יעקב נאמן חייב ללכת

בראשית הייתה הפרשה של פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשניים: יועץ משפטי ותובע כללי, דבר שהיה מחליש את שני התפקידים. זו הייתה המטרה מספר אחת של יעקב נאמן עם מינויו לשר המשפטים.

ימים ולילות עמל נאמן כדי להשיג את המטרה הזאת, שקודמו בתפקיד, דניאל פרידמן, נכשל בה. נאמן הפך את המדינה כדי להשיג תומכים לרעיון הזה והצליח לא מעט, אבל בסופו של דבר קרה מה שצריך לקרות במדינה דמוקרטית - ההצעה הוקפאה על-ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומאז לא נודע מקום קבורתה.

היה צפוי שגם נתניהו וגם נאמן ילמדו לקח מהפרשה האומללה הזאת, אבל מי שציפה לכך כנראה אינו מכיר את השניים. הם לא לומדים, הם רק חושבים שהם מלמדים.

עכשיו הגענו אל פרשת החוק למינוי נציגים בלשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. במקרה הזה רצה נאמן "פשוט" רצה לבטל תוצאות בחירות דמוקרטיות, לאותה מטרה שלשמה רצה נאמן לפצל את תפקיד היועץ המשפטי: החלשת בית המשפט והכפפת מערכת החוק לקבוצה אידיאולוגית מסוימת.

בפרשה הראשונה היו כל הסממנים שליוו גם את כל הפרשות שבאו אחרי כן. יש לנו כאן עורך דין פרטי מבריק שהובא לממשלה כדי להשליט את האגנ'דה הימנית על מערכת החוקים של מדינת ישראל.

על-פי פעולותיו ויוזמותיו של נאמן, הוא מעולם לא ראה את עצמו כמי שאמור לשמור על עצמאות המערכת המשפטית. אדרבה, היה לו טוב כעורך דין, והוא הצליח מאוד. לא בקלות הוא החליט לעזוב את המשרד המשגשג, אבל הוא ראה שליחות בתפקיד שיכול להביא את הימין לשלטון, לא רק באופן פורמלי אלא באופן הכי מעשי שאפשר.

בעצם, זה לא רק הימין. לנאמן חשוב יותר הנושא הדתי. הוא עצמו אדם מאמין, המתגורר תמיד בקרבת אנשים כמוהו, וזה בעצם כל עולמו.

אם מישהו היה צריך הוכחה לכך, הרי שנאמן עצמו סיפק אותה בצורה הבוטה והברורה ביותר כאשר אמר, לאחר שכבר היה במשרד המשפטים, שצריך שיהיו במדינה יותר חוקים המעוגנים בהלכה. אז קמה סערה, ונאמן ניסה לרכך את ההשפעה והציג זאת כמשהו תיאורטי, אידיאל וכו' - אבל כל פעולותיו לאחר מכן מלמדות כי הוא התכוון מאוד לדברים שיצאו מפיו.

נאמן גם הגיע לממשלה על תקן של ידיד קרוב ונאמן לראש הממשלה ואשתו. הוא היה זה שערך את הסכם הפיוס ביניהם לאחר שנתניהו הודה בקיום יחסים עם אישה אחרת בעת נישואיו לשרה. מיד הוזעק עורך הדין החבר נאמן, אז כנראה עוד לא היה מולכו, והוא הצליח בעמל רב מאוד לפייס את דעתה של שרה הנבגדת והזועמת. לפי כל הסימנים, הישגו זה של נאמן חיזק את הקשר ואת התלות שפיתח בו ביבי.

ואז יצאו השניים למסע לכיבוש בית המשפט העליון והחלשתו. החלוקה הייתה ברורה: נאמן מביא את ההכנה המשפטית, ביבי מביא את התמיכה הפוליטית. זה נראה ממש שילוב מנצח, אבל הוא לא ניצח, כי מתברר שגם אם אתה ראש הממשלה, וגם אם יש לך שר משפטים כמו נאמן - יש במדינה הזאת תחושות דמוקרטיות המסרבות להיכנע למי שבאים לפגוע בהם. היה צורך בכמה הצעות חוק של נאמן שנתניהו נאלץ להקפיא כדי שהדבר הזה יהיה ברור לכול. עכשיו כבר הגיע הזמן באמת להפסיק את השטות הזאת.

נאמן תמיד נחשב אדם מאוד חכם, אבל משום מה זה לא בא לידי ביטוי בתפקודו בפוליטיקה. הוא צריך להבין שלאג'נדה שלו אין מקום ואין תקומה במדינת ישראל. עוד יותר חשוב שיבין זאת ראש הממשלה. השניים האלה צריכים להתאחד שוב כדי להביא לסיומה את כהונתו של נאמן בצורה מכובדת אבל מוחלטת.

matigolan@globes.co.il