מסלולית מצד אולמרט: מצד אחד מקבל כספים וטובות הנאה מצד יזמי הפרויקט, ומצד שני פועל במרץ לקידום חריג וחסר תקדים את תוכניות הפרויקט ברשויות ובמוסדות התכנון. לזה יש בעברית מילה ברורה: שוחד, שלמונים. זו הליבה של השחיתות.

משפט הולילנד אינו רק משפטו של אולמרט, אלא גם משפט חייו של לדור. הוא חתום עליו, ועליו הוא שם את כל יהבו המקצועי. אם תיכשל התזה המשפטית המונחת בבסיסו, יהיה זה לא רק כישלונו האישי של לדור, אלא כריתת ענף המאבק בשחיתות כולו.

מאידך, בניגוד למשפט ראשונטורס-טלנסקי, אם פרשת הולילנד תסתיים בהרשעה, לא ניתן יהיה להסתפק בדבר פרט למאסר מאחורי סורג ובריח.